קריאת שפתיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קריאת שפתיים, או קריאת דיבור, היא טכניקה להבנת דיבור באמצעות פענוח תנועות השפתיים, הלשון והפנים, וכן באמצעות מידע המגיע מתוך ההקשר, הידע בשפה ויכולת השמיעה.

כל צליל לשוני הוא בעל תנוחה מסוימת של הפנים והפה (viseme), אך פונמות רבות חולקות את אותה תנוחת פנים ופה, כך שלא ניתן להבדיל ביניהן באופן חד משמעי מתוך המידע הוויזואלי לבדו. מסיבה זאת לא ניתן לראות צלילים שבסיס החיתוך שלהם הוא בתוך הפה או הגרון; זוגות של עיצורים קוליים ובלתי קוליים נראים זהים, כגון /p/ ו-/b/, /k/ ו-/g/, /t/ ו-/d/, /f/ ו-/v/, והוא הדבר גם לצלילים מאונפפים (nasalization). לפיכך, קוראי דיבור חייבים להשתמש ברמזים נוספים מהסביבה ומן ההקשר על מנת להבין את הנאמר.

אנשים עם ראייה ושמיעה נורמליים עושים שימוש בלתי מודע במידע מתנועות השפתיים והפנים על מנת לסייע להבנה השמיעתית, ואנשים הדוברים שפה באופן שוטף מסוגלים לקרוא שפתיים במידה מסוימת. יחד עם זאת, עיקר השימוש בטכניקה נעשה על ידי אנשים חרשים וכבדי שמיעה ככלי נוסף לתקשורת עם אנשים בעלי שמיעה תקינה. אנשים בעלי שרידי שמיעה והנעזרים במכשירי שמיעה מסתייעים גם בערוץ השמיעתי בקריאת דיבור, אך קוראי דיבור שגדלו כחרשים ייתכן ולא שמעו מעולם את השפה הדבורה, ואינם דוברים מיומנים שלה, מתקשים יותר בפענוח המידע הוויזואלי בקריאת דיבור, ועליהם ללמוד באופן שיטתי את תנוחות הפנים של כל פונמה.

קריאת דיבור דורשת ריכוז רב ועשויה להיות מעייפת מאוד. קל יותר לקרוא דיבור כשהנאמר הוא ביטוי נפוץ (כמו ביטויי ברכה: שלום, להתראות, מזל טוב) מאשר ביטויים המופיעים מבודדים ללא מידע תומך, כמו למשל שם של אדם שלא פגשת לפני כן. יתר על כן, קל יותר לקרוא שפתיים של אדם מוכר שתנועות פניו מוכרות, מאשר של אדם שפגשנו זה עתה.

קריאת דיבור הופכת קשה במיוחד כאשר אין ראות טובה של פני הדובר בשל הסתרת הפה, הפניית הראש, שפם עבות או מקור אור חזק הנמצא מאחורי הדובר, וכן כאשר מתנהל דיון קבוצתי שבו מספר אנשים מדברים בו זמנית ובמהירות. מסיבות אלה ואחרות אנשים חרשים וכבדי שמיעה מעדיפים שיטות אחרות לתקשורת עם אנשים שומעים כגון כתיבה, תמלול או תרגום לשפת הסימנים.

כאשר מנהלים שיחה עם אדם קורא דיבור, אין צורך לבצע תנועות שפתיים מוגזמות ומודגשות, משום שהתנהגות זו עשויה לטשטש רמזים מסייעים. יחד עם זאת, ניתן ללמוד כיצד להדגיש את הרמזים המסייעים וכך להקל על קורא הדיבור.

קריאת שפתיים בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בסרטו של סטנלי קובריק 2001: אודיסיאה בחלל, HAL9000 קורא את השפתיים של דייב באומן וד"ר פרנק פול ומגלה את תוכניתם להפסיק את פעולתו.
  • בסרטי משימה בלתי אפשרית, דמותו של אית'ן האנט (טום קרוז) יודעת לקרוא שפתיים בצורה טובה. בסרט "משימה בלתי אפשרית 3" יכולת זו הופכת חשובה במיוחד כאשר מסר סודי מועבר אליו בחדר עם מערכת מעקב קול.
  • בסדרה סיינפלד בפרק The Lipreader (עונה חמישית) ג'ורג' מנסה להיעזר בידידה קוראת שפתיים כדי לגלות על מה מדברת חברתו לשעבר בצד השני של החדר.
  • בסרטו של פדרו אלמודובר, "חיבוקים שבורים", צופה ארנסטו מרטל בסרט חסר קול שבו מצולמת אשתו, ובעזרת קוראת שפתיים מפענח את דיבוריה, ולומד על רומן שהיא מנהלת.
  • בסדרת הטלוויזיה סו תומאס (המבוססת על סיפור אמיתי) מפענחת גיבורת הסדרה שהיא חרשת המגולמת על ידי דיאן ברי (בעצמה חרשת) מקרי פשע עבור ה-FBI על ידי קריאת שפתיים של אנשים שצולמו במצלמות מעקב.
  • בסדרה ברוקלין 99 איימי סנטיאגו הפגינה יכולות של קריאת שפתיים במשך העונות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]