קרול קינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קרול קינג
Carole King
לידה 9 בפברואר 1942 (בת 82)
ברוקלין, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Carol Joan Klein עריכת הנתון בוויקינתונים
שם במה Carole King עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1958 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים קווינס קולג', בית ספר תיכון ג'יימס מדיסון עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקת פופ, מוזיקה קלה, מוזיקה עכשווית למבוגרים, בלו-אייד סול, רוק קל, פולק רוק, Brill Building עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר, גיטרה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים A&M רקורדס, Koch Records, EMI, פריוריטי רקורדס, RCA רקורדס, סוני מיוזיק אנטרטיינמנט, אפיק רקורדס, Ode Records, אנטרטיינמנט וואן מיוזיק, קולומביה גרפופון קומפני עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג ג'רי גופין (אוגוסט 1959–1968) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Louise Goffin עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
www.caroleking.com
פרופיל ב-IMDb
חתימה חתימה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קרול קינג (באנגלית: Carole King; נולדה ב-9 בפברואר 1942) היא זמרת, פזמונאית ופסנתרנית יהודייה-אמריקאית. קינג, יחד עם בעלה ג'רי גופין, חיברה למעלה מעשרים להיטים למגוון אמנים במהלך שנות ה-60. אלבומה Tapestry הגיע לראש מצעד האלבומים בארצות הברית, ונותר שם 15 שבועות בשנת 1971. אלבום זה נותר במצעד האלבומים במשך יותר משש שנים.

קינג זכתה בארבעה פרסי גראמי, והיא נמצאת בהיכל התהילה של כותבי הפזמונים ובהיכל התהילה של הרוק אנד רול, יחד עם בעלה ג'רי גופין.

נעוריה ותחילת דרכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קינג נולדה בשם קרול קליין (Carol Klein) בשנת 1942 למשפחה יהודית בברוקלין, ניו יורק. את דרכה המוזיקלית החלה בנגינת פסנתר ומאוחר יותר החלה לשיר. כבר בבית הספר התיכון הקימה רביעייה קולית. היא למדה בבית הספר התיכון על שם ג'יימס מדיסון בברוקלין, אותו בית ספר תיכון בו למדו וסיימו גם שלושה סנאטורים יהודים, צ'אק שומר, נורם קולמן וברני סנדרס. גם שופטת בית המשפט העליון של ארצות הברית, רות ביידר גינסבורג, אף היא יהודייה, היא בוגרת אותו בית ספר תיכון.

כשסיימה את בית הספר התיכון, למדה קינג בקווינס קולג' (Queens College), שם הייתה בת כיתתו של ניל סדקה, ושימשה השראה ללהיטו Oh! Carol משנת 1959. במעין תשובה הומוריסטית, היא הוציאה את השיר Oh! Neil בשנת 1963. בעודה במכללה קשרה קשרי ידידות עם פול סיימון וג'רי גופין. קינג וגופין חברו יחד לכתיבת שירים. הם עבדו עבור חברת Aldon Music בבניין בריל בניו יורק, אשר הוציאה לאור להיטים רבים בשנות השישים. להיטם המשותף הראשון היה Will You Love Me Tomorrow, אשר הוקלט על ידי השירלס (The Shirelles) והגיע למקום הראשון במצעד בשנת 1961. שיר זה הוקלט מאוחר יותר אף על ידי קרול קינג, בן אי. קינג (Ben E. King), דאסטי ספרינגפילד, רוברטה פלאק, וזמרים בולטים נוספים. לאחר להיט זה חיברו בני הזוג את הלהיט Take Good Care of My Baby, אותו הקליט לראשונה בובי וי, שאף הוא הגיע למקום הראשון במצעד. גם להיט זה הוקלט על ידי זמרים בולטים נוספים.

קינג וגופין התחתנו בספטמבר 1960 ולהם שתי בנות אשר גם הן פתחו קריירה מוזיקלית.

בין להיטיהם הבולטים בשנת 1962 היו, The Loco-Motion, שהוקלט לראשונה על ידי ליטל אווה (Little Eva), וכן Go Away Little Girl שהוקלט על ידי סטיב לורנס. שני להיטים אלה הגיעו למקום הראשון במצעד. השיר Crying in the Rain, אותו הקליטו האחים אברלי (The Everly Brothers), הגיע למקום השישי במצעד האמריקאי.

בשנת 1967 כתבו את הלהיט Pleasant Valley Sunday עבור להקת המאנקיס (The Monkees), והגיע למקום השלישי במצעד. השיר נכתב בהשראת מעברם של בני הזוג לבית בשכונת פרברים בניו ג'רזי. בשנת 1968 התגרשו קינג וגופין. אולם, אף אחרי גירושיהם הם המשיכו לשתף פעולה לזמן מה, עד אשר ניתק ביניהם הקשר על רקע התדרדרות במצבו הנפשי של גופין.

במקביל לכתיבת שירים, קינג פתחה קריירה כזמרת. בשנת 1962 הקליטה את השיר It Might As Well Rain Until September, אשר הגיע למקום ה-22 במצעד האמריקאי והצליח יותר בבריטניה. בשנת 1963 הקליטה את השיר He's a Bad Boy שהגיע למקום ה-94 במצעד. בשנת 1967 קינג הקליטה את שירה Windy Day עם להקת האקזקיוטיבס. בסוף שנות השישים עקרה קינג לחוף המערבי והקימה להקה בשם The City, אשר הוציאה אלבום בודד.

Tapestry[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שאלבומה הראשון כזמרת, "Writer", משנת 1970, זכה לביקורות אוהדות אך כשל במצעדים, הקליטה קינג את "Tapestry" בשנת 1971. האלבום מכיל שירים חדשים ואף ביצועים של קינג לשניים מלהיטיה: "Will You Love Me Tomorrow", ו-"A Natural Woman". האלבום זכה להצלחה מיידית ובנוסף לשירים שבוצעו מחדש, בלטו בו גם הלהיטים החדשים: "I Feel the Earth Move",‏ "It's Too Late",‏ "So Far Away" Where You Lead ו-"You've Got a Friend" שזכה באותה שנה גם לביצוע של ג'יימס טיילור שזכה להצלחה רבה גם הוא. האלבום נחשב כאבן דרך בהקלטות של זמרים-כותבים בכלל ושל נשים במוזיקת הפופ בפרט. האלבום נותר במצעד האלבומים במשך למעלה משש שנים ומכירותיו עלו על 10 מיליון עותקים בארצות הברית ולמעלה מ-25 מיליון עותקים בעולם כולו. בזכות אלבום זה זכתה קינג בארבעה פרסי גראמי, כולל פרס אלבום השנה. האלבום היה מבשרו של עידן אלבומי פלטינה, אף שהוצאתו קדמה למועד שבו מושג זה היה מוכר.

Tapestry היה לאלבום המוזיקה הנמכר ביותר בהיסטוריה, תואר שבו החזיק עד להוצאת אלבומו של מייקל ג'קסון Thriller בשנת 1982. בשנת 2003 דרגו מגזין המוזיקה רולינג סטון במקום ה-36 ברשימת 500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים[1]

בשנת 2021 הוציאה עדי-קשת כהן גרסת כיסוי לשירה של קרול קינג "It's Too Late" עם עוזי רמירז לציון חמישים שנה לאלבום Tapestry.[2]

משנות ה-70 ועד ימינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קינג המשיכה להיות זמרת ויוצרת פורה לאורך כל שנות ה-70. בכל אחת מן השנים 1971–1973 הוציאה אלבום שהפך לאלבום זהב או פלטינה. בשנת 1973 הופיעה קינג בקונצרט פתוח בסנטרל פארק בניו יורק ושברה שיא, נכון לאותה עת, במספר הצופים. למעלה ממאה אלף איש צפו בהופעתה.

אף בשנת 1974 הוציאה קינג אלבום מצליח (Wrap Around Joy) ופתחה בסיבוב הופעות בארצות הברית. אלבום זה הגיע למקום הראשון במצעדים, בפעם השנייה בחייה של קינג. עד לשנת 1980 המשיכה קינג להקליט אלבומי מוזיקה מדי שנה, אף שזכו להצלחה צנועה יותר.

בשנת 1982 החלה קינג לעבוד עם אטלנטיק רקורדס והוציאה שני אלבומים בשנים 1982–1983.

ב-1985 חיברה את פסקול המוזיקה לסרט הרומן של מרפי ואף שרה את שיר הנושא והופיעה בתפקיד קטן.

בשנת 1989 הוציאה את האלבום City Streets, אשר בשני שירים בו שיתפה פעולה עם אריק קלפטון. בשנת 1993 הוציאה אלבום בשם Color of Your Dreams עם הופעת אורח של סלאש.

בשנת 1994 הופיעה במחזמר Blood Brothers בברודוויי. בשנות ה-90 כתבה קינג שירים עבור זמרים שונים, בהם מריה קארי, סלין דיון, ועוד. קינג ממשיכה להופיע אף בעשור הראשון של המאה ה-21.

ב-2010 חזרה להופיע עם ג'יימס טיילור במועדון "הטרובדור" בלוס אנג'לס, בסדרת מופעים נוסטלגיים שקצרו הצלחה רבה ויצאו על גבי תקליטור. בהמשך להצלחה המשיכו טיילור וקינג להופיע בהופעות חיות בארצות הברית[3].

בדצמבר 2012 זכתה בפרס גרשווין של ספריית הקונגרס למוזיקה פופולרית[4].

מחזמר המציג את סיפור חייה ושיריה, "ביוטיפול: המחזמר על קרול קינג" (Beautiful: The Carole King Musical), הועלה בתיאטראות ברודוויי בשנת 2014 ובעקבות ההצלחה המסחררת של המחזמר הוא הועלה בשנת 2015 גם בלונדון[5]. המחזמר עלה שוב ב-2018 בכיכובה של מליסה בניוסט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: קרול קינג
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קרול קינג

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ The RS 500 Greatest Albums of All Time
  2. ^ החיים קורים כשמתכננים תכניות אחרות /// ריאיון עם עדי-קשת כהן לרגל צאת אלבום הבכורה שלה Battleships - Columbus Music Magazine, באתר Columbus Music Magazine, ‏1 בפברואר 2021
  3. ^ אנתוני דקרטיס, האיחוד המוצלח של ג'יימס טיילור וקרול קינג, באתר הארץ, 18 ביוני 2010
  4. ^ ידיעה בוושינגטון טיימס
  5. ^ [ https://www.youtube.com/watch?v=j-MJHz7yrOw Beautiful: The Carole King Musical]


פרס גראמי למפעל חיים
1963–1989 בינג קרוסבי (1963) • פרנק סינטרה (1965) • דיוק אלינגטון (1966) • אלה פיצג'רלד (1967) • אירווינג ברלין (1968) • אלוויס פרסלי (1971) • לואי ארמסטרונג, מהליה ג'קסון (1972) • צ'אק ברי, צ'ארלי פארקר (1984) • ליאונרד ברנשטיין (1985) • בני גודמן, הרולינג סטונז, אנדרס סגוביה (1986) • רוי אייקוף, בני קרטר, אנריקו קארוזו, ריי צ'ארלס, פאטס דומינו, וודי הרמן, בילי הולידיי, בי. בי. קינג, אייזק שטרן, איגור סטרווינסקי, ארטורו טוסקניני, האנק ויליאמס (1987) • פרד אסטר, פבלו קזאלס, דיזי גילספי, יאשה חפץ, לנה הורן, לאונטין פרייס, בסי סמית, ארט טייטום, שרה ווהן (1989)
1990–1999 נט קינג קול, מיילס דייוויס, ולדימיר הורוביץ, פול מקרטני (1990) • מריאן אנדרסון, בוב דילן, ג'ון לנון, קאתי ולס (1991) • ג'יימס בראון, ג'ון קולטריין, ג'ימי הנדריקס, מאדי ווטרס (1992) • צ'ט אטקינס, ליטל ריצ'רד, ת'לוניוס מונק, ביל מונרו, פיט סיגר, פאטס וולר (1993) • ביל אוונס, אריתה פרנקלין, ארתור רובינשטיין (1994) • פטסי קליין, פגי לי, הנרי מנסיני, קרטיס מייפילד, ברברה סטרייסנד (1995) • דייב ברובק, מרווין גיי, גאורג שולטי, סטיבי וונדר (1996) • בובי בלנד, האחים אברלי, ג'ודי גרלנד, סטפן גרפלי, באדי הולי, צ'ארלס מינגוס, אוסקר פיטרסון, פרנק זאפה (1997) • בו דידלי, האחים מילס, רוי אורביסון, פול רובסון (1998) • ג'וני קאש, סם קוק, אוטיס רדינג, סמוקי רובינסון, מל טורמה (1999)
2000–2009 הארי בלפונטה, וודי גאת'רי, ג'ון לי הוקר, מיץ' מילר, וילי נלסון (2000) • הביץ' בויז, טוני בנט, סמי דייוויס ג'וניור., בוב מארלי, The Who‏ (2001) • קאונט בייסי, רוזמרי קלוני, פרי קומו, אל גרין, ג'וני מיטשל (2002) • אטה ג'יימס, ג'וני מאטיס, גלן מילר, טיטו פואנטה, סיימון וגרפונקל (2003) • ואן קלייברן, The Funk Brothers, אלה ג'נקינס, סאני רולינס, ארטי שו, דוק ווטסון (2004) • אדי ארנולד, ארט בלייקי, The Carter Family, מורטון גולד, ג'ניס ג'ופלין, לד זפלין, ג'רי לי לואיס, ג'לי רול מורטון, פינטופ פרקינס, הסטייפל סינגרס (2005) • דייוויד בואי, קרים, מרלה הגרד, רוברט ג'ונסון, ג'סי נורמן, ריצ'רד פריור, הוויברז (2006) • ג'ואן באאז, Booker T. & the M.G.'s, מריה קאלאס, אורנט קולמן, הדלתות, הגרייטפול דד, בוב וילס (2007) • ברט בכרך, הבנד, קאב קאלוויי, דוריס דיי, יצחק פרלמן, מקס רואץ', ארל סקרוגס (2008) • ג'ין אוטרי, הנערים העוורים מאלבמה, ארבע הפסגות, האנק ג'ונס, ברנדה לי, דין מרטין, טום פקסטון (2009)
2010–2019 לאונרד כהן, בובי דארין, דייוויד אדוארדס, מייקל ג'קסון, לורטה לין, אנדרה פרווין, קלארק טרי (2010) • ג'ולי אנדרוז, רוי היינס, רביעיית ג'וליארד, שלישיית קינגסטון, דולי פרטון, הראמונס, ג'ורג' בוורלי שיי (2011) • להקת האחים אולמן, גלן קמפבל, אנטוניו קרלוס ז'ובים, ג'ורג' ג'ונס, ההורנס של ממפיס, דיאנה רוס, גיל סקוט-הרון (2012) • גלן גולד, צ'ארלי היידן, לייטנינג הופקינס, קרול קינג, פטי פייג', ראווי שנקר, The Temptations‏ (2013) • הביטלס, קליפטון צ'נייר, האחים איסלי, קרפטוורק, קריס קריסטופרסון, ארמנדו מנסנרו, מוד פאוול (2014) • בי ג'יז, פייר בולז, באדי גאי, ג'ורג' האריסון, פלאקו חימנס, האחים לובין, ויין שורטר (2015) • רות בראון, סליה קרוז, Earth, Wind & Fire, הרבי הנקוק, ג'פרסון איירפליין, לינדה רונסטאדט, ראן די אם סי (2016) • שירלי קיסר, אחמד ג'מאל, צ'רלי פרייד, ג'ימי רודג'רס, נינה סימון, סליי סטון, הוולווט אנדרגראונד (2017) • האל בליין, ניל דיימונד, אמילו האריס, לואיס ג'ורדן, The Meters, קווין, טינה טרנר (2018) • בלאק סבאת', ג'ורג' קלינטון ופרלמנט-פאנקדליק, בילי אקסטין, דוני האת'וויי, חוליו איגלסיאס, סאם אנד דייב, דיון וורוויק (2019)
2020–הווה שיקגו, רוברטה פלאק, אייזק הייז, איגי פופ, ג'ון פריין, פאבליק אנמי, סיסטר רוזטה תארפ (2020) • Grandmaster Flash and the Furious Five, ליונל המפטון, מרילין הורן, סולט אנ' פפה, סלינה, Talking Heads‏ (2021) • בוני רייט (2022)‏ • בובי מקפרין, נירוונה, מא רייני, סליק ריק, נייל רוג'רס, הסופרימס, אן וילסון וננסי וילסון (2023)‏ • N.W.A, לורי אנדרסון, האחיות קלארק, גלדיס נייט, דונה סאמר, תמי ויינט (2024)
איש השנה של MusiCares
דייוויד קרוסבי (1991) ‏•‏‏ בוני רייט (1992) ‏•‏‏ נטלי קול (1993) ‏•‏‏ גלוריה אסטפן (1994) ‏•‏‏ טוני בנט (1995) ‏•‏‏ קווינסי ג'ונס (1996) ‏•‏‏ פיל קולינס (1997) ‏•‏‏ לוצ'אנו פבארוטי (1998) ‏•‏‏ סטיבי וונדר (1999) ‏•‏‏ אלטון ג'ון (2000) ‏•‏‏ פול סיימון (2001) ‏•‏‏ בילי ג'ואל (2002) ‏•‏‏ בונו (2003) ‏•‏‏ סטינג (2004) ‏•‏‏ בריאן וילסון (2005) ‏•‏‏ ג'יימס טיילור (2006) ‏•‏‏ דון הנלי (2007) ‏•‏‏ אריתה פרנקלין (2008) ‏•‏‏ ניל דיימונד (2009) ‏•‏‏ ניל יאנג (2010) ‏•‏‏ ברברה סטרייסנד (2011) ‏•‏‏ פול מקרטני (2012) ‏•‏‏ ברוס ספרינגסטין (2013) ‏•‏‏ קרול קינג (2014) ‏•‏‏ בוב דילן (2015) ‏•‏‏ ליונל ריצ'י (2016) ‏•‏‏ טום פטי (2017) ‏•‏‏ פליטווד מק (2018) ‏•‏‏ דולי פרטון (2019) ‏•‏‏ אירוסמית' (2020) ‏•‏‏ ג'וני מיטשל (2022) ‏•‏‏ ברי גורדי וסמוקי רובינסון (2023) ‏•‏‏ ג'ון בון ג'ובי (2024)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=קרול_קינג&oldid=37381409"