קרול או'קונור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קרול או'קונור
Carroll O'Connor
קרול או'קונור
קרול או'קונור
לידה 2 באוגוסט 1924
מנהטן, ניו יורק, ארצות הברית
פטירה 21 ביוני 2001 (בגיל 76)
קליפורניה, ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות ווסטווד וילג' עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מועדפת מערבון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1951 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
צאצאים יו או'קונור עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 1 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה חמישה פרסי אמי
פרס גלובוס הזהב
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'ון קרול או'קונוראנגלית: John Carroll O'Connor; ‏2 באוגוסט 1924 - 21 ביוני 2001), שנודע בשם קרול או'קונור, היה שחקן קולנוע וטלוויזיה, מפיק ובמאי אמריקאי, עם קריירה שהשתרעה על פני ארבעה עשורים. זכה לפרסום בעיקר בזכות גילום דמותו של ארצ'י בנקר בסדרת הטלוויזיה "הכל נשאר במשפחה", ולאחר מכן בסדרת הספין אוף "הבר של ארצ'י בנקר". זכה בחמישה פרסי אמי ובפרס גלובוס הזהב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השנים הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

או'קונור נולד במנהטן, ניו יורק, לאליס פטרישיה ואדוארד ג'וזף או'קונור. אביו היה עורך דין שעבד בניו יורק. היה הבכור מבין שלושה אחים. שני אחיו היו רופאים: יו, שנהרג בתאונת אופנוע ב-1961, ורוברט, פסיכיאטר ניו יורקי. או'קונור בילה את מרבית שנות נעוריו ברובע קווינס, אותו מקום שבו התגורר ארצ'י בנקר, הדמות שגילם שנים לאחר מכן. בזמן מלחמת העולם השנייה ביקש לשרת בצי האמריקני, אך נדחה.

הוא למד באוניברסיטת מונטנה, שם פגש את אשתו ננסי, אך עזב באמצע הלימודים כדי לסייע לאחיו יו להתקבל לבית ספר לרפואה באירלנד. במהלך שהותו באירלנד השלים את לימודיו לתואר ראשון באוניברסיטת דבלין, ושם גם החל לשחק על במת התיאטרון. ב-1956 חזר לאוניברסיטת מונטנה ללימודי תואר שני.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקריירה של או'קונור החלה בשנות השישים, במהלכן הופיע במספר סרטי קולנוע, לרוב בתפקידי משנה, וכן השתתף בתפקידי אורח בכמה מסדרות הטלוויזיה הפופולריות של אותו עשור.

ב-1970 הופיע בסרט "הנועזים בעורף האויב" לצידם של קלינט איסטווד וטלי סוואלס.

ב-1968, בעת שהתגורר באיטליה, פנה אליו המפיק נורמן ליר וביקש ממנו להגיע לניו יורק כדי להשתתף בפיילוט שהוא יצר עבור רשת ABC, בשם "צדק לכל" ("Justice For All"), שהתבסס על הסדרה הפופולרית של ה-BBC "עד שהמוות יפריד בינינו" ("Til Death Us Do Part"). או'קונור גילם בפיילוט את התפקיד הראשי של ארצ'י ג'סטיס, גזען חביב אך מעורר מחלוקת. לאחר שלושה פיילוטים שצולמו בין השנים 1968 ל-1970, מעבר לרשת CBS ושינוי שם המשפחה של הדמות הראשית לבנקר, ניתן האישור לצילום עונה שלמה של קומדיית המצבים, שהשם שניתן לה בסופו של דבר היה "הכל נשאר במשפחה" ("All in the Family"). העונה הראשונה של הסדרה עלתה לשידור בראשית 1971. העובדה שאו'קונור גדל בקווינס והמבטא הניו יורקי שלו השפיעו על החלטתו של ליר למקם את עלילת הסדרה בקווינס.

או'קונור לא היה הבחירה הראשונה של ליר, שחיפש שחקן ידוע לגילום דמותו של ארצ'י. ליר פנה קודם לג'קי גליסון ולמיקי רוני, אך שניהם סירבו. או'קונור הסכים, אך הוא לא ציפה שהסדרה תצליח, והאמין שיוכל לשוב לאירופה תוך זמן קצר. אולם, הסדרה זכתה להצלחה גדולה, ובמשך חמש העונות הראשונות שלה דורגה במקום הראשון בטבלת הרייטינג, והייתה התוכנית הנצפית ביותר בטלוויזיה האמריקאית (הישג ששוחזר לאחר מכן רק על ידי הסדרה "משפחת קוסבי").

אף שאו'קונור עצמו היה ליברלי בדעותיו הפוליטיות, הוא היטיב לגלם את דמותו של ארצ'י בנקר, והצליח לתבל את דעותיו הגזעניות של בנקר בהומור ואף ברגישות. הפופולריות של ארצ'י בנקר הפכה את או'קונור לאחד הכוכבים הגדולים של שנות השבעים. סכסוך כספי שהתגלע בין או'קונור לליר בסוף 1974 איים על עתידה של הסדרה, ואף גרם להיעדרותו של או'קונור משלושה פרקים בתחילת העונה החמישית. בסופו של דבר או'קונור זכה להעלאה בשכרו ונשאר בסדרה עד סופה. על גילום דמותו של ארצ'י בנקר היה או'קונור מועמד לשמונה פרסי אמי וזכה בארבעה (בשנים 1972, 1977, 1978 ו-1979). כמו כן זכה בפרס גלובוס הזהב בשנת 1971.

הסדרה "הכל נשאר במשפחה" הגיעה לסיומה ב-1979, לאחר תשע עונות ו-206 פרקים.

או'קונור המשיך לגלם את דמותו של ארצ'י בנקר גם בסדרת הספין אוף "הבר של ארצ'י בנקר" ("Archie Bunker's Place"), שעלתה לשידור ב-1979, חודשים ספורים לאחר סיום הסדרה "הכל נשאר במשפחה". חברתו הטובה והוותיקה ג'ין סטייפלטון, שגילמה בסדרה המקורית את דמותה של אדית' בנקר, אשתו של ארצ'י, המשיכה גם היא לסדרה החדשה, אך זכתה לזמן מסך מוגבל. דמותה של אדית' נפטרה משבץ מוחי בסוף העונה הראשונה, והותירה את דמותו של ארצ'י להתמודד עם האובדן. הסדרה זכתה להצלחה, אך לא כמו הסדרה המקורית. שלוש העונות הראשונות של הסדרה דורגו במקומות ה-11, ה-13 וה-12 בדירוג הצפייה, בהתאמה. הסדרה בוטלה באופן בלתי צפוי ב-1983, לאחר ארבע עונות ו-97 פרקים. או'קונור כעס על רשת CBS, שהורידה את הסדרה במפתיע וללא פרק סיום מתאים. בסיכום כולל, הוא גילם את דמותו של ארצ'י בנקר במשך 13 שנים רצופות ו-303 פרקים.

בעודו מתמודד עם התמכרותו של בנו לסמים, החל או'קונור לככב בסדרת הטלוויזיה "כחום הלילה" ("In the Heat of the Night"), בתפקיד השריף ביל גילספי, שוטר קשוח ממיסיסיפי. הסדרה, שהתבססה על סרט הקולנוע המצליח וזוכה פרס האוסקר בעל אותו השם מ-1967, עלתה לשידור ברשת NBC בראשית 1988, וזכתה לרייטינג גבוה. או'קונור, ששימש גם כמפיק בפועל של הסדרה, וכן כתב וביים חלק מפרקיה, שילב בסדרה גם את בנו יו, שגילם את תפקיד השוטר לוני ג'יימיסון. ב-1989, באמצע צילומי הסדרה, או'קונור אושפז ונאלץ לעבור ניתוח מעקפים בלבו. בשל כך נעדר מארבעת הפרקים האחרונים של העונה השנייה. לאחר חמש עונות עברה הסדרה לרשת CBS, והמשיכה לשתי עונות נוספות. הסדרה בוטלה ב-1994, לאחר שבע עונות, אולם או'קונור חזר לגלם את דמותו של שריף גילספי בארבעה סרטי טלוויזיה ששודרו בשנים 1995 - 1994. על תפקידו בסדרה זכה בפרס אמי חמישי בשנת 1989, והיה מועמד לפרס גלובוס הזהב בשנת 1990.

בשלהי הקריירה שלו, בסוף שנות התשעים, התארח בכמה מפרקי הסדרה "משתגעים מאהבה", בתפקיד אביה של ג'יימי סטמפל באקמן (הלן האנט).

במרץ 2000 קיבל כוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד.

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

או'קונור ואשתו ננסי נישאו באירלנד, ב-28 ביולי 1951, והיו נשואים במשך 50 שנים, עד מותו של או'קונור.

ב-1962, בעודו שוהה ברומא לרגל צילומי הסרט "קלאופטרה", או'קונור ואשתו אימצו ילד בן שישה ימים, יו או'קונור. בנם היחיד נקרא על שם אחיו של או'קונור, שנהרג שנה קודם לכן. כשהיה בן 17 עבד יו כשליח באתר הצילומים של הסדרה "הבר של ארצ'י בנקר", בה כיכב אביו. לאחר מכן יצר או'קונור עבור בנו את תפקיד השוטר לוני ג'יימיסון בסדרה "כחום הלילה". ב-1995 יו התאבד, לאחר שהיה מכור לסמים. לאחר מות בנו, או'קונור הופיע בתשדירי שירות מטעם ארגון "שותפות למען אמריקה נקייה מסמים", והקדיש את שארית חייו להגברת המודעות לנזקי ההתמכרות לסמים. הוא הצליח לשכנע את מדינת קליפורניה לחוקק חוק שאיפשר לבני משפחתו של מכור לסמים, וכן לכל מי שנפגע מפעילותו של סוחר סמים, כולל מעסיקים, להגיש תביעת נזיקין נגד סוחר הסמים. החוק נכנס לתוקף בקליפורניה ב-1997, אומץ לאחר מכן על ידי 11 מדינות נוספות בארצות הברית, וזכה לכינוי "החוק לזכרו של יו או'קונור".

ב-1997 תרמו או'קונור ואשתו מיליון דולר לאוניברסיטת מונטנה, בה למדו ובה הכירו. כהוקרה על תרומתם קראה האוניברסיטה למכון למדיניות ציבורית שבתחומה "מרכז או'קונור", על שם בני הזוג. בשנותיו האחרונות או'קונור אף לימד תסריטאות באוניברסיטה.

או'קונור היה מעשן כבד. ב-1989 עבר ניתוח מעקפים בלבו, וב-1998 עבר ניתוח נוסף, להסרת חסימה של עורק בלבו.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

או'קונור נפטר ב-21 ביוני 2001 בקליפורניה[1], כתוצאה מהתקף לב שנגרם מסיבוכים של מחלת הסוכרת.

טקס הלווייתו נערך בכנסייה קתולית בלוס אנג'לס, ונכחו בו רוב חברי צוות הסדרה "הכל נשאר במשפחה", לרבות המפיק נורמן ליר. ג'ין סטייפלטון, שגילמה בסדרה את דמותה של אדית' בנקר, ושהייתה חברתו הקרובה מאז שנות השישים המוקדמות, נאלצה להיעדר מההלוויה, בשל מחויבותה להצגת תיאטרון שבה שיחקה באותה עת. חברו הטוב והוותיק לארי הגמן נשא הספד. או'קונור נקבר בבית הקברות של ווסטווד וילג' בלוס אנג'לס, כשעל מצבתו הונחה אנדרטה בדמות בנו יו.

פילמוגרפיה נבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקידי אורח בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]