קרב רומני
 | ||||||||||||||||||
| הכוחות הבריטיים בנווה מדבר סמוך לרומני | ||||||||||||||||||
| מערכה: המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה | ||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת העולם הראשונה | ||||||||||||||||||
| תאריכי הסכסוך | 3 באוגוסט 1916 – 5 באוגוסט 1916 (3 ימים) | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב לפני | הקרב על תעלת סואץ במלחמת העולם הראשונה | |||||||||||||||||
| קרב אחרי | קרב מגדבה | |||||||||||||||||
| מקום | ממזרח לתעלת סואץ ומצפון לאסמאעיליה, חצי האי סיני, מצרים | |||||||||||||||||
| קואורדינטות |
30°59′31″N 32°38′53″E / 30.992°N 32.648°E | |||||||||||||||||
| עילה | ניסיון של הטורקים לבסס עמדה קודמנית לירי ארטילרי על תעלת סואץ. | |||||||||||||||||
| תוצאה | ניצחון של הממלכה המאוחדת | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
קרב רומני היה קרב שנערך בחצי האי סיני במהלך המערכה על תעלת סואץ וזאת במסגרת המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה. הקרב התחולל ב-3 באוגוסט - 5 באוגוסט 1916 סמוך לרומני וקטיה (כ-37 ק"מ ממזרח לתעלת סואץ בצפון מערב סיני). הקרב נערך בין הצבא העות'מאני ששלט בארץ ישראל וברוב סיני וחיל המשלוח המצרי מהצבא הבריטי שעסק בהגנת תעלת סואץ ובהנחת מסילת רכבת וצינור מים מתוקים מקנטרה שעל גדות תעלת סואץ, מזרחה, לקראת המערכה על כיבוש ארץ ישראל. הקרב הסתיים בניצחון הכוחות הבריטים וסימן את תחילתה של המערכה לכיבוש סיני.
רקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם פתיחת מלחמת העולם הראשונה ביולי 1914 היוותה תעלת סואץ קו גבול בין האימפריה העות'מאנית ובריטניה. תעלת סואץ, שהייתה בחסות בריטית, שימשה את כוחות הברית להובלת חיילים, ציוד וחומרי גלם (כמו נפט) מהמזרח הרחוק לכוון הכוחות שנלחמו באירופה. אי לכך היוותה התעלה מטרה לכיבוש על ידי צבא טורקיה.
כדי להגן על התעלה מינו הבריטים את מייג'ור גנרל ג'ון מקסוול והחלו לתגבר את כוחותיהם במצרים בכוחות בריטים, הודים, אוסטרלים וניו זילנדים והוקם חיל המשלוח המצרי. זמן קצר לאחר פתיחת המלחמה החלו הטורקים לתכנן את המערכה לכיבוש תעלת סואץ. תוכנית זו התבצעה במספר מהלכים:
- ב-3 בינואר 1915 התחולל קרב תעלת סואץ הראשון באזור אסמאעיליה. הכוחות הטורקים שניסו לצלוח את תעלת סואץ התגלו ונפגעו מירי אפקטיבי של כוחות הודים. הקרב הסתיים בניצחון הבריטים ובנסיגת הכוחות הטורקים.
- בעקבות קרב זה הרחיבו בבריטים את אחיזתם בצידה המזרחי של תעלת סואץ. בנוסף החלו להניח מסילת הרכבת לרומני וקטיה במסגרת התוכנית לכבוש את 2 נאות המדבר האלו[1].
- במקביל (מפברואר 1915 - עד אפריל 1916) פעלו כוחות קומנדו טורקים/גרמנים, בסיוע בדויים מקומיים, נגד הכוחות הבריטים. פעילות זו כללה הנחת מוקשים ימיים בתעלה ותקיפת מוצבים בריטים שהוקמו ממזרח לתעלה. .
- ב-23 באפריל 1916 התחולל קרב תעלת סואץ השני באזור קטיה ורומני במטרה לעצור את התקדמות הכוחות הבריטים. הכוחות הטורקים בפיקוד פרידריך קרס פון קרסנשטיין הצליחו להפתיע את הבריגדה הרכובה ה-5 ואילצו אותה לסגת מעבר לתעלת סואץ. על אף ניצחונם נסוגו הטורקים.
- ב-3 באוגוסט 1916 התחוללה הפשיטה הטורקית וקרב רומני המתואר להלן
מטרת הפשיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מטרת הפשיטה הטורקית על רומני הייתה לחסום את התנועה הימית בתעלת סואץ על ידי ביסוס עמדת ארטילריה קדמית שתאפשר לתותחים הטורקים ירי על התעלה וחסימתה.
הכוחות המעורבים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכוחות הטורקים[עריכת קוד מקור | עריכה]
כוח הפשיטה הטורקי, בהיקף של כ-16,000 חיילים, ובפיקודו של פרידריך קרס פון קרסנשטיין, כלל את הכוחות הבאים:
- דיוויזיית הרגלים ה-3 "האנטולית".
- כוח ארטילרי בשם "פאשה 1" שכלל 6 סוללות ארטילריה כבדה, 2 פלוגות מרגמות ויחידות תותחי נ"מ.
- כוחות בדויים
הכוחות הבריטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכוחות הבריטים, בפיקודו של מייג'ור גנרל ג'ון מקסוול, כללו את הכוחות הבאים:
- דיוויזיית הרגלים הרכובים אנזא"ק (הכוללת 3 בריגדות פרשים אוסטרלים קלים - פ.ק.א ובריגדה ניו זילנדית רכובה) בפיקודו של מייג'ור גנרל הנרי שובל.
- הבריגדה הרכובה ה-5.
- הדיוויזיה הרגלית הסקוטית ה-52.
- בריגדה מהדיוויזיה הרגלית הוולשית ה-53.
- הדיוויזיה הרגלית ה-54 של מזרח אנגליה.
- קורפוס הגמלים הקיסרותי.
כוחות אלו נחלקו בין הגנה על אזור רומני/קטיה ובין הגנה על תעלת סואץ.
מהלך הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בתחילת יולי 1916 יצא הכח הטורקי מאזור שלאל תוך שהוא נע מערבה בלילות כי למנוע גילויו.
- ב-9 ביולי הגיע חלוץ הכח הטורקי לעמדות הבריטיות הקדמיות בביר אל-עבד ובאוגרטינה והתחפר שם.
- ב-19 ביולי התגלה הכח הטורקי והפיקוד הבריטי תיגבר את הכוחות מולו.
- עד 24 ביולי התקדמו הכוחות הטורקים עד למרחק 18 ק"מ מרומני.
- ב-3 באוגוסט יצאו הכוחות הטורקים, מכוון דרום מזרח, למתקפה לכוון "רכס וולינגטון", "הר מרדית" (Mount Meredith) ו"הר רויסטון". הכוחות הבריטים הקדמיים (בריגדות הפ.ק.א) נסוגו עד שהצליחו לייצב קו הגנה. הכוחות הטורקים שהתקדמו החלו להפגיז את המחנות הבריטים בקרבת מסילת הברזל ונענו בהפגזה נגדית של הארטילריה הבריטית.
- ב-4 באוגוסט ניסו הכוחות הטורקים ללהמשיך להתקדם מזרחה אולם כוחות עתודה בריטים רעננים יצרו מתקפת נגד:
- הבריגדה הרכובה הניו זילנדית והבריגדה ה-5 באגף הדרומי.
- הדיוויזיה ה-42 במרכז.
- הדיוויזיה ה-52 באגף הדרומי.
- השילוב של כוח מגן בריטי חזק, חולות קשים לתנועה ומזג אוויר חם מאוד הביא את פון קרסנשטיין להחלטה להסיג את כוחותיו. במהלך 5 באוגוסט ו-6 באוגוסט נסוגו הכוחות הטורקים באופן מוסדר תוך שהם הודפים מתקפות של פרשי דיביזיית אנזא"ק. הכוחות הנסוגים התבצרו בביר אל-עבד.
- ב-9 באוגוסט הדף הכח הטורקי מתקפה של פרשי דיביזיית אנזא"ק על עמדותיו בביר אל-עבד.
- החל מ-10 באוגוסט החלו הטורקים בנסיגתם מביר אל-עבד עד הגיעם ב-12 באוגוסט לאל עריש.
תוצאות הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקרב הסתיים בניצחון הבריטים והיה זה ניסיונם האחרון של הטורקים לכבוש את תעלת סואץ. היקף הנפגעים בקרב היה כדלקמן:
- הטורקים איבדו כ-8,000 חיילים מתוכם כ-5,000 הרוגים וכ-3,000 שבויים. כמו כן נפל בידי הבריטים שלל רב.
- הבריטים איבדו כ-1,100 חיילים
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פילדמרשל ארצ'יבלד פרסיוול ויוול, מסעי המלחמה בארץ ישראל, הוצאת אריאל, 2007. עמודים 44–40
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרידריך קרס פון קרסנשטיין, הקרב ליד רומני, מערכות 8 אוגוסט 1941
- תיאור הקרב (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ נאות המדבר ברומני וקטיה עשירים במקורות מים ולכן מאפשרים לכוחות רבים לשהות במקום ללא מגבלה
