קרב קאראנסבש

קרב קאראנסבש
תאריכי הסכסוך 21 בספטמבר 1788 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קאראנסבש עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 45°25′17″N 22°13′19″E / 45.421388888889°N 22.221944444444°E / 45.421388888889; 22.221944444444
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קרב קאראנסבשגרמנית: Der Rückzug von Karansebes, בהונגרית: A Karánsebesi csata, ברומנית: Lupta de la Caransebeș; בטורקית: Şebeş Muharebesi) היה אירוע מוטל בספק של אש ידידותית של הצבא האוסטרי, כחלק מהצבא של האימפריה הרומית הקדושה שככל הנראה התרחש בשנת 1788, בזמן המלחמה ההבסבורגית-עות'מאנית (1788–1791), חלק מהמלחמה העות'מאנית-רוסית. הקרב ידוע בשל מהלך האירועים שהוביל לכך שהצבא האוסטרי תקף את עצמו כיוון שחשב שהוא נתון תחת התקפה טורקית.

תיאור הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1788, כ-100,000 חיילים אוסטרים בהנהגת הקיסר יוזף השני, הקימו מחנה באזור העיר קאראנסבש שברומניה. ברדת הלילה, נשלחו כמה מפקדים וחיילים לבדוק ולחפש באזור האם יש חיילים טורקים, אך במקום זה, הם מצאו צוענים, אשר מכרו להם הרבה חביות של שנאפס. קבוצת החיילים חזרה עם האלכוהול חזרה למחנה, שם שתו אותו. החיילים שהשתכרו, החלו לצעוק ולשיר, וכך עוד חיילים שמו לב ורצו להצטרף להילולה. החיילים השיכורים לא רצו לחלוק את האלכוהול, והחלו לריב. בשלב כלשהו אחד החיילים צעק כי "הטורקים באים", כדי שהחיילים האחרים ילכו, אך החיילים האמינו שהטורקים באמת מגיעים, והחלו להעיר את המחנה ולהתכונן למלחמה. אחד מהמפקדים שהיה ממוצא גרמני ניסה להרגיע את המצב וצעק בגרמנית "!halt", לחיילים שלא דיברו גרמנית היה נשמע כאילו המפקד צועק "אללה", והבהלה התגברה. במהלך האנדרלמוסיה, הסוסים שוחררו והחלו לרוץ לכל הכיוונים. הצבא חשב שמדובר בסוסים של הצבא הטורקי, ולכן החלו לירות בתותחים ורובים. עם בוקר החיילים ראו כי הטורקים לא הגיעו. קיימות הערכות שונות לגבי מספר הנפגעים באירוע, בין 150 ל-10,000 הרוגים. ההשערה הנפוצה היא שבאירוע נהרגו ונפצעו כ-1,200 חיילים אוסטרים. לאחר מספר ימים, הצבא העות'מאני הגיע למקום וחיסל את הפצועים שנשארו בשדה התקרית ולא חזרו עם יתר הצבא שחזר חזרה לאוסטריה.

מקורות היסטוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקור הכי מוקדם בו מתוארת התקרית הוא מאמר בשם History of the eighteenth century and of the nineteenth till the overthrow of the French empire, with particular reference to mental cultivation and progress (היסטוריה של המאה ה-18 וה-19 עד קריסתה של האימפריה הצרפתית, עם הפניות מרכזיות לאירועים מנטליים ופיתוחים). המאמר פורסם בשנת 1843 כ-55 שנה לאחר האירוע. מאמרו של א.י. גרוס-הופינגר (A. J. Gross-Hoffinger) Geschichte Josephs des Zweiten , שפורסם כ-59 שנה לאחר האירוע נחשב כיום ליותר אמין.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]