קרב פידנה

קרב פידנה התרחש בשנת 168 לפנה"ס, והוא הקרב שסיים את המלחמה המוקדונית השלישית בין הרפובליקה הרומית לבין פרסאוס, מלך מוקדון.

רקע לקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שתי תבוסות שנחל פיליפוס החמישי מול רומא הוא הקפיד מאוד לשמור על נאמנותו להסכמים עימה ואף לסייע לה במלחמות באזור. עם זאת בין רומא (החשדנית מאוד) ובין פיליפוס נוצרה מתיחות, אולי כתוצאה מההתאוששות הכלכלית שלו. פיליפוס שלח את בנו דמטריוס להרגיע את הרוחות ברומא. פרסאוס, בנו הבכור של פיליפוס החל לדאוג וגרם להוצאתו להורג של דמטריוס, לאחר מות אביו עלה פרסאוס לשלטון.

סיבות ליציאה לקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר גורמים הרעו את היחסים בין רומא לפרסאוס שניסה לשאת חן בעיני מנהיגיה:

האשמה שלו במותו של דמטריוס הפרו - רומאי.
כוחו הצבאי הגובר.
כוחו הפוליטי בתוך מדינתו התחזק.
השפעתו ביוון גדלה בשל התחבבותו על העמים סביבו.
אאומנס מלך פרגמון שנפגע ממפולת סלעים בשנת 172 לפנה"ס האשים אותו בניסיון לרצחו.

רומא החליטה לצאת לקרב, אם כי לא היה מניע ברור וריאלי למלחמה. פרסאוס גילה נכונות להיענות לדרישות הרומיות אך הרומאים לא הראו רצון לתקן את המצב והתעקשו לצאת למלחמה. גם ההאשמות על הפרת החוזה (שאפיינו הרבה מגורמי המלחמה הרומאים) לא היו מוצדקות ואף מופרכות.

סביר להניח שהמניעים למלחמה היו קנאה בשגשוג של פרסאוס וממלכתו, חשש מהאהדה שצבר ביוון ומחוצה לה וכן אינטרסים אישיים של מנהיגים ומצביאים תאבי שלל מלחמה ותהילת ניצחון.

מהלך הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלוש השנים הראשונות (משנת 171 לפנה"ס) ניהלו המצביאים הרומיים את המלחמה באופן גרוע ונחלו כישלונות רבים. בשנה הרביעית הפיקוד הועבר ללוקיוס אימיליוס פאולוס מקודוניקוס שחדר למאקדוניה למרות הביצורים של פרסאוס.

צבאו של פרסאוס נסוג לפידנה וב-22 ביוני שנת 168 לפנה"ס נערך הקרב המכריע. לאחר התכתשיות של חיל רגלים קל שנערכו במהלך היום, חיל הרגלים הקל של לוקיוס התקרב לצבאו של פרסאוס יתר על המידה, דבר שגרם לפרוץ הקרב. הפלנקס של פרסאוס ניגפו אל מול הלגיון של פאולוס שהיה גמיש יותר ויכל להתאים את עצמו לפני הקרקע.

אחרית דבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסאוס נמלט משדה הקרב אך מאוחר יותר הסגיר עצמו לידי הרומאים וכשנה לאחר מכן מת בגלותו באיטליה. קרב פידנה חרץ את גורלה של מוקדון שסופחה והפכה לפרובינקיה רומאית.