קרב חמש מודרני
קרב חמש מודרני הוא ענף ספורט אולימפי המורכב מתחרויות בחמישה ענפים שונים: סיף (דקר),שחייה ל-200 מטר חופשי, רכיבה על סוסים בסגנון קפיצות ראווה (15 קפיצות) ואירוע סיום ריצת שדה ל-3,000 מטר משולבת עם ירי באקדח לייזר מ-10 מטר.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ענף קרב חמש מודרני נוסד בהשראת ענף הפנטאתלון - ענף הקרב 5 המסורתי אשר היה חלק מהמשחקים האולימפיים והפאן-הלניים ביוון העתיקה, וכן במשחקים האולימפיים המודרניים עד 1924. הענף הומצא על ידי הברון פייר דה קוברטן, מייסד המשחקים האולימפיים המודרניים, וחמש התחרויות נועדו לציין את הכישורים שנדרשו מבלדר צבאי בתקופת נפוליאון. התחרות, שאותה דה קוברטן התקשה מאוד להכניס לתוכנית המשחקים, התקיימה לראשונה באולימפיאדת סטוקהולם (1912) ובתחילה הורשו להשתתף בה רק קציני צבא. באותה תחרות השתתף הגנרל האמריקני ג'ורג' פטון, שדורג במקום החמישי בלבד, לאחר שבתחרות הירי התעקש להשתמש באקדחו הצבאי במקום באקדח עם כוונת.
בניסיון להתאים את הענף לתקופה המודרנית, באולימפיאדת אטלנטה (1996) הוכנסו בו שינויים, שהבולט שבהם היה קיצור התחרות מ-5 או 4 ימים ליום אחד. מלבד זאת קוצרו גם המרחקים בשחייה, מ-300 מטר ל-200 מטר, וריצת השדה קוצרה מ-4,000 מטר ל-3,000 מטר. בשנת 2009 בוצע שינוי נוסף כשענף הריצה והירי אוחדו למקצה אחד משולב המכונה המקצה המשולב, או לייזר ראן, מכיוון שהוא משלב בין 4 פעמים ירי באקדח לייזר מ-10 מטרים ולאחר כל מקטע ירי מתבצע סיבוב ריצה של 800 מטר (3,200 מטר לתחרות כולה).
באולימפיאדת סידני (2000) נוספה לראשונה תחרות לנשים.
מתכונת התחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
התחרות כולה מתקיימת ביום, כאשר שני האירועים הראשונים ביום התחרות הם מקצה השחייה ותחרות הסייף (הסדר ביניהם משתנה בהתאם להחלטת המארגנים), ומיד לאחר מכן מתקיים אירוע קפיצות הראווה. המתחרים זוכים בניקוד עבור התוצאות בכל אחד מהענפים ובסיום שלב קפיצות הראווה מתבצע סיכום הנקודות אותן השיגו המתחרים עד שלב זה של התחרות. מועד הזינוק של כל מתחרה לאירוע הסיום (ריצת שדה עד שנת 2009, המקצה המשולב - ירי באקדח לייזר משולב עם ריצת שדה החל משנת 2009) נקבע על פי סך הנקודות שצבר במהלך היום כשכל נקודה שנצברה עד שלב זה מומרת לשנייה. המתחרה בעל מספר הנקודות הרב ביותר מזנק ראשון למקצה המשולב, ומתחרה בעל הניקוד השני בגובהו יוזנק בעיכוב של מספר שניות זהה לכמות הנקודות בינו לבין המוביל בתחרות וכך הלאה עד שמוזנקים כלל המתחרים. המנצח בתחרות כולה הוא הראשון שחוצה את קו הסיום.
- סיף - התחרות נערכת בדקר בסדרה של קרבות כאשר כל מתחרה מתמודד פעם אחת מול כל המתחרים האחרים בתחרות. כל קרב נמשך דקה והמתחרה הראשון שהשיג פגיעה (אזור הפגיעה החוקי בדקר הוא הגוף כולו, כולל הראש והרגליים) ביריבו זוכה בקרב. פגיעות כפולות (פגיעות של המתחרים זה בזה בתוך 40 אלפיות השנייה) לא נחשבות. אם אף מתחרה לא השיג פגיעה במהלך דקה שני המתחרים הפסידו את הקרב. בסיכום כל הקרבות נספרים סך הניצחונות וההפסדים ומוענק ניקוד עבור כל ניצחון.
- שחייה - 200 מטר חופשי (Freestyle). עד אולימפיאדת סידני (2000) התחרות נערכה למרחק של 300 מטר.
- רכיבת סוסים - קפיצות ראווה במסלול של 350–450 מטר מעל 12–15 מכשולים. 20 דקות לתחילת תחרות הקפיצות מתבצעת הגרלה לקביעת הסוס אותו יקבל כל מתחרה, ולרשותם של המתחרים מספר דקות חימום והיכרות עם הסוס לפני תחילת הקפיצות.
- משולב - ריצת שדה וירי באקדח לייזר (לייזר ראן) - המתחרים נדרשים לבצע 4 מקצים של ירי באקדח לייזר למרחק 10 מטר כאשר לאחר כל מקצה ירי יוצאים לריצת שדה למרחק 800 מטר. בכל מקצה ירי על המתחרים לפגוע 5 פגיעות מדויקות במטרה לפני שיורשו לעזוב את עמדת הירי ולהמשיך בריצה, לחלופין לאחר 50 שניות בהן המתחרה לא הצליח להשיג 5 פגיעות מדויקות הוא מקבל אישור להמשיך אל שלב הריצה.
בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
נועה ברקמן, הביאה את ענף הקרב חמש לישראל. היא חלוצת הענף בארץ והייתה הספורטאית הישראלית הראשונה והיחידה שהתחרתה בקרב 5 מודרני (בין השנים 2013–2017), ובין הישגיה הגעה לשלב הגמר באליפות אירופה אשר נערכה בסופיה בולגריה (2016). ב-2012 החלה ברקמן לאמן את שרון טל, שמאז מתאמנת וספורטאית מובילה בענף. ב-2018 הגיעה שרון טל למקום השישי בתחרות בגביע אירופה, בטבליסי שבגאורגיה. ב-2019 ייצגה שרון טל את ישראל בתחרות קרב חמש בפראג שבצ'כיה. וב-2022 ייצגה שרון טל את ישראל באליפות העולם שנערכה בפולין והגיעה למקום השישי.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר התאחדות קרב חמש מודרני ולייזר ראן העולמית
אמיר ענבר, מודרני הוא כבר לא, אבל עדיין מדובר בקרב, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2016- אורן אהרוני, מולטי טאלנט, 2 בדצמבר 2013
