קרב הפירמידות
 | ||||||||||||||||||
| קרב הפירמידות, לואי פרנסואה, ברון לוז'ן, 1808 | ||||||||||||||||||
| מערכה: המערכה הצרפתית במצרים ובארץ ישראל | ||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמות המהפכה הצרפתית | ||||||||||||||||||
| תאריכי הסכסוך | 21 ביולי 1798 | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב לפני | שוברה חיט | |||||||||||||||||
| קרב אחרי | קרב הנילוס | |||||||||||||||||
| מקום | אימבבה, ליד קהיר, מצרים | |||||||||||||||||
| קואורדינטות |
30°05′00″N 31°12′00″E / 30.08333333°N 31.2°E | |||||||||||||||||
| תוצאה | ניצחון צרפתי מכריע | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
קרב הפירמידות (בצרפתית: Bataille des Pyramides) היה קרב שהתנהל ב-21 ביולי 1798 במסגרת המערכה הצרפתית במצרים ובארץ ישראל. צבא המהפכה הצרפתי תחת פיקודו של נפוליאון בונפרטה זכה בניצחון מוחץ כנגד הכוחות של השליטים הממלוכים המקומיים וחיסל כמעט את כל הצבא המצרי.
ניצחונם של הצרפתים חתם סופית את הניצחון הצרפתי במצרים כאשר מוראד ביי (אנ') חילץ את שרידי צבאו, שנמלט באי סדר למצרים העליונה. האבדות הצרפתיות בקרב הסתכמו ב-29 הרוגים וב-260 פצועים, בהשוואה לאבדות המצרים שהגיעו לאלפים. לאחר הקרב נכנס נפוליאון לקהיר והקים בה ממשל מקומי חדש תחת פיקוחו.
כאחת ההיתקלויות הקלאסיות בין מזרח למערב, הבליט קרב הפירמידות את חולשתה של האימפריה העות'מאנית לנוכח השינוי שחל באירופה בעקבות המהפכה הצרפתית. נפוליאון קרא לקרב על שם הפירמידות במצרים בשל העובדה שהן נראו על קו האופק הרחוק בעת הקרב.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביולי 1798 צעד נפוליאון מאלכסנדריה לקהיר לאחר שכבש את זו הראשונה. הוא נתקל בכוחות הממלוכים השליטים במרחק של 15 ק"מ מהפירמידות ובמרחק של 6 ק"מ בלבד מקהיר. הכוחות הממלוכים היו בפיקודם של שני הגאורגים הממלוכים, מוראד ביי ואיברהים ביי ולרשותם עמד כוח פרשים רב עוצמה. קרב זה נודע בשם קרב שוברה חיט.
נפוליאון הסיק את המסקנה שהכוחות המצריים היחידים שהיו בעלי ערך כלשהו היו הפרשים. הוא האיץ בכוחותיו, באומרו: "קדימה! זכרו שממרומי המבנים האלה משקיפים עליכם ארבעת אלפים שנה".[1]
הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]
נפוליאון הורה לכוחותיו להתקדם מול צבאו של מוראד ביי כשכל אחת מחמש הדיוויזיות של צבאו מאורגנת בצורת ריבוע חלול כשהפרשים, התגבורות והאספקה במרכז והארטילריה בפינות.
הדיוויזיות הצרפתיות התקדמו דרומה במדורג, כשהאגף הימני מוביל והאגף השמאלי מוגן על ידי הנילוס. נפוליאון מיקם מימין לשמאל את הדיוויזיות של לואי דיסה, ז'אן רנייה, שארל דוגה, ויאל ולואי אנדרה בון. בנוסף, שלח דיסה כוח קטן שיכבוש את הכפר הסמוך ממערב, ביקטיל.
מוראד ביי ציווה על האגף הימני שלו לעגון על גדת הנילוס בכפר אימבבה (אנ') (إمبابة), שהיה מבוצר והוחזק על ידי כוח רגלים וחומש בכמה תותחים עתיקים. הפרשים שלו התפרסו על האגף שלכיוון המדבר. איברהים ביי, יחד עם הצבא שבראשותו, השקיף חסר אונים על הנעשה מהגדה המזרחית של הנילוס, כשאין בידו להושיע. צ'נדלר טוען שצבאו החזק של נפוליאון שמנה 25,000 איש, היה ביתרון מספרי על פני 6,000 הפרשים ו-15,000 חיילי הרגלים של הממלוכים.[1]
בערך בשעה 15:30 הסתערו הפרשים הממלוכים על הצרפתים ללא התראה מוקדמת. הריבועים הדיוויזיונים של דיסה, רנייה ודוגה החזיקו מעמד והניסו את הפרשים בירי רובי מוסקט ועם אש ארטילריה. בהיעדר יכולת מצידם לעשות רושם על העוצבות הצרפתיות, כמה מהממלוכים המתוסכלים רכבו כדי לתקוף את הכוחות המנותקים של דיסה, אך גם פה הם נחלו כישלון.
בינתיים, קרוב יותר לנהר, התפרסה הדיוויזיה של בון בטורי תקיפה והסתערה על אימבבה. עם כניסתם לכפר, הניסו הצרפתים את חיל המצב. כשהם לכודים כנגד הנהר, רבים מהפרשים הממלוכים וחיילי הרגלים ניסו לשחות אל מקום מבטחים ומאות מהם טבעו.
נפוליאון דיווח על 29 הרוגים ועל 260 פצועים מקרב חייליו. אבדותיו של מוראד ביי היו כבדות הרבה יותר, ככל הנראה כ-3,000 איש מחיל הפרשים הממלוכי שלא היה להם תחליף ומספרים בלתי ידועים של חיילי רגלים. מוראד ביי עצמו נמלט למצרים העליונה, שם הוא המשיך לנהל מערכת גרילה עד שהוא הובס על ידי דיסה בסוף שנת 1799.
לאחר הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהגיע החדשות על התבוסה שנחלו הפרשים האגדיים שלהם, נמלטו הצבאות הממלוכים שהמתינו בקהיר לכיוון סוריה כדי להתארגן מחדש. קרב הפירמידות סימל את תחילת הסוף של 700 שנות השלטון הממלוכי במצרים. למרות התחלה מעודדת זו, ניצחונו של האדמירל הוריישו נלסון בקרב הנילוס, עשרה ימים מאוחר יותר, שם קץ לתקוותיו של נפוליאון לכבוש את המזרח התיכון.
מאתר הקרב, שנבלע בימינו בחלק המערבי של קהיר, לא נותר דבר.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Chandler, David, The Campaigns of Napoleon New York, Macmillan, 1966
- Cole, Juan, Napoleon's Egypt: Invading the Middle East Palgrave Macmillan, 2007
- Herold, J. Christopher, Bonaparte in Egypt - London, Hamish Hamilton, 1962
- Herold, J. Christopher, The Age of Napoleon. New York, American Heritage, 1963
- Moorehead, Alan, The Blue Nile New York, Harper & Row, 1962
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קרב הפירמידות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| קרבות במלחמות הנפוליאוניות (מחולקים לפי הקואליציות האנטי-צרפתיות) | ||
|---|---|---|
| ראשונה | קרב ורדן • קרב ואלמי • קרב ז'מפ • המלחמה בוואנדה • קרב נירווינדן • קרב פלרוס • קרב ההר השחור • קרב כף סנט וינסנט | |
| שנייה | קרב הפירמידות • קרב הנילוס • קרבות בארץ ישראל • קרבות איטליה • הקרב על שטוקכך • קרב קופנהגן • קרב הוהנלידן • קרב מרנגו | |
| שלישית | גרנד ארמה • קרב כף פיניסטרה • מערכת אולם • קרב טרפלגר • קרב אולם • קרב דורנשטיין • קרב אוסטרליץ | |
| רביעית | קרב ינה-אאורשטדט • מרד פולין הגדולה • קרב אילאו • המצור על דנציג • קרב היילסברג • קרב פרידלנד • קרב קופנהגן | |
| חמישית | קרב אבנסברג • קרב לנדסהוט • קרב אקמיהל • קרב אספרן-אסלינג • קרב וגראם | |
| שישית | קרב סלמנקה • הפלישה לרוסיה • (קרב סמולנסק • קרב בורודינו • קרב ברזינה) • המערכה בגרמניה • (קרב ליצן • קרב באוצן • קרב דרזדן • קרב לייפציג) • קרב ויטוריה • מערכת ששת הימים • קרב פריז | |
| שביעית | קרב קאטר ברה • קרב ליגני • קרב ווטרלו | |
