קנה שורש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קנה-שורש של נענע, ובמרכזו הסתעפות כלפי האדמה שתיהפך בסופו של תהליך לשורש של צמח נפרד. הנענע הוא דוגמה לצמח שלו קני-שורש עיליים.
שורש הזנגביל הוא קנה שורש

קנה שורש הוא גבעול השולח שורשים כלפי מטה וגבעולים כלפי מעלה. לקנה שורש יכולת להתחלק, ומשמש על כן לרבייה וגטטיבית.

בלעז נקרא המושג "ריזום" שמקורו ביוונית עתיקה, rhizoma פירושה מסה של שורשים. לרוב יהיה קנה השורש תת-קרקעי אך יש צמחים להם קנה שורש שגדל מעל פני האדמה כמו מינים מסוימים של אירוס.

עם הצמחים בעלי קנה השורש נמנים: אספרגוס, חיננית, שן-ארי, אירוס, יבלית, זנגביל (ג'ינג'ר), גלנגל, נענע וסוגים שונים של דשאים.

אם חלק מקנה השורש נשבר יכול הוא לבדו להצמיח צמח חדש.

בנוסף מדובר בקונספט מתחום הפילוסופיה, ריזום, שפותח על ידי ז'יל דלז ופליקס גואטרי, בהשפעת המושג הבוטני. משמעות המונח היא התרחשותם של מספר דברים שונים בו זמנית המשפיעים אחד על השני. דוגמה טובה לכך נמצאת בסרט "ספרות זולה" בו התרחשו מספר עלילות שאינן קשורות אחת לשנייה במקביל אך השפעתן גדולה זו על זו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קנה שורש בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא בוטניקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.