קנה הנשימה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המונח "טרכיאה" מפנה לכאן. לערך העוסק בדינוזאור, ראו טרכיאה (דינוזאור).
קנה הנשימה
שיוך מערכת הנשימה, דרכי נשימה תחתונות עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום אנטומי חלל החזה עריכת הנתון בוויקינתונים
אספקה עורקית tracheal branches of inferior thyroid artery עריכת הנתון בוויקינתונים
ניקוז ורידי וריד הזרוע והראש עריכת הנתון בוויקינתונים
תיאור ב האנטומיה של גריי (מהדורה 20) (1084) עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
לטינית (TA98) trachea עריכת הנתון בוויקינתונים
טרמינולוגיה אנטומיקה A06.3.01.001 עריכת הנתון בוויקינתונים
TA2 (2019) 3213 עריכת הנתון בוויקינתונים
FMA 7394 עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד MeSH A04.889 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה MeSH D014132 עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכת השפה הרפואית המאוחדת C0040578 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תרשים של מערכת הנשימה

קנה הנשימה הוא צינור אשר תחילתו בגרון, עובר לאורך הצוואר אל בית החזה, ומתפצל לשתי סימפונות שענפיהן מעבירים את האוויר אל הריאות. הקנה עשוי מ־15–20 פיסות של סחוס, שעוטפות אותו כמעט לכל אורכו, פיסות הסחוס מאפשרות לקנה להישאר פתוח כל הזמן.

בצמוד לקנה הנשימה נמצא הוושט – צינור המשמש למעבר מזון ומשקה אל הקיבה. סוגר הנמצא בעמקי הגרון מווסת את המעבר מהגרון לקנה ולוושט – סותם את הקנה, כדי לאפשר בליעת מזון ומשקה, או סותם את הוושט, כדי לאפשר נשימה. כאשר משלבים שיחה ואכילה, עלול הסוגר להיות במצב שאינו מתאים לפעולה הנדרשת, ומזון עלול לרדת לקנה הנשימה. במצב זה קיימת סכנת חנק. בעבר המליצו לטפוח לנחנק על גבו, כדי לעודד יציאה של הגוף החוסם את כלי הנשימה, אך כיום מומלץ טיפול זה רק לתינוקות, אשר ניתן להשכיבם על בטנם כדי לפתוח את דרכי הנשימה שלהם. הטיפול הטוב ביותר בדרך כלל הוא שיעול חזק, תגובתו הטבעית של הגוף. השיעול מזרים אוויר בחוזקה דרך הקנה ומנסה לפנותו.

אם שיעול אינו עוזר, (בחסימה חמורה בלבד) יש לעשות לחיצות ברום הבטן על ידי אדם נוסף העומד מאחורי הנחנק, ומחבק אותו כשכפות ידיו מאוגרפות יחד. את האגרוף המשולב על האדם המסייע לדחוק בעצמה לבטנו של הנחנק, כלפי מעלה, במטרה לגרום להתכווצות הריאות. תרגיל זה (המכונה תמרון היימליך) עשוי להציל חיים.

בעבר קנה הנשימה כונה נפש ומכאן הביטוי "הגיעו מים עד נפש".[1] במקורות היהדות מוזכר הקנה בהקשר של התנהגות האדם בשעת הסעודה, בסיפור המובא בתלמוד בבלי על רב נחמן ורב יצחק שישבו בסעודה, והאחרון סירב לבקשת רב נחמן לומר דבר תורה משום ש"אין משיחין בשעת הסעודה, שמא יקדים קנה לושט ויבוא לידי סכנה". חז"ל סברו כי קנה הנשימה מתפצל לשלושה קנים, אשר מחוברים לריאה, ללב ולכבד.[2] על סמך דעה זו נקבע בשולחן ערוך כי אם נמצאה מחט בתוך לב של בהמה היא נחשבת כשרה, כי יתכן שהמחט נכנסה לשם דרך הלוע של הבהמה בעת שהיא אכלה.[3]

המונח הלועזי טרכיאה (Trachea) מתייחס גם לצינורות המשמשים לנשימה אבל במערכת נשימה פשוטה יותר, למשל אצל חרקים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי מ"צ קדרי (מילון העברית המקראית), נפש משמעה כנראה צוואר בצירוף המקראי "מים עד-נפש" (למשל בתהלים סט, ב: "הושיעני אלהים כי באו מים עד-נָפש"). ואולי גם בתהלים כה, יח: "עִנּוּ בכבל רגלו ברזל באה נפשו" (לדעת עמוס חכם בפירוש דעת מקרא לספר תהלים).
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף מ"ה, עמוד ב'
  3. ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן מ', סעיף ג'