קלשון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קלשון

קִלְּשׁוֹן הוא כלי ארוך עשוי בצורת מזלג גדול המשמש להרמה והשלכה של חומרים כגון חציר, עלים וענבים ושאר תוצרת חקלאית. באופן מסורתי, הקלשון הוא בעל שלש עד שש שיניים באורכים ומרווחים שונים, בהתאם למטרה.

הקלשון ככלי נשק[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקלשון, יחד עם החרמש, שימש פעמים רבות כנשק ביד אנשים שלא יכלו להרשות לעצמם חרבות או רובים או ללא גישה לנשק כגון זה.[1] לדוגמה, הקלשון, או הטרידנט (תלת-שן), היה נשק מקובל לגלדיאטורים ברומא העתיקה. כמו כן פותחו נשקי מוט הדומים לקלשון/טריידנט והיו בשימוש בימי הביניים המאוחרים.

הקלשון בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתרבות הפופולרית מזוהה הקלשון המשולש עם שתי דמויות מיתולוגיות: פוסידון - אל הים היווני, והשטן - דמות מיתולוגית המסמלת רוע.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

טריידנט - קלשונו של פוסידון

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא חקלאות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.