קלרניתי רבע טון

קלרנית רבע טון שנבנתה על ידי פריץ שולר

קלרניתות רבע טון הן עיצובים שונים של קלרנית שנועדה לנגן במרווחים של רבעי טון.

בסביבות 1900, ד"ר ריצ'רד ה. שטיין, מוזיקולוג מברלין בנה לראשונה "קלרנית רבע טון" ייעודית, שלא קנתה אהדה ונשכחה במהרה.

בכל קלרנית ניתן על ידי אצבוע לנגן רבעי טון, וליישום טכני זה נדרשים במוזיקה מודרנית ומוזיקת עולם. טכניקה זאת פשוטה יחסית ואינה שונה עקרונית מהפקת צליל טונאלית שגרתית, אך משתנה בין כלים בעלי כיוון שונה. 

בשנת 1920 אלואיס הבה הזמין "קלרנית רבע טון" מקוהלר החברה של גרזליז. באופן בלתי תלוי כנראה, בונה כלים גרמני נוסף בשם פריץ שולר, עשה ניסיון בבניית "קלרנית רבע טון" אף הוא. הוא יצר פייה אחת שמחוברת לשתי שפופרות, כשחלקו האחד ארוך מהשני. בשיטה זו, למעשה היו שתי קלרניתות המכוונות לרבע טון בנפרד. מערכת מפתחות (קלפות) אחת נשלטת על ידי מפתחות הכיוון של שתי השפופרות. שסתום ייעודי החליף בין החלקים.

מוזיקה ל"קלרנית רבע טון" הולחנה על ידי אריק מהדט, אלואיס הבה, ויקטור אולמן, ועל ידי מוזיקאי ג'אז שונים בשלהי המאה ה-20. מלחינים אחרים, כגון בלה בארטוק ופייר בולז, הלחינו יצירות הכוללות רבעי טונים אך לקלרנית רגילה.

קישורים חיצוניים

• ההיסטוריה של הקלרנית (באנגלית)

ערך זה הוא קצרמר בנושא מוזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.