קליף באסטין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קליף באסטין
מידע אישי
לידה 14 במרץ 1912
אקסטר שבדבון, אנגליה
פטירה 4 בדצמבר 1991 (בגיל 79)
אקסטר, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא קליפורד סידני באסטין
גובה 1.67 מטרים
עמדה שחקן כנף שמאלי
מועדוני נוער
סנט מרקס
סנט ג'יימס
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
19281929
1929 - 1947
אקסטר סיטי
ארסנל
17 (6)
396 (178)
נבחרת לאומית כשחקן
19311938 אנגליה 21 (12)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קליפורד סידני באסטיןאנגלית: Clifford Sydney Bastin;‏ 14 במרץ 1912 - 4 בדצמבר 1991) היה כדורגלן אנגלי.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באסטין נולד בסמוך לאקסטר, והחל את דרכו בשני מועדוני חובבים מקומיים לפני שהצטרף לאקסטר סיטי. את הופעת הבכורה שלו במדי הקבוצה הוא ערך ב-1928, כשהיה בן 16. למרות שבמדי אקסטר הוא שיחק ב-17 משחקים וכבש 6 שערים הוא משך את תשומת לבו של מאמן ארסנל הרברט צ'פמן, כאשר נטל חלק במשחק נגד ווטפורד; צ'פמן התכוון לצפות בשחקן של ווטפורד, אך יכולתו הגבוהה של באסטין משכה את תשומת לבו והוא החליט להחתימו על חוזה בארסנל בסוף עונת 1928/1929.

באסטין ערך את הופעת הבכורה שלו במדי ארסנל במשחק נגד אברטון שנערך ב-5 באוקטובר 1929, והפך מיד לשחקן הרכב קבוע, כאשר בעונתו הראשונה בארסנל הוא שיחק ב-21 משחקים. לאורך שנות ה-30 הוא שיחק כ-35 משחקים לעונה עד לעונת 1937/1938. באסטין כונה "בוי באסטין" בגלל שהיה צעיר יחסית, אך משחקו התאפיין בשלווה יוצאת דופן ובדיוק גבוה מול השוער היריב; באסטין היה גם בועט הפנדלים הקבוע של ארסנל. מספר השערים הגבוה של באסטין נחשב להישג מרשים בעיקר כיוון ששיחק בעמדת שחקן הכנף השמאלי ולא חלוץ מרכזי; באותה תקופה אסטרטגיית המשחק של ארסנל הייתה תלויה בשחקני הכנף הנעים לכיוון רחבת העונשין, ובישוליו של אלכס ג'יימס היו המקור לשערים רבים של באסטין.

באסטין זכה עם ארסנל פעמיים בגביע ה-FA‏ (1929/1930 ו-1935/1936) וחמש פעמים באליפות הליגה (1930/1931, 1932/1933, 1933/1934, 1934/1935 ו-1937/1938); עד לגיל 19 הוא זכה באליפות הליגה, גביע ה-FA וערך את הופעת הבכורה שלו במדי נבחרת אנגליה, כאשר הוא הופך לשחקן הצעיר ביותר בהיסטוריה שמגיע להישגים אלו. בשתי עונות ,1932/1933 ו-1933/1934, באסטין סיים כמבקיע המצטיין של ארסנל עם 33 ו-15 שערים בהתאמה, אם כי לאחר הגעתו של החלוץ המרכזי טד דרייק במרץ 1934 באסטין לא היה יותר השחקן שאליו מגיעות מרבית המסירות.

לאורך רוב עונת 1935/1936 החליף באסטין את אלכס ג'יימס הפצוע בעמדת החלוץ האחורי, והמועדון סיים רק במקום השישי; באסטין הבקיע 17 שערים, כולל 6 בטורניר גביע ה-FA של 1936 שבו הגיע המועדון למשחק הגמר וניצח בו. לאחר ששיחק למשך זמן קצר בעמדה של ג'ק קרייסטון בצד ימין של המגרש הוא חזר לשחק כשחקן כנף שמאלי, והבקיע 17 שערים בעונת האליפות 1937/1938. הוא נעדר מרוב העונה הבאה כתוצאה מפציעה ברגלו הימנית, והייתה הזו העונה האחרונה ששוחקה לפני מלחמת העולם השנייה.

באסטין שיחק לאורך רוב הקריירה שלו בארסנל, והיה חלק מרכזי בהרכב המועדון שהיה דומיננטי מאוד בכדורגל האנגלי בשנות ה-30. הוא הבקיע 178 שערים ב-395 משחקים, והיה מלך השערים של המועדון בכל הזמנים בין 1939 ל-1997, כאשר נעקף על ידי איאן רייט. בשנת 2005 עבר תיירי הנרי את באסטין ואת רייט מבחינת מספר שערים, ונכון לשנת 2008 באסטין ניצב במקום השלישי בטבלת כובשי השערים של ארסנל. שיא שערי הליגה שלו עבור ארסנל (150) החזיק מעמד יותר זמן, ונשבר על ידי תיירי הנרי ב-1 בפברואר 2006.

המלחמה קטעה את מה שהיה אמור להיות שיא הקריירה של באסטין. הוא שוחרר מהשירות הצבאי כיוון שסבל מלקות שמיעה חמורה מדי. במקום זאת באסטין שירת בזמן המלחמה במסגרת ה-ARP (ארגון שעסק בהתגוננות מפני הפצצות אוויריות), והוצב על הגג של אצטדיון הייבורי ביחד עם טום ויטאקר. הוא שיחק בליגת המיוחדת שהופעלה בזמן המלחמה על מנת לשפר את מצב הרוח הציבורי. ב-1941 שודרה ידיעת תעמולה ברדיו רומא של איטליה הפשיסטית שלפיה באסטין נשבה בקרב כרתים, וכי הוא מוחזק על אדמת איטליה; האיטלקים לא היו מודעים לכך שבאסטין סובל מחירשות ולא משרת כלל בצבא.

רגלו הפצועה של באסטין הקשתה עליו לשחק היטב במשחקים שנערכו בזמן המלחמה, ובסופו של דבר היא הייתה הסיבה לסיום הקריירה שלו. באסטין היה בשנות השלושים לחייו בתום המלחמה, ושיחק בשבעה משחקים נוספים בהם לא הצליח לכבוש שער לפני שפרש בינואר 1947. באסטין חזר להתגורר באקסטר לאחר הפרישה וניהל בה פאב. הוא מת ב-1991 בגיל 79. באצטדיון סנט ג'יימס פארק שבעיר יש יציע הקרוי על שמו. ב-2009 הוא הוכנס להיכל התהילה של הכדורגל האנגלי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Harris, Jeff & Hogg, Tony (ed.) (1995). Arsenal Who's Who, Independent UK Sports. ISBN 1-899429-03-4

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]