קלאו קרקעי

קלאו קרקעי
מצב שימור
	מצב שימור: פגיע פגיע (VU)
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	עופות
סדרה:	קלאונאים
משפחה:	קלאויים
סוג:	קלאו קרקע
מין:	קלאו קרקעי
שם מדעי
	Bucorvus abyssinicus; ‏בודארט, 1783
תחום תפוצה

קלאו קרקעי^[2] וקָלָאוֹ הַקַּרְקַע^[3] (שם מדעי: Bucorvus abyssinicus) הוא מין של קלאו, שמצוי בצפון אפריקה הטרופית. אחד משני המינים שבסוג קלאו קרקע. השני הוא קלאו אדום-פנים. בתי הגידול המועדף עליו הם סוואנות, אזורי צמחייה נמוכה סוב-מדבריים, אזורים סלעיים וככלל מקומות בהם ניתן לחפש בהם מזון בקלות. הגובה בה הקלאו הקרקעי חי הוא כ-3250 מ' מעל גובה פני הים. מין זה שוכן במקומות יבשים יותר מאלה שבהם נמצא בדרך כלל הקלאו אדום הפנים.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רגליו של הקלאו הקרקעי מתאימות להליכות ארוכות וריסיו עבים, מה שמסייע לו בחיפוש אחר מזון ומונע מחול ואבק להיכנס לעיניו. הוא ניזון מבעלי חוליות וחסרי חוליות, בין השאר צבים, לטאות, עכבישים, חיפושיות, זחלים, פגרים, פירות, זרעים ואגוזים.

אורכו כ-78 עד 106 ס"מ, ומשקלו כ-4 ק"ג, בעוד אורך מוטת כנפיו הוא כ-495 עד 595 ס"מ. כל גופו שחור, מלבד כתם ורוד על לסתו התחתונה, נוצות לבנות בכנפיו ועור חשוף מתחת לצוואר, שצבעו כחול אצל הנקבות ואדום אצל הזכרים. לקלאויים צעירים יש נוצות חומות, וצבע העור החשוף שעל גרונם דהוי יותר מזה של הבוגרים.

הקלאויים הקרקעיים מבלים את רוב זמנם על הקרקע, למרות שהם עשויים לעוף במהלך חיפושיהם אחר מזון או בהגנה על הטריטוריה. הם ישנים על עצים, כנראה על מנת למנוע סכנת טריפה. קלאויים צעירים נצפו משחקים ונאבקים בעזרת מקורם, כנראה כהכנה לחייהם כבוגרים. תצוגות החיזור של הזכר והנקבה כוללות השמעת קולות הרעמה.

הקלאויים הקרקעיים הם מונוגמיים, ומתרבים כל 3 שנים, בין ינואר לנובמבר. הקן נבנה על עצים, מענפים של עצי באובב ודקלים. הנקבה מטילה כ-2 ביצים, ודוגרת עליהן במשך 37 עד 41 יום. הגוזלים פורחים מהקן 85 ימים לאחר הבקיעה, ונהיים עצמאיים בגיל 3.

תוחלת חייו של הקלאו הקרקעי בשבי היא 35-40 שנים.