קלאונאים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןקלאוניים
קלאו קרנפי
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
על־סדרה: דמויי כחלאים
סדרה: קלאונאים
משפחות
שם מדעי
Bucerotiformes
פורברינגר, 1888
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קלאו צהוב-ראש
טוקוסים אדומי מקור
קלאו אדום פנים

הַקָּלָאוֹנִיִּים (שם מדעי: Bucerotiformes) היא סדרה במחלקת העופות הכוללת בתוכה עופות גדולים, בעלי מקור גדול וחלול, רגליים חזקות והרגלי קינון ייחודיים. ישנן שתי משפחות בסדרת הקלאונאים[1][2]. תכונה המאפיינת את הקלאונאים היא שיש להם קסדה מעל ראשם ומקורם, בצורת אליפסה לרוב. הקסדה חזקה מאוד, אך קלה מפני שהיא חלולה[3], בדומה למקורם של הטוקניים. הקלאונאים נמצאים ביערות של אסיה ואפריקה.

הקלאונאים חיים לרוב ביערות גשם טרופיים. הקלאונאים בדרך כלל פעילים בחופה של יער הגשם, שם הם מוצאים את מזונם ובונים קן. באפריקה, מתוך 24 מינים, המינים שמתקיימים בסביבות הצחיחות האלה מנויים כ-13 מינים, בעוד שכל השאר נמצאים ביערות.

התנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקלאונאים ניזונים בעיקר מתאנים, מפיקוסים, מפירות ומחרקים, אך לעיתים גם מדו-חיים ומשלשולים. המקור שלהם ארוך מאוד ולשונם קצרה, ולכן הם מטילים את הראש אחורה וכך בולעים את פירות הפיקוס והתאנים. הקלאונאים מחפשים את המזון בעיקר בצמרות העצים, שם הם מתגודדים בקבוצות אכילה גדולות, אך יש שמחפשים את המזון על האדמה, למשל קלאו הקרקע הצפוני.

כל מיני הקלאו מקננים לפי אותו דפוס קינון ייחודי להם: הנקבה בוחרת לעצמה חור בעץ לקנן בו ומתיישבת בו. למרות מקורם הגדול, הקלאונאים אינם מסוגלים לחפור בעצים משום שמקורם וקסדתם חלולים. אחרי שהנקבה מצאה מקום לקינון, היא כולאת את עצמה, בעזרת הזכר שמביא לה חומרי גלם (לשלשת ושאריות מזון) עד שהחור בעץ נאטם לגמרי מלבד חור קטן שמיועד להעברת אוכל ולהוצאת לשלשת. אטימת החור מיועדת כדי למנוע כניסת פולשים כגון נחשים לקן, כך שהנקבה לא יכולה לצאת והטורפים לא יכולים להיכנס. אחרי שהגוזלים גדלים, הנקבה והם פורצים את הקן בעזרתו של הזכר, והגוזלים כולאים את עצמם, כמו אמם לפניהם. כעת הזכר והנקבה מביאים להם אוכל, ובבוא העת יפרצו שניהם את החור ויעופו לדרכם.

המין הגדול ביותר הוא קלאו אדום פנים (Bucorvus leadbeateri) שיכול לשקול עד 6.2 ק"ג. הקטן ביותר הוא טוקוס שחור ננסי (Tockus hartlaubi) ששוקל עד 102 גרם.

מיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחה: קלאויים

משפחה: קלאוניים

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יש מחלוקת לגבי המשפחה קלאויים: יש הטוענים שהיא תת-משפחה במשפחת הקלאוניים, ויש הטוענים שהיא משפחה.
  2. ^ ראו להלן את הכותרת "סוגים, מינים ומיון טקסונומי"
  3. ^ יוצא דופן הוא הקלאו חום-הציצית אשר קסדתו אינה חלולה, ועשויה מחומר מיוחד הנקרא "שנהב קלאויים".