קלאודיו אראו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קלאודיו אראו
Claudio Arrau
לידה 6 בפברואר 1903
צ'ילאן, צ'ילה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 ביוני 1991 (בגיל 88)
מירצצושלאג, שטיריה, אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Cementerio de Chillán עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית, צ'ילה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה לאמנויות בברלין, קונסרבטוריון שטרן עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת ספרדית, גרמנית, אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים פיליפס רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Erika Burkewitch (19291933)
Ruth Schneider (19371989) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס לאומי לאמנות של צ'ילה (1983)
  • מדליית הזהב של החברה הפילהרמונית המלכותית (1990)
  • מדליית הנס פון בילוב (1978)
  • מפקד בלגיון הכבוד
  • אביר מסדר האמנויות והספרות
  • צלב המפקד של מסדר המצוינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
arrauhouse.org
פרופיל ב-IMDb
חתימה חתימה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אראו בשנת 1929 (הארכיון הלאומי של בולגריה)

קלאודיו אראו לאוןספרדית: Claudio Arrau León;‏ 6 בפברואר 19039 ביוני 1991) היה פסנתרן צ'יליאני, שזכה לפרסום עולמי הודות לפרשנויות שנתן לרפרטואר אדיר ממדים, החל בבארוק וכלה במלחינים בני המאה ה-20. הוא נחשב לאחד מגדולי הפסנתרנים של המאה ה-20.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אראו נולד בצ'ייאן, בן לרופא העיניים קרלוס אראו ולוקרציה לאון. הוא היה ילד פלא, שנתן את הקונצרט הראשון שלו בגיל 5. בגיל 7 נשלח, במלגת לימודים מממשלת צ'ילה, ללמוד בגרמניה אצל מרטין קראוזה, שהיה תלמידו של פרנץ ליסט. בגיל 11 היה מסוגל לנגן את "האטיודים הטרנסצנדנטאליים" של ליסט, מן היצירות הקשות ביותר שנכתבו אי פעם לפסנתר, ואת "וריאציות פגניני" של ברהמס.

אראו העמיד במשך השנים תלמידים רבים, שעשו להם שם בעולם הפסנתר, ביניהם אינה ברונשטיין, פאול קיס, דניאל בארנבוים ואחרים. בתמיכתו החלה הקריירה הבינלאומית של הפסנתרנית הברזילאית יארה ברנט.

קלאודיו אראו הקליט את מכלול המוזיקה לפסנתר של רוברט שומאן וערך את יצירותיו להוצאה לאור, כמו גם את כל הסונאטות של בטהובן. הוא נודע גם בהקלטות בטהובן, מוצרט, ברהמס, ליסט, שופן, שוברט ודביסי, בין השאר. נגינתו הייתה מסוגננת, נלהבת ורבת הבעה, והצטיינה בטכניקה יוצאת דופן באיכותה. הוא תואר כאדם חם מטבעו, והדבר אכן בא לביטוי בנגינתו. צלילו העשיר והכבד, שיש המדמים אותו ליין בורגונדי עתיק ומשובח, משווה לפרשנויותיו קול יחיד ומיוחד. צליל ייחודי זה שנוי במחלוקת. יש הטוענים שהוא נשמע סמיך ובוצני, בעוד אחרים מהללים את אופיו המעוגל, הנשמע, לדבריהם, כמעט כנגינת עוגב, או כאילו נענים המנענעים לכפותיו כחומר ביד היוצר. מאז הגיעו לגיל העמידה הייתה אומנם נגינתו של אראו איטית ומתונה יותר, אבל בשלב מוקדם יותר בקריירה שלו יצא לו שם וירטואוז מבריק. מבקרי מוזיקה רבים סבורים, שגישתו, באופן כללי, נעשתה פחות ספונטנית, מסויגת ומופנמת יותר, לאחר מות אמו, שאליה היה קרוב ביותר.

בעת מותו במירצושלאג, אוסטריה, עבד אראו על הקלטת תקליטור של מכלול יצירות הפסנתר של באך.

בשנת 1937 נשא אראו לאישה את זמרת המצו סופרן הגרמנייה-יהודייה רות שניידר ונולדו להם שלושה ילדים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קלאודיו אראו בוויקישיתוף