קיפוד מצוי

קיפוד מצוי
מצב שימור
conservation status: least concern ללא חשש (LC)‏
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	אוכלי חרקים
משפחה:	קיפודיים
סוג:	קיפוד
מין:	קיפוד מצוי
שם מדעי
Erinaceus concolor ‏מרטין, 1838
תחום תפוצה
תפוצת הקיפוד המצוי בכתום

קיפוד מצוי (שם מדעי: Erinaceus concolor) הוא מין של קיפוד.

מאפיינים

תפוצתו העולמית של המין רחבה, מאסיה הקטנה לישראל, סוריה, לבנון, צפון עיראק, צפון-מערב איראן, האי רודוס, אוקראינה, בלארוס ודרום קווקז: ארמניה, אזרבייג'ן, גאורגיה ורוסיה.

הקיפוד המצוי יעדיף בתי גידול עירוניים, כפריים או חקלאיים על פני בתי גידול טבעיים. במרבית אזורי מחייתו, הקיפוד המצוי שכיח ונפוץ. לא ידוע על איומים המשפיעים על תפוצתו בהווה. על כן, מצב השימור שלו הוא "ללא חשש". עם זאת, גדרות בין חצרות מהוות גורם מבודד בין פרטים, מה שיכול להפריע לפוטנציאל הזדווגות וכן קיימת סכנת דריסה באזורים המועדים.

הקיפוד פעיל בעיקר בלילה, ובלילה אחד הוא הולך בממוצע כ-300 מטר במהירות של עד 1 קמ"ש.

קיפודים נכנסים לשנת חורף כאשר טמפרטורת הסביבה החיצונית יורדת. אז הם מורידים את טמפרטורת גופם, את קצב הלב ואת קצב הנשימה.

כאשר הקיפודים נולדים הם מכוסים בקוצים לבנים ורכים, ועיניהם סגורות, ובגיל 6 שבועות הם כבר עצמאים לחלוטין.

תזונה

הקיפוד מסווג כ"אוכל-כול" וכ"אוכל חרקים", ומזונותיו העיקריים כוללים חרקים, חיפושיות ושאר פרוקי רגלים; חלזונות, תולעי אדמה ושורשי צמחים. בנוסף הוא יכול לאכול פירות וירקות.

אם קיפוד ייתקל בקערת מזון לכלבים או חתולים, הוא יעדיף (משיקולי אנרגיה) לאכול מזון זה, ואף יזכור להגיע לשם במועד מאוחר יותר. תופעה זו גורמת להשמנה אצל הקיפוד המצוי, ואף מסכנת בהידבקות בגרדת את הפרטים המתקבצים סביב לכלי המזון.

מחלות

הקוצים של הקיפודים מונעים מהם אפשרות יעילה של סירוק השיער ולכן יש עליהם שלל טפילים חיצוניים.

לעיתים מוצאים קיפוד חסר קוצים או קירח בחלקו. קיפוד כזה חולה במחלת הגָּרָב (סקביאס) שהיא מעין אקנה הנגרמת על ידי נקבת טפיל פרוק-רגליים, אך יכולה להיות מידבקת אף לאדם. המחלה גורמת לעור של הקיפוד להיות יבש, לחולשה, לקושי בתנועה וציד, אך גרוע מזה, הקיפוד מאבד את יכולת ההגנה הטבעית שלו – הקוצים, ולכן נתון בסיכון גבוה יותר לטריפה. בהימצא קיפוד שכזה, כדאי לְפַנּוֹתוֹ לבית חולים לחיות בר או לווטרינר, אך בטיפול ללא מגע ישיר.

רבייה וצאצאים

הקיפוד בונה קן מערמה של עלים ועשבים יבשים שהוא סוחב בפיו. הקן נבנה בצורת כיפה קומפקטית בקוטר של 30–60 ס"מ, על שקע רדוד או על חפירה רדודה של הקרקע, וכך הוא אינו בולט בסביבה.

גורי הקיפוד נשארים ליד אימם 4–7 שבועות, בזמן הזה מגינה הנקבה על הגורים מפני טורפים ומפני זכרים שלפעמים טורפים את הגורים. ישנם מקרים שכאשר משהו מפריע לתקינות הקן, הנקבה עלולה גם היא לטרוף את גוריה.^{[דרוש מקור]}

המין בישראל

• ישראל היא תחום התפוצה הדרומי ביותר של הקיפוד המצוי וניתן למצוא אותו בגליל העליון, בגליל המערבי, במרכז הארץ וביישובים בתחום המדבר.
• בני מין זה הם הגדולים בקיפודי הארץ אך הפרטים באוכלוסייה של ארץ ישראל קטנים מאלה של תת-המינים החיים בארצות צפוניות יותר.
• הקיפוד המצוי הוא חיה מוגנת במדינת ישראל ואין לגדלו כחיית מחמד.

גלריה

• 
  קיפוד מצוי מוצא מזון חתולים בקרבת האדם
• 
  קיפוד מצוי בשעת לילה מאוחרת
• 
  קיפוד מצוי, במבט מאחור
• 
• 
  קיפוד חולה במחלת הגָּרָב (סקביאס) בתל אביב

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קיפוד מצוי בוויקישיתוף

• קיפוד מצוי, באתר ITIS (באנגלית)
• קיפוד מצוי, באתר NCBI (באנגלית)
• קיפוד מצוי, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
• קיפוד מצוי, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• קיפוד מצוי, באתר GBIF (באנגלית)
• קיפוד מצוי, Erinaceus concolor, באתר עמותת מן השדה
• קרחת מסוכנת: הקיפודים מאבדים את הקוצים, תצלומים
• שמעון איפרגן 2, ‏מצאו חיה מסתורית באמצע תל אביב - והצילו את חייה, באתר ‏מאקו‏, 30 ביוני 2019