קיסריה (יישוב)

קיסריה
שדרות רוטשילד במבט צפונה. מגדל המים ומבנה בית הספר היסודי נראים מימין, ומשמאל נראה מגרש החנייה של המרכז המסחרי
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז חיפה
מועצה אזורית חוף הכרמל
גובה ממוצע[1] ‎21 מטר
תאריך ייסוד 1977
סוג יישוב יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 6,127 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.4% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
9 מתוך 10
סמל משפחת רוטשילד במרכז המסחרי ביישוב

קֵיסָרְיָה הוא יישוב קהילתי השוכן ליד קיסריה העתיקה. עיקר הבנייה ביישוב היא בנייה נמוכה של וילות אחוזות וקוטג'ים והוא מצטיין בחזותו ובאיכות החיים הגבוהה שהוא מציע לתושביו.

קיסריה הוא היישוב היחיד בישראל המנוהל על ידי חברה כלכלית, "החברה לפיתוח קיסריה אדמונד בנימין דה רוטשילד בע"מ" שבבעלות קרן רוטשילד קיסריה. הקרן נוסדה על ידי הברון אדמונד דה רוטשילד, נכדו של הנדיב הידוע. מבחינה מוניציפלית משתייך היישוב, מאז שנת 2003, למועצה האזורית חוף הכרמל. מאחר שהחברה אינה רשות מוניציפלית עצמאית, על פי הסכם משנת 2004 בין התושבים לחברה, מתחלקת הארנונה שהם מחויבים לשלם בין המועצה האזורית חוף הכרמל לבין החברה. החלק שמשולם לחברה נקרא דמי שירותים, והאחריות לאספקת השירותים המוניציפליים מתחלקת בין החברה לבין המועצה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב הוקם על קרקעות השייכות לארגון פיק"א, מקום בו שכן מאז 1884 הכפר הבוסני קיסריה, שחלק מ-960 תושביו נמלטו בזמן מלחמת העצמאות, והיתר גורשו על ידי ארגון ההגנה. בתיו של הכפר נהרסו בחודשים ינואר-פברואר 1948[3]. הברון רוטשילד שהיה בעליה של הקרקע באמצעות ארגון פיק"א, החליט כי אדמות האזור לא יוענקו למדינת ישראל, כיתר אדמותיו של הארגון, אלא ינוהלו על ידי קרן שתוקם לשם כך בשיתוף עם ממשלת ישראל. ב-15 באוקטובר 1958 הסכימה הממשלה להצעת הברון[4], ולאחר תקופת מבחן בת שלוש שנים, בראשית 1962, נחתם הסכם ברוח זו בין הברון לבין שר האוצר לוי אשכול[5]. הברון רוטשילד הקים את "קרן רוטשילד קיסריה", ומסר לרשותה שטח של 20 קמ"ר בהסכם חכירה למשך 200 שנים. עוד הקים הברון את החברה לפיתוח קיסריה כחברה בת של הקרן, והפקיד בידיה את ניהול השטח ופיתוחו.

בשנים הראשונות פותחה קיסריה כמרכז תיירות ונופש[6], הוקם מועדון הגולף[7], מלון דן קיסריה[8], דירות נופש[9] ופתחו ושוקמו עתיקות קיסריה[10]. בהמשך נמכרו במקום מגרשים צמודי קרקע להקמת בתים פרטיים[11].

הרב אליעזר שמולביץ, משמש כרב היישוב וכשליח חב"ד באור עקיבא וקיסריה[12].

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיסריה גרים כ-6,000 תושבים (נכון לשנת 2022).

מבנה היישוב ואתריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיסריה משתרעת בין כביש 2 ממזרח ואמות המים לקיסריה העתיקה וחוף הים ממערב. היישוב ארוך וצר - אורכו כחמישה קילומטרים, ורוחבו אינו עולה על קילומטר בודד. לאורכו של היישוב נמתח רחובו הראשי - שדרות רוטשילד - ומשני צדדיו משתרעות שכונותיה של קיסריה. ל-11 השכונות הוענקו שמות (המעוף, הציפורים, הים, ההדרים, הפרחים, הצמרות, החורש, הביכורים, העדי, הרקיע ואבני חן), אך בדרך כלל מתייחסים אליהן לפי מספריהן (2 עד 12 ו-13). כמעט כל מבני הציבור של היישוב מרוכזים לאורכן של שדרות רוטשילד: מלון דן, מועדון הגולף, בית הכנסת הוותיק והמרכז התורני "אוהל ברוך", בית הספר היסודי שנוסד בשנת 2003, מגדל המים ומוזיאון ראלי ממזרח לו; ופסיפס הציפורים, "גן הספסלים", המרכז המסחרי ומגרשי הספורט ממערב לו. שכונת המשולשים שבה שכנו בעבר בתי נופש בצורת משולש, שייכת גם היא לקיסריה, אף על פי שהיא שוכנת מחוצה לה. שטח היישוב הוא כ־12,000 דונם (עפ״י מהנדס החברה לפיתוח קיסריה).

עם אתרי היישוב נמנים:

אזור התעשייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – פארק תעשייה קיסריה

אזור התעשייה של קיסריה, הקרוי "פארק תעשייה קיסריה", נמצא מזרחית לכביש 4, במבואות פרדס חנה-כרכור, והוא מנותק מאזור המגורים של היישוב. שטחו של אזור התעשייה כ-3,500 דונם והוא מנוהל על ידי החברה לנכסי קיסריה שהיא גם בעלת הקרקע. הפארק מורכב מחלק צפוני שבו שוכנת תחנת הרכבת קיסריה - פרדס חנה, וחלק דרומי, וביניהם מפריד כביש 651 המחבר בין קיסריה לפרדס חנה. הפארק רחב הידיים מטפח תעשיות מתקדמות וידידותיות לסביבה העוסקות בתחומי הטכנולוגיה השונים, כגון היי-טק, ביוטכנולוגיה, מיכשור רפואי, טכנולוגיות מים ועוד. כ-170 חברות פועלות בפארק והן מעסיקות כ-5,500 עובדים[14].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ בני מוריס, לידתה, עמ' 82
  4. ^ הוקמה חברה לפיתוח קיסריה בשותפות רוטשילד והממשלה, למרחב, 16 באוקטובר 1958
  5. ^ יהושע ביצור, רוטשילד לא קיבל - אלא נתן, מעריב, 11 בדצמבר 1963
  6. ^ רוטשילד משקיע בפיתוח קיסריה, הארץ, 16 באוקטובר 1958
  7. ^ איתמר בנעט, אלפי תיירים יבואו לחנוכת מגרש הגולף ליד קיסריה, הַבֹּקֶר, 26 בדצמבר 1958
  8. ^ הברון רוטשילד חנך את מלונו בקיסריה, הַבֹּקֶר, 10 בפברואר 1964
  9. ^ "ארץ זבת חלב ודבש", קול העם, 8 באוקטובר 1964
  10. ^ השלמו 54 נאות קייט ב"שמורת המיליונרים" בקיסריה, הַבֹּקֶר, 12 בספטמבר 1963
    מרכז לצלילה ספורטיבית ולחקר ארכיאולוגי תת-ימי הוקם בקיסריה, למרחב, 22 ביולי 1964
  11. ^ החברה לפיתוח קיסריה אישרה תכניות חדשות, מעריב, 3 במרץ 1980
  12. ^ משה ויסברג, הכירו: הרב החדש של קיסריה היוקרתית, באתר בחדרי חרדים, 3 ביולי 2020
  13. ^ חרובי קיסריה באתר רשות הטבע והגנים
  14. ^ מבני תעשייה - החברה לנכסי קיסריה
השכונה הצפונית ביישוב
השכונה הצפונית ביישוב