קין והבל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה, וַיָּקָם קַיִן אֶל-הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ.
קין רוצח את הבל, ציור מעשה ידי ברתולומאו מנפרדי, שנת 1600 לערך. מוצג במוזיאון לתולדות האמנות בווינה

סיפור קַיִן והֶבֶל, המופיע בתחילתו של ספר בראשית (פרק ד'), הוא סיפור מקראי על קנאה ורצח בין אחים. בסיפור זה קם קין על הבל אחיו להורגו, בשל קנאתו על כך שמנחתו של הבל לאלוהים התקבלה, בעוד שמנחתו של קין לא התקבלה.

הסיפור המקראי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קין והבל, בניהם של אדם וחוה[1] קין היה איכר - עובד אדמה, והבל - רועה צאן.

יום אחד החליט קין להקריב מנחה לפני אלוהים מתנובת שדהו, וגם הבל הקריב את בעלי החיים המשובחים ביותר שבמרעהו. אלוהים קיבל את מנחתו של הבל ולא את מנחתו של קין. קין לא היה יכול לשאת את העובדה שמנחת אחיו הקטן התקבלה בעוד ששלו נדחתה והדבר מילא אותו בכעס ובדכדוך. ה' פנה אליו (בפסוקים שמשמעותם המילולית התפרשה בדרכים שונות בקרב הפרשנים), והסביר לו כי אם ינהג בדרך הנכונה, עוד יישא אליו ה' פנים (הוא ינחל הצלחה): ”לָמָּה חָרָה לָךְ וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ? הֲלוֹא אִם-תֵּיטִיב, שְׂאֵת, וְאִם לֹא תֵיטִיב, לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ; וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ, וְאַתָּה, תִּמְשָׁל-בּוֹ” (בראשית, ד', ו'ז'), אך קין לא שעה לדבריו, אלא קם והרג את אחיו בעת היותם בשדה: ”וַיֹּאמֶר קַיִן, אֶל-הֶבֶל אָחִיו[2]; וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה, וַיָּקָם קַיִן אֶל-הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ” (בראשית, ד', ח'). לאחר מכן שאל ה' את קין: ”אֵי הֶבֶל אָחִיךָ?”, וקין היתמם וענה: ”לֹא יָדַעְתִּי, הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי?” (בראשית, ד', ט'). בתגובה ענה לו ה': ”מֶה עָשִׂיתָ? קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן-הָאֲדָמָה!” (בראשית, ד', י').

מותו של הבל, גוסטב דורה

ה' העניש את קין בכך שהאדמה שספגה את דם אחיו לא תצמיח לו יבול: ”וְעַתָּה אָרוּר אָתָּה מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר פָּצְתָה אֶת פִּיהָ לָקַחַת אֶת דְּמֵי אָחִיךָ מִיָּדֶךָ. כִּי תַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה לֹא תֹסֵף תֵּת כֹּחָהּ לָךְ נָע וָנָד תִּהְיֶה בָאָרֶץ.” (בראשית, ד', י"אי"ב), והוא יחיה את חייו כנווד תמידי. קין הודה בחטאו (או מבקש הקלה בעונש), וגילה את חששו שיהרגו אותו, ועל כן שם לו ה' אות (לא מפורש מהו אותו אות) – והבטיח כי מי שיפגע בו יפגע שבעתים[3]. הסיפור מסתיים בתיאור קורותיו של קין. קין התיישב בארץ נוד קדמת עדן והוליד את בנו חנוך, שעל שמו נקראה העיר שהקים קין, ואילו אדם וחוה זכו לבן נוסף במקום הבל, וקראו לו שת[4]. ע"פ התורה מזרעו של שת נולד נח[5], אשר ממנו וממשפחתו יצאו כל עמי העולם.

קיין מוביל את הבל ביער לפני רציחתו, בציור מאת ג'יימס טיסו

פרשנות מסורתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירושים ומדרשים רבים נכתבו על קין והבל ועל החטא בניסיון לענות על שאלות שעולות מקריאת הסיפור ובפרט שאלות על לידת קין והבל, מדוע הקורבן של הבל התקבל והקרבן של קין לא, מה כוחו של יצר הרע, מה כוחה של תשובה, איך זה מתקשר לקללת האדמה ושאלות נוספות.

לידת קין[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפשר לראות בפרשנות על סיפור קין והבל קו מנחה שמנסה להראות שקין היה רשע עוד לפני הרצח[6]. גם בברית החדשה[7], כתבים גנוסטיים[8] ספר אדם וחוה[9] ומקורות נוספים[10].

עדות לקו פרשני זה ניתן לראות בתרגום המיוחס ליונתן שאומר שאדם ידע שחווה התעברה מסמאל וגם בפרקי דרבי אליעזר[11] ופרשנים מאוחרים יותר[12]. עדות נוספת לפרשנות הזאת ניתן למצוא בזוהר שמקשר את קין לנחש ומאשים את קין בכל הרוע בעולם[13] וכך גם בתומר דבורה[14]. מקור מודרני לרעיון ניתן לראות בספרו של הרב יעקב מדן[15] שאומר שקין הוא בן הנחש ואף מקשר את צאצאיו לחטא בני האלוהים.

ייתכן שהסיבה לדמוניזציה של קין היא ניסיון להסביר את תחילת הסיפור בהתאם לסופו - קרבנו של קין נדחה והוא רוצח את הבל. בעקבות כך יש ניסיון להראות איך כבר מהתחלה הוא היה רע, ואולי אפילו בן של השטן / הנחש.[6]

דחיית קורבנו של קין[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאלה נוספת שהמדרש מנסה לענות עליה היא - מדוע הקורבן של הבל התקבל ושל קין לא? בפסוקים נראה שקין עדיף כיוון שחשב להעלות קורבן ראשון, ורק אז הבל הצטרף - ”וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה מִנְחָה לַיהוָה. וְהֶבֶל הֵבִיא גַם הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן וַיִּשַׁע יְהוָה אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ” (בראשית, ד', ג'ד').

המדרש עונה שקין הביא קורבן מקולקל, לעומת הבל שהביא מן המובחר. מדרש בראשית רבה[16] וילקוט שמעוני אומרים שקין הביא פירות מקולקלים מהשאריות שלא אכל, וממשילים את קין לעבד שמביא למלך שאריות פירות רעים ואוכל בעצמו את הפירות הטובים. רש"י, מדרש אגדה, רבנו בחיי והתרגום המיוחס ליונתן אומרים שקין הביא פירות רעים או זרעים לא טובים. המלבי"ם מוסיף שקין חשב שאלוהים צריך את הקורבן ותלוי בו, ורש"ר הירש אומר שקין התייחס לקורבן כ"חובה דתית" נצרכת שאין ברירה אלא לבצע, דבר שמלאכי[17] מגנה.

המדרש מנסה להצדיק את הבחירה האלוהית על ידי הסבר שקין הביא קרבן רע ושפל לעומת הבל שהביא קרבן איכותי.

על מה התדיינו קין והבל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדרשים שונים ניסו להבין - מה אמר קין להבל?

בפסוק עצמו ”וַיֹּאמֶר קַיִן, אֶל-הֶבֶל אָחִיו; וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה, וַיָּקָם קַיִן אֶל-הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ” (בראשית, ד', ח') הדבר לא ברור.

בנוסח שומרון מופיע נוסח מעט שונה - ”ויאמר קין אל הבל אחיו נלכה השדה”, ובאופן דומה בתרגום השבעים והפשיטתא. תרגום ניאופיטי והתרגום המיוחס ליונתן על הפסוק מוסיפים דו-שיח שלם בין האחים.

מדרש בראשית רבה[18] והילקוט שמעוני מציעים שלושה פירושים - א. ויכוח ממוני לגבי חלוקת העולם; ב. ויכוח דתי (בנחלה של מי בית המקדש יקום); ג. ויכוח על אישה (מי ישא את חוה או את תאומתו של הבל).

מדרש אגדה, ומדרש לקח טוב אומרים שקין כפר בתורת הגמול ואמר זאת להבל.

ופרשנים אחרים[19] אומרים שקין אמר את דברי התוכחה שאלוהים אמר לו בפסוקים ו'ז'.

לשון רבים ב"דמי אחיך"[עריכת קוד מקור | עריכה]

"וַיֹּאמֶר מֶה עָשִׂיתָ קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן-הָאֲדָמָה:"

ספר בראשית, פרק ד', פסוק י'

חז"ל התקשו, מדוע נוקט הפסוק בלשון רבים, במילה "דמי". הם מבארים זאת בשני פירושים עיקריים:

  • המדרש מבאר: דמי אחיך - "דמו ודם זרעיותיו"[20], כלומר, גם קולותיהם של הצאצאים שעתידים היו לצאת מהבל, צועקים מהאדמה, וגם עליהם קין ייענש[21].
  • "בגמרא פירשו: שעשה קין בהבל אחיו חבורות חבורות פציעות פציעות שלא היה יודע מהיכן נשמה יוצאה עד שהגיע לצוארו"[22] - קין שלא ידע איך רוצחים, ניסה להרוג את הבל בשיטת ניסוי וטעייה, והכה אותו הכאות רבות, (בקנה או באבן) עד שיצאה נשמתו. בזוהר מובא שמכיוון שקין לא ידעה מהיכן להרוג את הבל, הוא נשך אותו בשיניו כנחש בכל גופו, עד שיצאה נשמתו[23]. לעומת זאת, המדרש מבאר שקין התבונן על אביו כששחט פר, ומשם למד להרוג את הבל ישירות מהצוואר[24]. עוד מספר המדרש, שהבל היה חזק מקין, והצליח לרתק את קין לארץ כשזה ניסה להורגו. קין השתמש במניפולציה כדי לעורר את רחמי הבל עליו ולהסיח את דעתו, ואז קם והרג אותו.
קין לאחר רצח אחיו: פסל מעשה ידי וידאל אנרי, המוצב בגני הטווילרי שבפריז

ניתוח ספרותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיפור קין והבל יש נקודות דמיון לסיפור חטא עץ הדעת. בשניהם אלוהים פונה אל האדם לאחר חטאו (אף במילים דומות), ומנסה לברר איתו מה אירע, ובשניהם האדמה מקוללת והאדם מגורש ממקומו למקום אחר. מאידך, בניגוד לחטא עץ הדעת בו אדם הפר ציווי מפורש של האלוהים הרי שקין לא נצטווה מעולם שלא לרצוח ואף יש שמשתמשים בסיפור כחיזוק לטענה שהאלוהים מעניש על מעשה פסול גם ללא ציווי מפורש שאוסר אותו[25].

על פי התנ"ך היה רצח הבל הרצח הראשון בהיסטוריה. רצח שלמעשה מסיים את עידן התמימות והאחווה של האנושות. מעשה שבו לא אנשים זרים קמים אחד על השני, אלא האח הבכור שבדרך כלל ממונה על שמירת הצעירים, קם על האח הצעיר והורגו. הרבה שאלות נשאלות על סיפור רצח זה שממעט בתיאור, ונדרש להשלמה ממקורות אחרים ומגוונים. כיצד קין הרג את הבל? האם קין ידע מה משמעות מעשיו? האם ההורים עמדו על ההבדל שביניהם, ולכן ניסו ללמדם מקצועות שונים? ואיך הוריהם הגיבו למעשה הזה? מה אחריותו של אלוהים למעשה הרצח בדחייתו של קין? מדוע אלוהים עומד כמשקיף, אבל לא מנסה למנוע את הרצח? האם קין באמת התחרט על מעשהו, או למעשה רק הצטער על העונש שקיבל? מהו אות שקיבל על מנת שלא יהרגוהו ומיהם ההורגים שהרי מדובר בתחילת האנושות, בתקופה שאין בה בני אדם אחרים? מדוע קין שהוענש בנוודות בונה עיר? האם הוא התגבר על הקללה של אלוהים, או למעשה עשה מעשה של תיקון של יישוב העולם?[דרושה הבהרה]

בסיפור קין והבל יש האנשה של שני כוחות שבאדם. החטא שמוצג כמו יצור מיתי שחוטף את קורבנותיו ("לפתח חטאת רובץ") ודמו של הבל הנרצח הצועק מהאדמה ("קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה") ומהווה עד למעשה הרצח ואף תובע ענישה ונקמה על המעשה. ואולי אף האדמה שספגה את דם הרצח, מסרבת באופן סלקטיבי להניב לו מיבולה.

בניגוד למוסר התנ"כי של "עין תחת עין" ו"שופך דם האדם באדם דמו ישפך", אלוהים נוטה חסד לקין ולא נוטל ממנו את חייו כמתחייב. יש הטוענים כי מעשה זה של חיי נוודות, יסורי מצפון של רוצח, ואות קלון גרועים ממיתה, אם כי לפי פשט הדברים ואופיו של קין כמתואר, אין הדבר נראה כך. ייתכן שמכיוון שמדובר במעשה הרצח הראשוני, ועדיין לא הייתה אזהרה אלוהית מפורשת על רצח, נמנע אלוהים להענישו במלוא חומרת הדין ואף נותן לו הגנה ואזהרה שאין דמו מותר. עונשו של קין שהאדמה לא מניבה פירות, והוא עובד האדמה שחי עליה בעצם נפגע בפרנסתו, וצריך לאמץ למעשה את סגנון חייו של הבל ולחיות על רעיית צאן כמנהג הנוודים של אותה תקופה.

על סיפור קין והבל, אפשר לומר את הפסוק המפורסם בשיר השירים "קשה כשאול קנאה"[26]. הרצח הראשון בהיסטוריה אירע בשל קנאה בין אחים. כל הורה מכיר את תופעת קנאת האחים, שרבים ביניהם על תשומת לבו של ההורה. פסיכולוגים היו טוענים שבסיפור הזה, האל מייצג את דמות ההורה, שהבנים רוצים לרצותו. הקנאה היא כנראה הרגש הטבעי והעז ביותר המתעורר בגיל מוקדם. אין טבעי מכך, שרגש הקנאה יתעורר, מיד כאשר האנושות מתפצלת לשני אנשים. גם בהמשך בתנ"ך, עשיו רוצה להרוג את יעקב בגלל הקנאה, ובני יעקב רוצים להרוג את יוסף בשל הקנאה.

מעניינת תגובתם של אדם וחוה. הם אינם מתייאשים בשל מעשה הרצח ולא קובעים שהאנושות אין לה תקווה, אלא מחליטים להביא בן נוסף כתחליף להבל. הם יודעים שקין הוציא את עצמו מהאחוה במילים המתריסות והסרקסטיות "השומר אחי אנכי" ומחליטים להביא את שת שימלא את מקומו של הבל, כך שלא יפקד מקומו בהיסטוריה האנושית, ואולי אף יהיה לו תחליף טוב יותר.

פרשנות סמלית לסיפור המקראי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב קוק ראה בקין הקנאי אבטיפוס של אדם או חברה שמנסה מתוך קנאה להשוות את תנאיה בכוח, באופן מלאכותי וללא כל הצדקה, גם כאשר אינו ראוי לכך מבלי שעמל ופיתח את עצמו. הוא ראה בקורח את הטיפוס הזה, שמקנא במעמדם הרם של משה ואהרון ומבקש גם לו מעמד עליון, מבלי שהדבר מגיע לו, ולאחר מכן שוב בנצרות שמבקשת מעמד שווה לעם ישראל, מבלי שהיא עמלה על תיקון הנפש והמידות באמת[27].

פרופ' שלום רוזנברג מפרש את הסיפור כבעל ארכיטיפים של חברות אנושיות. הבל מסמל את החברה הטכנולוגית המשגשגת, שעמלת קשה לשפר את תנאי מחייתה, במטרה להגיע לחיי נוחות, רווחה ומותרות שיש בהם הרבה הבל, ואילו קין (שמשמעותו בעברית חנית), מסמל את החברות הלוחמות, הכובשות והביריוניות, שניסו לקטוף את הפירות המתוקים של החברות הטכנולוגיות מבלי לעמול עמל רב, בחוזק יד וברצחנות. ואת הבן השלישי שת כבן שמחפש את התיקון המוסרי והרוחני של החיים[28].

פרשנים אחרים[29] רואים את הסיפור כמייצג את העימות בין התרבות החקלאית - המתיישבת, המיוצגת על ידי קין עובד האדמה לבין תרבות הרועים הנוודים, המיוצגת בדמותו של הבל. בתקופת המקרא נמצא העימות בין שתי צורות החיים האלה בשיאו. בסופו של דבר אנו יודעים כי התרבות החקלאית דחקה את רגלי תרבות הנוודים ולראיה שרוב אוכלוסיית העולם חיה כיום חיים של יישובי קבע. סיפור קין והבל בא לרמז כי הדבר נעשה בצורה כוחנית ותוך גילויי אלימות כלפי חברת הנוודים. עימותים כגון אלה המלווים בשפיכות דמים קשה מתרחשים גם בימינו בצ'אד, בין נוודים משבטים ערביים וחקלאים מבני הבואלה[30].

פרשנות שונה גורסת כי בעקבות הקללה שהטיל האלוהים קודם לכן על עבודת האדמה (...אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ... בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם...), הרי שגישתו של קין מסמלת את הכניעה לגזירה ולעומתה גישתו של הבל שפנה לעבודת צאן (שלא התקללה) מסמלת את ניסיון לשפר את מצבו ולהינצל מהגזירה ככל האפשר. לפי פרשנות זו, העובדה שהאלוהים קיבל את מנחתו של הבל ולא את מנחתו של קין נועדה לסמל שדרכו של הבל היא זו שעדיפה בעיני האלוהים[25].

בנצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בציורי כנסייה וכתבי יד נוצריים מימי הביניים מוצגים קין והבל כיהודים וכישו, כאשר בשני המקרים אח אחד קם על השני להורגו. בין סיפור קין והבל וסיפור צליבת ישו יש כמה קווים משיקים, הבאים לידי ביטוי באמנות זו: קבלת קרבן הבל על ידי האל, מקבילה להקרבת ישו על ידי האל עבור בני האדם; קימת האח הגדול על אחיו הצעיר מקבילה לרצון בני "הברית הישנה" להתנכל לבני "הברית החדשה"; קין זכה לאות קין, שהייתה טבועה בו, וכך גם היהודים, שנאלצו לענוד סמלים מזהים להיותם יהודים וכו'.

בתקופה המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפורם של קין והבל שימש סמל לריב בין אחים:

  • שירו של דן פגיס על השואה "כתוב בעיפרון בקרון החתום" מבוסס על מעשה קין והבל, כאשר הבל וחוה מסמלים את העם היהודי הנרדף וקין מסמל את הנאצים. שיר זה נועד להראות שגם הרוצחים השפלים ביותר, ואלו שאנו מכנים מפלצות, גם הם בני אדם.
  • בתקופת המאבק בתוך היישוב היהודי קודם הקמת מדינת ישראל כינו אנשי האצ"ל את יריביהם בשם "קין"[31].
  • המונח קייניזם שנטבע ב-1958 מייצג תופעה בתהליך גידול הצאצאים אצל מספר משפחות עופות שבה פוגע הגוזל הבוגר בגוזלים הצעירים.

מקבילות בספרות המזרח הקדום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההיסטוריון שמואל קרמר מציין כמה טקסטים מסופוטמיים מקבילים לסיפור קין והבל הקשורים לניגוד המקצועות של האחים. המיתוס הראשון שקרמר מזכיר עוסק בזוג אחים - אמש (אל הקיץ) ואנטן (אל החורף) שרבים ומתווכחים מי מהם טוב יותר. על מנת להכריע בוויכוח שניהם הולכים אל האל אנליל ומביאים לו מתנות, ולבסוף האל אנליל פוסק לטובת אמש אל הקיץ[32]. הטקסט עצמו מאוד מקוטע, וקשה להשוות אותו באופן ישיר למקרא[33], אך הוא מספק לנו עדות למקור העוסק בניגוד בין שני המקצועות במסגרת של ריב בין אחים המביאים לאל כלשהו (במקרה זה אנליל) מתנות.

טקסט נוסף שקרמר מזכיר הוא ויכוח בין הרחלה לחיטה סביב השאלה מי מבניהם עדיף. בטקסט לח'ר (אלת הצאן) ואשנן (אלת החיטה) מתווכחות ביניהם מי יותר טוב ומועיל. המחבר מעדיף את החיטה - אשנן מתחילה ומסיימת את הוויכוח (וכך זוכה לנאום נוסף), הטיעונים שלה משכנעים יותר, והאל אנכי שמתפקד כשופט אלוהי פוסק לטובתה[34][35]. הטקסט האחרון שקרמר מזכיר בהקשר זה הוא על האלה איננה שצריכה לבחור בעל - תמוז (אל המרעה) או אנקימדו (אל החקלאים). אל השמש אוטו תומך בתמוז, אבל איננה מעדיפה את אנקימדו. תמוז בתחילה מתעצבן על הבחירה של איננה וטוען שהוא עדיף, אך בסוף אנקימדו מצליח להרגיע אותו והם משלימים[36].

בכל הטקסטים האלה רואים מעין ריב או ויכוח שמקבילים לריב של קין (עובד האדמה) והבל (רועה צאן), כאשר אלים מייצגים את הצדדים השונים בוויכוח ואף את השופט המכריע. הטקסטים עוסקים בשאלת העדיפות של רועה הצאן לעומת האיכר, ומכריעים לטובת רועה הצאן. המוטיב של ויכוח בין רועה הצאן לעובד האדמה נראה גם בסיפור של קין והבל, כאשר האל מכריע שרועה הצאן (הבל) עדיף. בעקבות הכרעת האל, עובד האדמה (קין) המתרגז ורוצח את רועה הצאן. בהשוואה למיתוס ניתן לראות כמה הבדלים - הטקסט המקראי מעדיף את רועה הצאן על פני עובד האדמה, בטקסט המקראי מדובר על דמויות בשר ודם ולא על אלים ובטקסט המקראי דווקא עובד האדמה הוא הרגזן.

הבדל חשוב נוסף הוא במה עוסק החיבור - הסיפור המקראי עוסק בשאלת החטא ועונשו, ובשאלה המוסרית ואף מכיל דיאלוג בין אלוהים לקין בעקבות המעשה[37], ואילו הטקסטים המסופוטמיים הם שירי ויכוח הדנים בשאלה מה עדיף - רועה צאן או עובד אדמה. שירים על ויכוחי עדיפות היו נפוצים בספרות החכמה השומרית ומופיעים בווריאציות נוספות כגון - ויכוח בין הנחושת והכסף או ויכוח בין הציפור והדגה.[34]

התייחסות בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפור קין והבל הופיע פעמים רבות בציוריהם של אומנים מהתרבות הנוצרית.

בספרות ובשירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרטה באתר בו עמד מחנה ההשמדה בלז'ץ בפולין ועליה שירו של דן פגיס המבוסס על קין והבל
  • שירו של נתן אלתרמן "אגרת" (בתוך "כוכבים בחוץ") בנוי על כל יחסי האחים מספר בראשית, וביניהם בולט סיפור קין והבל.
  • הסיפור "אחי החיוור" של הסופר הגרמני וולפגנג בורכרט.
  • השיר 'כתוב בעפרון בקרון החתום', של דן פגיס, כאמור לעיל.
  • "הרומן קדמת עדן", של ג'ון סטיינבק, בנוי כווריאציה על סיפור קין והבל, ושם סיפור דומה חוזר בקרב גיבורי הספר בשני דורות. שם הספר עצמו מתייחס למקום גירושו של קין לאחר הרצח.
  • ניל גיימן עשה שימוש בדמויותיהם של קין והבל ברומן הגרפי זוכה הפרסים "סנדמן".
  • לורד ביירון כתב מחזה בשם 'קין'[38] בו מתוארות הטענות של קין כלפי אלהים. המחזה מפתח את העולם הנפשי של הדמויות בדגש על דמותו של קין, דבר שגרם לאנשים רבים להתקומם כנגד היצירה היוצרת הזדהות עם דמות החוטא[39]. המחזה תורגם לעברית על ידי דוד פרישמן. תרגום נוסף נעשה בשנת 1852 על ידי אותו לאו ויצא לאור ב-2022 במסגרת סדרת 'סדר'.
  • ברב המכר "קין והבל" שנכתב על ידי ג'פרי ארצ'ר גיבורי הספר נקראים קין והבל, על שם הקנאה השוררת ביניהם[40]

במוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בסדרה "מאה בתנך" (יוצרים: דנה שץ בראון, קובי פז, תמנע לוי) הפרק "אחים" מספר את סיפורם של קין והבל מנקודת מבט עכשווית. יחודו של הפרק הוא בניסיון להבין את מניעיו של קין (שימי) לרצח.
  • סיפור קין והבל מובא במרכז עלילת העונה השלישית של הסדרה האמריקאית "לוציפר" (יוצר: טום קאפינוס), כאשר סגן מרקוס פירס (טום וולינג), קצין מוערך במשטרת לוס אנג'לס מתגלה כקין, הרוצח הראשון בעולם, שנידון לשוטט בכדור הארץ לנצח ולשאת באות כעונש על רצח הבל אחיו.

אחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • במיתולוגיה של משחק התפקידים "עולם האפלה" נחשב קין לערפד הראשון, שהפך לכזה לאחר שקולל על ידי אלוהים ומלאכיו לנדוד בעולם ולהנזן מדמם של בני האדם כעונש על רצח אחיו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קין והבל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מאוחר יותר, לאדם וחוה נולדו בנים ובנות רבים (על-פי המסורת, שלושים וששה במספר, אם כי מספרם המדויק אינו נזכר בכתובים), מתוכם שלושה נזכרים בשמם: קין, הבל ושת. על פי המקרא, מילדיהם התפצלה האנושות כולה.
  2. ^ לכאורה חסר במקרא מהו הדבר אותו אמר קין להבל. בתרגום השבעים ובנוסח שומרון נוספים כאן המילים "בוא נצא השדה.". בנוסף בתרגום התורה המיוחס ליונתן ובתרגום ניאופיטי מופיע שיחה שלמה בין האחים בתרגום הפסוק.
  3. ^ ספר בראשית, פרק ד', פסוקים י"גט"ו
  4. ^ ספר בראשית, פרק ד', פסוקים י"זכ"ה
  5. ^ ספר בראשית, פרק ה'
  6. ^ 1 2 פרופ' יונתן גרוסמן, קין והבל: על פנים נפולות ועל רצח
  7. ^ הברית החדשה, איגרת יוחנן הראשונה, פרק ג', פסוקים 9–12
  8. ^ יונתן כהנא, גנוסטיקה, רסלינג, 2017, עמ' 39
  9. ^ מרדכי הק, אברהם כהנא (ע), כרך ראשון, הספרים החיצוניים, עמ' א - יח
  10. ^ Byron, John (2011). Cain and Abel in Text and Tradition: Jewish and Christian Interpretations of the First Sibling Rivalry. Leiden: Brill. ISBN 978-9004192522.
  11. ^ פרקי דרבי אליעזר פרק כא
  12. ^ האברבנאל על בראשית ג' כ"ב, ילקוט שמעוני בראשית ד א
  13. ^ זוהר פקודי רלב א-ב, זוהר בראשית נד א, זוהר נשא קמג א
  14. ^ תומר דבורה ד' ב'
  15. ^ הרב יעקב מדן, "פרשת בראשית", כי קרוב אליך - בראשית, ידיעות ספרים, עמ' 33-38
  16. ^ בראשית רבה, פרשה כ"ב, פסקה ה'
  17. ^ ספר מלאכי, פרק א', פסוקים ו'ח'
  18. ^ בראשית רבה, פרשה כ"ב, פסקה ז'
  19. ^ כגון אבן עזרא, ר"י בכור שור, רד"ק
  20. ^ בראשית רבה, פרשה כ"ב, פסקה ט'
  21. ^ באר מים חיים, [Be'er_Mayim_Chaim,_Genesis.4.10.1 בראשית פרק ד', פסוק י']
  22. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל"ז, עמוד ב'
  23. ^ תבנית:זהר חלק א
  24. ^ בראשית רבה, פרשה כ"ב, פסקה ח'
  25. ^ 1 2 יורם חזוני, ‏המוסר של רועי הצאן, השילוח, 1, אוקטובר 2016
  26. ^ מגילת שיר השירים, פרק ח', פסוק ו'
  27. ^ אורות, ישראל ותחייתו, ט"ו. ראו גם: יהושע ויצמן, קין, קרח והפוסט-מודרניזם. ראיית קרח כגלגול של קין מופיעה כבר בכתבי המקובלים.
  28. ^ עמוס גאולה, עשרה דורות מאדם עד נח, באתר דעת, ‏אב תשמ"ז
  29. ^ ישראל רוזנסון, סיפור עבר (עמ' 130), באתר מכללת הרצוג, ‏אלות תש"ס (ארכיון)
  30. ^ Tchad: 22 morts dans des affrontements entre éleveurs et agriculteurs, Le Figaro, ‏8 באוגוסט 2021 (בצרפתית)
  31. ^ כך למשל בכרוז שפרסם מנחם בגין בתקופת הסזון שנשא את הכותרת "עוד שלם נשלם לך, קין..." כמילות שירו של זאב ז'בוטינסקי משנת תרצ"ח, "כולה שלי".
  32. ^ עולם התנ"ך - בראשית (עמ' 40), באתר kotar.cet.ac.il
  33. ^ Kramer, Samuel Noah (1961), Sumerian Mythology: A Study of Spiritual and Literary Achievement in the Third Millennium B.C.: Revised Edition, Philadelphia, Pennsylvania: University of Pennsylvania Press. pp. 49-51
  34. ^ 1 2 ש. שפרה ויעקב קליין, בימים הרחוקים ההם - אנתולוגיה משירת המזרח הקדום, תל אביב: הוצאת עם עובד, 1996, עמ' 583-592
  35. ^ Kramer, Samuel Noah (1961), Sumerian Mythology: A Study of Spiritual and Literary Achievement in the Third Millennium B.C.: Revised Edition, Philadelphia, Pennsylvania: University of Pennsylvania Press. pp. 53-54
  36. ^ Kramer, Samuel Noah (1961), Sumerian Mythology: A Study of Spiritual and Literary Achievement in the Third Millennium B.C.: Revised Edition, Philadelphia, Pennsylvania: University of Pennsylvania Press. pp. 101-103
  37. ^ ספר בראשית, פרק ד', פסוקים ט'ט"ו
  38. ^ לורד ביירון, קין, באתר פרוייקט בן יהודה
  39. ^ דוד פרישמן, מבוא מאת דוד פרישמן [המתרגם למחזה “קין”], באתר פרוייקט בן יהודה
  40. ^ אסתי סגל, ‏ג'פרי ארצ'ר מעדכן את ספרו "קין והבל", באתר גלובס, 16 ביוני 2009