קיזילאירמאק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קיזילאירמאק
Kızılırmak
גשר אגרי
גשר אגרי
מידע כללי
אורך 1,150 ק"מ
ספיקה ממוצעת 184 מ"ק לשנייה
אגן ניקוז 77,100 קמ"ר עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצא אסיה הקטנה עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה מוצא הנהר 2,000 מטרים
יובלים Gök River, Delice River, בפסקה זו 9 רשומות נוספות שטרם תורגמו עריכת הנתון בוויקינתונים
שפך הים השחור עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינות באגן הניקוז טורקיהטורקיה טורקיה
הנהר (בכחול) כקו הגבול (בכתום) בין פרס ומדי ללידיה במאה ה-6 לפנה"ס
הנהר (בכחול) כקו הגבול (בכתום) בין פרס ומדי ללידיה במאה ה-6 לפנה"ס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קיזילאירמאקטורקית: Kızılırmak – "הנהר האדום") הוא הנהר הארוך בטורקיה[1]. מוצאו של הנהר ברמת אנטוליה, סמוך לעיר סיוואס. הוא זורם דרומה ומערבה ולאחר מכן פונה צפונה ומזרחה בקשת גדולה, ונשפך אל הים השחור בדלתה שהוא יוצר, בין הערים סינופ ממערב וסמסון ממזרח. בדלתת הנהר מספר אגמים קטנים, והיא נחשבת לבית הגידול החשוב ביותר לציפורים בטורקיה. מחקרים לאורך עשרים שנה גילו כי ספיקתו הממוצעת של הנהר עומדת על 184 מ"ק לשנייה, אך זו נעה בין עשירית מכמות זו לבין כמות גדולה פי תשעה (1673 מ"ק לשנייה). הנהר אינו משמש לשייט אך שבעה מפעלים הידרו-אלקטריים נבנו לאורכו ומפיקים חשמל ממימיו. שמו של הנהר נובע מגוון אדמדם שמעניקה לו תכולת המתכות הגבוהה שבמימיו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוונית נקרא הנהר "אליס" (Άλυς) (או "האליס"), מילה שמקורה במילה היוונית למלח. החתים כינוהו "מאראשאנטיה" (Maraššantia) או מאראשאנטה (Maraššanta). בתקופה זו שימש הנהר את גבולה הצפוני של לב האימפריה החתית, ולאחר מכן סימן את גבול תחום השפעתן של אשור ומדי. בעת העתיקה נחשב הקיזילאירמאק לקו הגבול שבין אסיה הקטנה לבין יתר חלקי יבשת אסיה. בשנת 585 נערך קרב האליס סמוך לנהר והוא שימש כקו הגבול בין לידיה לבין הממלכה האחמנית, עד שכורש הסיט את מסלולו על מנת שיוכל לחצות אותו[2] והגיע עד לחופי הים האגאי בשנת 547 לפנה"ס.

חקלאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מי הנהר משמשים לגידול אורז וכן מתגוררים בו עדרי תאו מים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קיזילאירמאק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]