קיאנג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןקיאנג
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: מפריטי פרסה
משפחה: סוסיים
סוג: סוס
תת־סוג: חמור
מין: קיאנג
שם מדעי
Equus kiang
מורקרופט, 1841
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קיאנג (שם מדעי: Equus kiang) הוא מין בתת-סוג חמור, בסוג סוס שבמשפחת הסוסיים. הקיאנג הוא יונק גדול הנפוץ בטיבט באזורי אדמות מרעה הרריות עשירות בשיחים, כאשר הגובה המועדף עליו נע בין 4,000 ל-7,000 מטרים מעל פני הים. הקיאנג הוא הגדול ביותר מבין הפראים, שכן הגובה הממוצע של כתפיו הוא 140 סנטימטרים. הקיאנג קשור לפרא (חמור הבר האסייתי, E. hemionus), ולעיתים יש המסווגים אותו כתת-מין שלו, אף על פי שמחקרים מולקולריים מצביעים כי הקיאנג הוא מין נפרד מהפרא.

הקיאנג הוא בעל ראש גדול ואף קמור. פרוותו זקופה וקצרה יחסית. צבעה משתנה בין העונות, כאשר בחורף היא בעלת גוון חום כהה, ובסוף הקיץ היא בעלת גוון חום - אדום מבריק. עובייה של הפרווה בקיץ הוא 1.5 סנטימטרים, ובחורף היא מכפילה את עובייה. הרגליים, הצד הבטני של הצוואר, סוף החרטום ופנים אפרכסת האוזן צבועים בצבע לבן. על גבו של הקיאנג פס חום ארוך, שתחילתו ברעמת הצוואר וסיומו בסוף הזנב, שם קיימת ציצת שיער שצבעה חום - שחור. דו הצורתיות הזוויגית של הקיאנג אינה בולטת לעין.

תת-מינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחת הקיאנג נמצאים ארבעה תת-מינים, הנבדלים בתפוצתם הגאוגרפית והמורפולוגיה שלהם שונה, בעיקר בפרמטרים כמו ממדי הגולגולת, צורת הישבן, דוגמאות הצבע, צבע הפרווה וגודל הגוף. הקיאנג המזרחי (Equus kiang holdereri) הוא תת-המין הגדול ביותר, והקיאנג הדרומי (Equus kiang polyodon) הוא הקטן ביותר. ארבעת תת-המינים הם:

  • קיאנג מערבי (Equus kiang kiang)
  • קיאנג מזרחי (Equus kiang holdereri)
  • קיאנג דרומי (Equus kiang polyodon)
  • קיאנג צפוני (Equus kiang chu)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קיאנג בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קיאנג באתר הרשימה האדומה של IUCN