קטנזארו
| |||
 | |||
| קטנזארו, מבט כללי | |||
| מדינה |
 איטליה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז |
 קלבריה | ||
| נפה | קטנזארו | ||
| ראש העיר | ניקולה פיוריטה | ||
| שטח | 102.3 קמ"ר | ||
| גובה | 342 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 84,670 (1 בינואר 2023) | ||
| ‑ צפיפות | 870 נפש לקמ"ר (2012) | ||
| קואורדינטות | 38°54′0″N 16°36′0″E / 38.90000°N 16.60000°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| www.comune.catanzaro.it | |||
קטנזארו (באיטלקית: ⓘ?) היא בירת נפת קטנזארו ובירת מחוז קלבריה שבדרום איטליה. קטנזארו היא מרכז עירוני תוסס עם מספר חופים. בקיץ, גלישה מקטנזארו לעיירת החוף סוברטו היא אטרקציה תיירותית חשובה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנחות מסוימות גורסות כי מקור העיר בקולוניה יוונית עתיקה. השערות אחרות אומרות שקטנזארו התפתחה מהתיישבויות אחרות שהיו מפוזרות באזור של קטנזארו. תגליות ארכאולוגיות מראות שהעיר הייתה עיר פעילה עוד מתקופת הברזל. גנרל ביזנטי בשם ניקפורוס פוקאס נתן לעיר את השם "האבן של ניקפורו". הפיכתה של קטנזארו לעיר מבוצרת החלה על ידי גנרל בשם פלגיסיו שהתחיל בבניית טירה. בתחילת המאה ה-10 (כנראה שנת 903) העיר הביזנטית נכבשה בידי הסרצנים, מי שמצאו את האמירות ונתנו לעיר את השם הערבי קאטאנסאר. עדות לנוכחות הערבית המקום הייתה מציאת נקרופוליס מהמאה ה-8 שהיו בו כתובות ערביות.
בסביבות 1050 תושבי העיר מרדו כנגד הסרצנים והעיר חזרה להיות בשליטה ביזנטית. ב-1069, קטנזארו נותרה העיר האחרונה בקלבריה, לאחר התנגדות ארוכה, ליפול למצור של הנורמנים, שבנו את הטירה הנורמנית שקיימת עד היום. חלוצי אומנויות ומלאכות, ובמיוחד עיבוד של משי, סחרו עם מקומות אחרים באיטליה, ומדינות נוספות ממערב אירופה.
באמצע המאה ה-13, פרידריך השני, גרם לכך שקטנזארו תחזיק ישירות בכתר. במשך 14 שנה היה המקום תחום השלטון של לדיסלאוס מנאפולי, וב-1420 הועבר לניקולאס רופו. לאחר מרד של האנשים הכפריים, אלפונסו החמישי מאראגון לקח שליטה על העיר. ב-1528, קרל החמישי נתן אישור לקטנזארו להפוך את הנשר המלכותי לסמל המתאר את הגבעות שבראש העיר. ב-1970 ירשה העיר את תואר בירת קלבריה מרג'ו די קלבריה.
שמות העיר במהלך ההיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך העיר השתנה שמה של העיר פעמים רבות:
- קטאנזאריון, כהתיישבות יוונית
- צ'טקיום, בתקופות הרומאים
- האבן של ניקפורו, במהלך השלטון הביזנטי
- קאטאנסאר, במהלך תקופת השלטון של הסרצנים
- קטקם, בזמן הנורמנים
- קטאנזאריו, תחת ממלכת נאפולי
- קטנזארו, מאז איחוד איטליה ועד היום
אתרי העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הגשר הידוע של קטנזארו, עם קשת אחת בלבד, אחד הגבוהים באירופה.
- הדואומו שנבנה על קתדרלה נורמנית שנבנתה בשנת 1121. הכנסייה כמעט נחרבה בהפצצות ב-1943, ולאחר מכן שופצה.
- הכנסייה של סנטיסימו רוזאריו (המאה ה-15 או ה-16) עם מעבר פנימי בודד.
- הכנסייה הביזנטית הקטנה סנט'אומובונו (המאה ה-11)
- כנסיית סנטה תרזה.
- שרידים של טירה נורמנית.
- פורטה די ס. אגוסטינו ופורטה די סטראטו, שני השערים האחרונים שנותרו מהחומה של ימי הביניים שנהרסה ב-1805.
- פלאצו נובילי (המאה ה-15), כיום בית העירייה.
- פיאצה גרימאלדי, כיכר שנקראה על שם בית גרימאלדי.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של קטנזארו- קטנזארו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
