קו מנרהיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קו מנרהיים שנפרס ממפרץ פינלנד במערב ועד לאגם לדוגה במזרח הגן על גבולה הדרומי של פינלנד
דוגמה לביצורי קו מנרהיים
בונקר בקו מנרהיים (2009)

קו מנרהיים היה מערך ביצורים שבנתה פינלנד לרוחב המצר הקרלי על מנת להגן על עצמה מפני ברית המועצות. הקו נקרא על שמו של פילדמרשל מנרהיים. כמה מהקרבות העזים ביותר של מלחמת החורף התרחשו לאורך הקו שנפרץ.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קארל גוסטף מנרהיים היה הראשון שהגה את התוכנית להקים קו הגנה מבוצר לאורך קרליה בתקופה שלאחר מלחמת האזרחים בפינלנד, אולם פרישתו מהחיים הציבוריים ב-1919 לאחר שהפסיד בבחירות לנשיאות דחתה את הבנייה.

קו הביצורים נבנה בשנות העשרים והשלושים של המאה ה-20 על הציר המחבר בין המפרץ הפיני - סומה (Summa) - נהר וואוקסי (Vuoksi)- טייפלה (Taipale). כמאתיים עמדות בטון ובהן מקלעים נפרסו לאורך הקו. אזור סומה נחשב לפגיע ביותר, ולכן היה גם המבוצר ביותר. במקביל, נבנו גם בונקרים מתחת לקו.

בניגוד לקו מאז'ינו ולביצורים כבדים אחרים, קו מנרהיים נבנה תוך ניצול והתחשבות בתנאי הקרקע. מכשולים טבעיים רבים, כדוגמת גזעי עצים וסלעים גדולים, שימשו כעמדות הגנתיות לכל דבר. הפינים התמחו בטכניקות הסוואה, שיושמו בבניית קו ביצורים זה.

במהלך מלחמת החורף הצליחו המגינים הפינים בקו מנרהיים לבלום את המתקפה הסובייטית במשך חודשיים, עד להבקעת הקו לקראת סוף פברואר 1940.

הקו ידע פעילות מועטה ביותר בשנות מלחמת ההמשך, הן בהתקפה הפינית מ-1941 והן במתקפת הנגד הסובייטית מ-1944.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קו מנרהיים בוויקישיתוף