קו התאריך בהלכה
מיקומו של קו התאריך הוא בעל משמעויות שונות בהלכה, והיה נתון במחלוקת בין הפוסקים. יש המקבלים את קו התאריך הבינלאומי כקו התאריך לעניינים הלכתיים, ויש הקובעים קווים אחרים. ההבדל בין הגישות נוגע בעיקר ליפן ולאוסטרליה והגיע לשיאו בפולמוס השבת ביפן, כאשר תלמידי ישיבת מיר שהגיעו ליפן בימי מלחמת העולם השנייה קיבלו הוראות סותרות מרבנים שונים בארץ ישראל, לגבי היום בו חל יום הכיפורים.
קו התאריך הבינלאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – קו התאריך הבינלאומי
קו התאריך הבינלאומי הוא קו דמיוני העובר בסמוך לקו האורך 180°, שהוא הנגדי לקו האורך 0°. קו התאריך נקרא כך משום שהתאריך משני צדדיו שונה, ומי שחוצה אותו עובר לאזור זמן שבו התאריך הוא אחר (מוקדם ביום או מאוחר ביום מהתאריך באזור שבו שהה קודם לכן). בהלכה, יש המקבלים את קו התאריך הבינלאומי כקו התאריך לעניינים הלכתיים, ויש הקובעים קווים אחרים.
משמעויות הלכתיות לקו התאריך[עריכת קוד מקור | עריכה]
למיקום קו התאריך משמעות בקביעת זמני שבתות וחגים. בכל המקומות ממזרח לארץ ישראל הנמצאים ממערב לקו התאריך, יחלו השבת או החג לפני הזמן בו הם מתחילים בארץ ישראל, בהתאם לשעת השקיעה באותו מקום. לעומת זאת, מקומות ממזרח לארץ ישראל הנמצאים ממזרח לקו התאריך, נמצאים בעצם ממערב לארץ ישראל ועל כן יחלו בהם השבת או החג אחרי הזמן בו הם מתחילים בארץ ישראל.
נושא נוסף המושפע על ידי קו התאריך הוא ספירת העומר. יהודי החוצה את קו התאריך ימצא את עצמו מפסיד יום או מוסיף יום וכך עולה השאלה האם עליו להמשיך לספור את ספירת העומר על פי הספירה שלו, השונה מספירת שאר היהודים, או שעליו לדלג יום בספירה. הרבי מליובאוויטש הורה שיש להימנע מלחצות את קו התאריך בימי ספירת העומר, כדי שלא להפסיד יום מימי הספירה ואז חג השבועות, שחל ביום החמישים לספירה ואינו תלוי בתאריך ו' בסיוון, יחול עבור החוצה את הקו ביום שונה משאר העולם. את דבריו ביסס הוא על דברי הגמרא (מנחות סה, ב) "וספרתם לכם, תנו רבנן שתהא ספירה לכל אחד ואחד". דעות אחרות הן שיש לספור בכל יום שתי ספירות, אחת לאנשי המזרח ואחת למערב[1].
מיקום קו התאריך[עריכת קוד מקור | עריכה]
דעות בראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סוגיית מיקום קו התאריך עלתה כבר אצל הראשונים, כאשר מפורסמת במיוחד שיטתו של רבי אברהם בר חייא הנשיא ב"ספר העיבור"[2] ושל ריה"ל בספר הכוזרי[3] ובעקבותיו הרב זרחיה הלוי בעל המאור[4]. הפרשנות המקובלת לשיטתם היא שקו התאריך ההלכתי נמצא במרחק 90° מזרחה לירושלים. יש הסוברים שדעה זאת מתבססת על תיאור עולם של 180 מעלות שירושלים במרכזו, כאשר 180 המעלות הנותרות מכוסות במים ואין בהן יישוב אדם. החזון איש חולק על סברה זו וטוען ששיטת 90° אינה מבוססת על אי ידיעת היישוב התחתון.
השיטה השנייה מופיעה בספר "יסוד עולם"[5] לרבי יצחק בן יוסף הישראלי תלמידו של הרא"ש. הוא כותב שהוא חולק על שיטה זו של הכוזרי, אך לא מבואר בדבריו בבירור במה המחלוקת, ונאמרו פירושים רבים בכוונתו.
אחרונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרדב"ז כותב בתשובה[6] שבשאלת מקום קו התאריך נחלקו הכוזרי ובעל יסוד עולם אך הוא עצמו לא עסק בנושא כי הוא לא היה רלוונטי.
בשאלה זו דנו רבים, מהם רבי ישראל ליפשיץ[7], רבי יעקב עמדין - היעב"ץ[8], הרב יוסף שאול נתנזון המציין את דעת בעל המאור אגב דיון בשאלה אחרת[9], בקונטרס "דברי חכמים"[10], שהוקדש כולו לבירור שאלה זו, בהצפירה, ה'תרל"ד[11] ובמאמריו של חיים זליג סלונימסקי.
בשנות מלחמת העולם הראשונה, התעוררה השאלה באופן מעשי. בפועל נהגו רוב היהודים המהגרים לשבות ביום שבת המקומי, על פי פסק ההלכה של רב המקום הרב אהרן משה קיסילוב, מרבני ליטא.
פולמוס השבת ביפן[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – פולמוס השבת ביפן
כאשר ברחו תלמידי ישיבת מיר וישיבות אחרות ליפן בזמן מלחמת העולם השנייה, עלתה ביתר תוקף שאלה זו, כאשר בני הישיבות לא ידעו מתי לציין את השבת והחגים. מספק, הם שמרו יומיים כבכל יום טוב שני של גלויות, אולם משהגיע יום הכיפורים הם נדרשו להכרעה מובהקת, מחוסר יכולת מעשית לצום יומיים רצופים.
החזון אי"ש פסק על פי פשטות דברי הכוזרי, שהקו עובר 90° מירושלים, אך כיוון שמיקום זה נמצא בתוככי סין, ואין זה הגיוני שבמקום אחד ביבשה ינהגו שבת ולידו ינהגו חול, חידש החזון אי"ש שהקו לעולם לא יעבור ביבשה, וכך "הזיז" אותו מזרחה, אל קו החוף של סין. אמנם כל מי שבים מעבר ל-90 מעלות מא"י תמיד הוא בצד השני של הקו. לדעת החזון איש זו הייתה כוונתו של היסוד עולם בוויכוחו עם בעל המאור. לפי דעה זו מתחלקות חלק ממדינות האיים באוקיינוס השקט לשני תאריכים. כגון הפיליפינים ואינדונזיה. כך פסק שהיום שתושבי יפן ראו בו את יום ראשון, יהיה שבת. לעומת דעה זו, הרב יוסף דינקלס בספרו 'סוד נקודה דלתתא' קובע שהקו אכן חוצה את היבשה לשני חלקים והוא לעולם 90 מעלות מירושלים.
חלק מרבני זמנו חלקו עליו בעניין זה. הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי אף חיבר חוברת מיוחדת בנושא, "היומם על פני כדור-הארץ" (ה'תש"ג, 1943), "הפותר את שאלת מקום 'קו התאריך' הישראלי (לשנוי היום), ומקום 'קו המרכז' למזרח ולמערב והקובע את ימי השבוע והשבת בכל היקף העולם". בספר פירש הרב טוקצינסקי את שיטת הכוזרי אחרת, וכך קבע כי הקו עובר באמצע האוקיינוס השקט, 180° מירושלים. לפי קביעה זו חוצה הקו גם יבשות (באלסקה), אך הרב טוקצינסקי קובע שהקו מתעקם עם קו החוף של אלסקה והיא נשארת כולה חלק מיבשת אמריקה. וכמו כן לדעה זו באיי הואי "FRIDAY" הוא שבת. לשיטה זו הסכים הרב יוסף אליהו הנקין.
הרב מנחם מנדל כשר, בחיבור מקיף שהקדיש לעניין זה (בשם "קו התאריך הישראלי"), טען שקו התאריך נוהג לפי המנהג המקובל בכל מקום ומקום. כך נמנעות בעיות כגון חציית קו התאריך את היבשה, או שינוי מהמנהג הקדום במקום.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב חיים צימרמן, אגן הסהר, ניו יורק תשט"ו
- מנחם מנדל כשר, קו התאריך הישראלי, הוצאת בית תורה שלמה, ירושלים, תשס"א (תשל"ז)
- יחיאל מיכל טוקצינסקי, היומם בכדור הארץ, ירושלים, תש"ג
- יהודה אריה ליב בלום, שיטות קו התאריך בכדור הארץ, ירושלים, תש"ן
- ישראל טפלין, תאריך ישראל, לייקווד, תשנ"ט
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מרדכי צבי וייסמן (עורך), דברי חכמים, ה'תרל"ו - כולל דברי חז"ס, הרב אלכסנדר משה לפידות, הרב ישעיה מאיר כהנא שפירא מטשורטקוב, הרב שמואל מוהליבר ועוד, באתר היברובוקס
- אברהם ישעיהו קרליץ, קונטרס י"ח שעות, ה'תש"ג, באתר היברובוקס
- יחיאל מיכל טוקצינסקי - היומם בכדור הארץ, ירושלים, תש"ג - קו התאריך בהלכה .
- מנחם מנדל כשר, שבת בראשית ושבת סיני, תלפיות, טבת-אדר תש"ד, עמודים 351–371
- תשובת ר' יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי לרמ"מ כשר, ותשובת הרב כשר להשגותיו, תלפיות, ניסן תש"ד
- הרב מרדכי הירשפרונג, קביעת קו התאריך של שבת - תשובה לרא"ח צימרמן, וגם עדויות על הנעשה בפועל ביפן, הפרדס, תמוז תשי"ג, עמוד 21 ואילך
- מנחם מנדל כשר, השבת ומזרח העולם - מפרט דעות רבות של רבנים שונים, הפרדס, שבט תשי"ד
- אהרון חיים צימרמן, אגן הסהר, ניו יארק, תשט"ו
- שלמה יוסף זוין, הכוזרי בהלכה, בתוך - לאור ההלכה: בעיות ובירורים, בית הלל, ה'תשל"ח
- ישראל וינמן, מביא דעות פוסקי זמננו, ובהם בעל האגרות משה, הרב אלישיב, הרב וואזנר, הרב שטרנבוך, בקובץ בית אהרן וישראל גיליון 143, סיון-תמוז תשס"ט
- הרב דויד יצחקי, סיכומים והערות בקו התאריך, קובץ אור ישראל נח, טבת תש"ע, עמ' רכ"א-רל"ז
- הרב יוחנן שבדרון, בעניין קו התאריך - חלק א', חלק ב', חלק ג', חלק ד', התפרסמו בקובץ בית אהרן וישראל תש"ע-תשע"ב חוברות 147, 148, 149, 157
- ישראל דוד הארפענעס, פרק י"ג - קו התאריך, מתוך ספר ישראל והזמנים ח"ב, עמ' תתק"ס-תתקצ"ח
- ישראל דוד הארפענעס, נשמת שבת ח"ז, עמ' תנח-תפז, בירורים מקיפים על קו התאריך
- רונן כץ, קו התאריך, באתר "בית המדרש הווירטואלי" של ישיבת הר עציון
- קו התאריך, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- שיעור תורני על קו התאריך באתר "עולמות" - כולל דפי מקורות
- 'לצום יומיים בגלל קו דמיוני. על קו התאריך', פרק מהפודקאסט 'הסיפור שלנו'.
- הרב זלמן מנחם קורן על קו התאריך, באתר בינינו, הכנס התשעה עשר לענייני קידוש החודש, זמנים בהלכה ואסטרונומיה יהודית של מכון סוד העיבור
- הסגל, משה, קונטרס אפסי ארץ בעניין קו התאריך
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הרב רא"ם הכהן, קו התאריך וספירת העומר, שבת בשבתו, כ"ד באייר, תש"ע, עמ' 2; ליקוטי שיחות ג, פרשת אמור, עמ' 260
- ^ מאמר ראשון שער רביעי, מאמר ראשון שער עשירי,מאמר שני שער שביעי.
- ^ מאמר ב' סעיף כ'
- ^ מסכת ראש השנה, דף כ' עמוד ב'.
- ^ מאמר ב' פרק י״ז (עמוד 35)
- ^ שו"ת הרדב"ז, חלק ראשון סימן ע"ו
- ^ פירושו על המשניות סוף פרק א' ברכות.
- ^ בספרו מור וקציעה חלק ב', סימן שד"מ.
- ^ בספרו שואל ומשיב מהדורא רביעאה, ח״א, סימן קנ״ד
- ^ מרדכי צבי הלוי ויסמן, דברי חכמים
- ^ גליונות 1 - 3.