קו העימות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קו העימות הוא אזור במדינת ישראל, המשתרע לאורך גבולה של ישראל עם לבנון, וכולל את הערים קריית שמונה, מעלות תרשיחא ונהריה, וכן מושבים וקיבוצים רבים באזור. נמצא בחלקה הצפוני של ישראל וחופף לחלק הצפוני של הגליל העליון. גובל בחלקו הצפוני של מישור החוף הצפוני במערב, ברמת הגולן במזרח, ובדרום לבנון בצפון. נמצא בתחומי המועצות האזוריות הגליל העליון, מרום הגליל, מטה אשר, מעלה יוסף ומבואות החרמון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – גבול הצפון

קו הגבול בין ישראל ללבנון נקבע לפי הסכם שביתת הנשק עם לבנון, אחד מהסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות, אשר נחתם ב-29 במרץ 1949. צה"ל פינה את 14 הכפרים שנכבשו על ידו בתחום לבנון עד נהר הליטני, וצבא לבנון פינה את ראש הנקרה - קו הגבול המנדטורי בין ארץ ישראל ללבנון הפך לקו שביתת הנשק של ישראל עם לבנון, כחלק מהקו הירוק. סימון הקו מחדש הושלם ב-18 בינואר 1951. כתוצאה ממלחמת ששת הימים, גבולותיה של ישראל עם מצרים, ירדן וסוריה השתנו באופן כליל, אך גבול הצפון עם לבנון נותר כמעט כשהיה, אך הוא התארך בקצהו המזרחי, כתוצאה מכיבוש רמת הגולן, שבחלקה הצפוני גובלת אף היא עם לבנון. במהלך מלחמת לבנון השנייה, ישראל כבשה מחדש גם את כפר ע'ג'ר שתושביו הפכו לאזרחים ישראלים, הנמצא בשטח לבנון, ממנו נסוגה לאחרונה בשנת 2000. בעשור השני של המאה ה-21 ביצר צה"ל אזורים בגבול הצפון, באמצעות לוחות בטון מזוין, סוללות עפר, מגדלים ממוגנים ושדרוג של גדר הגבול, על מנת למנוע מחזבאללה לתקוף יישובים הסמוכים לגבול. נכון לשנת 2018, יש עדיין 13 נקודות שבהן הגבול שנוי במחלוקת.

יישובי קו העימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברשימת יישובי אזור קו העימות הצפוני, שפרסמה רשות המיסים, נכללים היישובים הבאים:[1]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]