קורליס ויליאמסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קורליס ויליאמסון
Corliss Williamson
ויליאמסון בשנת 2021
ויליאמסון בשנת 2021
לידה 4 בדצמבר 1973 (בן 50)
ראסלוויל שבארקנסו, ארצות הברית
עמדה סמול פורוורד, פאוור פורוורד
גובה 2.01 מטר
מכללה אוניברסיטת ארקנסו
דראפט בחירה מספר 13, 1995
סקרמנטו קינגס
קבוצות כשחקן
1995–2000
2000–2001
2001–2004
2004–2005
2005–2007
סקרמנטו קינגס
טורונטו ראפטורס
דטרויט פיסטונס
פילדלפיה 76'
סקרמנטו קינגס
הישגים כשחקן
זכייה באליפות ה-NBA‏ (2004)
פרס השחקן השישי של העונה ב-NBA(2002)
זכייה באליפות ליגת המכללות (1994)
קבוצות כמאמן
2013–2016
2016–2018
2018–2019
סקרמנטו קינגס (עוזר)
אורלנדו מג'יק (עוזר)
פיניקס סאנס (עוזר)

קורליס מונדארי ויליאמסוןאנגלית: Corliss Mondari Williamson; נולד ב-4 בדצמבר 1973) הוא כדורסלן עבר אמריקאי, אשר שיחק בליגת ה-NBA בין השנים 19952007. ממוצעיו הכוללים לאורך הקריירה הם 11.1 נקודות, 3.9 ריבאונדים ו-1.2 אסיסטים למשחק.[1]

בשנת 1992 זכה באליפות התיכונים של ארצות הברית, בשנת 1994 זכה באליפות ליגת המכללות האמריקאית, ובשנת 2004 זכה באליפות ה-NBA.[2]

קריירת תיכונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויליאמסון נולד בעיר ראסלוויל שבארקנסו. בשנתו האחרונה כתלמיד ב"תיכון ראסלוויל", 1992, הוביל את קבוצת הכדורסל שלו לזכייה באליפות התיכונים של ארקנסו, ולאחר מכן לזכייה באליפות התיכונים של ארצות הברית. במשחק הגמר גברה ראסלוויל על "תיכון סנט ג'וזף" בה שיחק ג'ייסון קיד, הודות לחסימת "זריקת ניצחון" של קיד על ידי ויליאמסון בשניות הסיום.[2] לאורך העונה קלע ויליאמסון כ-28 נקודות בממוצע למשחק, ובסיומה זכה בתואר שחקן התיכונים המצטיין בארצות הברית.[3] כמו כן נבחר ויליאמסון להשתתף במשחק מקדונלד'ס אול-אמריקן, המציג את שחקני התיכונים הבולטים במדינה.

קריירת מכללות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 1992–1995 למד ויליאמסון באוניברסיטת ארקנסו, ושיחק בקבוצת הכדורסל שלה תחת המאמן חבר היכל התהילה נולאן ריצ'רדסון. בעונת 1993/1994 הוביל ויליאמסון את ארקנסו לזכייתה הראשונה אי פעם באליפות ליגת המכללות, עם ממוצעים של 20.4 נקודות ו-7.7 ריבאונדים למשחק.[4] ברבע הגמר גברה ארקנסו על אוניברסיטת מישיגן בה שיחקו ג'יילן רוז וג'וואן הווארד (76–68), בחצי הגמר גברה על אוניברסיטת אריזונה אותה הוביל דיימון סטודמאייר (91–82), ובמשחק הגמר ניצחה את אוניברסיטת דיוק של המאמן מייק ששבסקי וכוכב המכללות גרנט היל (76–72). לאחר הזכייה נבחר ויליאמסון לשחקן המצטיין של הטורניר, במהלכו קלע 21.7 נקודות בממוצע למשחק.[5]

בעונת 1994/1995 העפילה ארקנסו בשנית למשחק גמר אליפות המכללות, אך הפסידה מול אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס ("UCLA") בתוצאה 78–89. ויליאמסון עצמו נבחר בפעם השנייה ברציפות לשחקן העונה של המחוז הדרום-מזרחי ("SEC") ולחמישייה השנייה של העונה בליגת המכללות (Second-team All-American).[4]

קריירת משחק ב-NBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדראפט ה-NBA‏ 1995 נלקח ויליאמסון בבחירה ה-13, על ידי סקרמנטו קינגס.[6] בעונתו השלישית בסקרמנטו, 1997/1998, תפס מקום קבוע בחמישיית הקבוצה, ורשם שיאי קריירה של 17.7 נקודות, 5.6 ריבאונדים ו-2.9 אסיסטים למשחק. בהצבעה לפרס השחקן המשתפר של העונה סיים ויליאמסון במקום השני, אחרי הזוכה אלן הנדרסון.[7]

בקיץ 2000, לאחר 5 עונות בסקרמנטו, הועבר בטרייד לטורונטו ראפטורס בתמורה לדאג כריסטי.[8]

לאחר 42 משחקים משחקים בטורונטו הועבר בטרייד נוסף לדטרויט פיסטונס,[9] במדיה שיחק ב-3 וחצי העונות הבאות. בעונת 2001/2002 זכה בתואר השחקן השישי של העונה, לאחר שקלע 13.6 נקודות בממוצע למשחק כמחליפם מהספסל של ג'רי סטקהאוס וקליפורד רובינסון.[10] בעונת 2003/2004 זכה עם הפיסטונס באליפות ה-NBA, כאחד המחליפים הבכירים של הקבוצה.

באוגוסט 2004 נשלח ויליאמסון בטרייד לפילדלפיה 76' בתמורה לדריק קולמן,[11] וכחצי שנה לאחר מכן הועבר בחזרה לסקרמנטו קינגס, כחלק מטרייד אשר שלח את כריס ובר לפילדלפיה.[12] בסיום עונת 2006/2007 פרש ויליאמסון ממשחק, בגיל 33.

קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיד עם פרישתו ממשחק החל לשמש כעוזר מאמן בקבוצת הכדורסל של "המכללה הבפטיסטית של ארקנסו", ובעונת 2009/2010 קודם לתפקיד המאמן הראשי של הקבוצה. בין השנים 2010–2013 שימש כמאמן הראשי של קבוצת אוניברסיטת מרכז ארקנסו אשר בעיר קונוויי.[3]

בעונת 2013/2014 הצטרף לצוות האימון של מייק מלון בסקרמנטו קינגס, ובשתי העונות הבאות נשאר בתפקיד עוזר מאמן בקבוצה תחת טיירון קורבין (עמו שיתף פעולה כשחקן) וג'ורג' קארל. ב-3 עונותיו עם הקינגס רשמה הקבוצה מאזן מצטבר של 90 ניצחונות ו-156 הפסדים (36.6%). לקראת עונת 2016/2017 מונה לעוזרו של מאמן אורלנדו מג'יק, פרנק ווגל, אשר בעצמו אימן את ויליאמסון כעוזר מאמן בפילדלפיה 76'. לאחר שתי עונות, במהלכן ניצחה הקבוצה 54 משחקים בלבד (32.9%), פוטרו ווגל וויליאמסון מתפקידם. בעונת 2018/2019 הצטרף לצוות האימון של איגור קוקושקוב בפיניקס סאנס, אך לאחר עונה אחת פוטר קוקושקוב, יחד עם כל צוות האימון של הקבוצה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קורליס ויליאמסון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סטטיסטיקות ה-NBA של ויליאמסון, באתר basketball-reference.com
  2. ^ 1 2 קורליס ויליאמסון: קבלן תארים, באתר searcyliving.net
  3. ^ 1 2 ביוגרפיה, באתר "אנציקלופדיית ארקנסו", 30 ביוני 2016
  4. ^ 1 2 סטטיסטיקות המכללות של ויליאמסון, באתר sports-reference.com
  5. ^ טורניר אליפות המכללות, באתר insidehoops.com,‏ 5 באפריל 2006
  6. ^ רשימת הנבחרים בדראפט 1995, באתר basketball-reference.com
  7. ^ תוצאות ההצבעות לפרסי עונת 1997/1998, באתר basketball-reference.com
  8. ^ ויליאמסון נשלח בטרייד לטורונטו, באתר הניו יורק טיימס, 30 בספטמבר 2000
  9. ^ ויליאמסון נשלח בטרייד לדטרויט, באתר ESPN,‏ 22 בפברואר 2001
  10. ^ ויליאמסון זוכה בתואר השחקן השישי של העונה, באתר הפיסטונס, 23 באפריל 2002
  11. ^ ויליאמסון נשלח בטרייד לפילדלפיה, באתר ESPN,‏ 5 באוגוסט 2004
  12. ^ ויליאמסון נשלח בטרייד לסקרמנטו, באתר ניו יורק טיימס, 24 בפברואר 2005