קורט סיטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קורט סיטה
Kurt Sitte
קורט סיטה כעד תביעה במשפט פושעי המלחמה מבוכנוואלד
קורט סיטה כעד תביעה במשפט פושעי המלחמה מבוכנוואלד
לידה 1 בדצמבר 1910
ליברץ, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 ביוני 1993 (בגיל 82)
פרייבורג, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פיזיקה, פיזיקה גרעינית, פיזיקה תאורטית, קרינה קוסמית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
  • אוניברסיטת קארל בפראג
  • הפקולטה למדע, אוניברסיטת קרל-פרדיננדס
  • Deutsche wissenschaftliche Prüfungs-kommission für das Lehramt an Mittelschulen in Prag עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורט סיטה (Kurt Sitte; ‏1 בדצמבר 191020 ביוני 1993) היה פיזיקאי ישראלי ממוצא גרמני סודטי, שכיהן כפרופסור לפיזיקה בטכניון ושעסק בחקר קרינה קוסמית. הורשע בריגול למען צ'כוסלובקיה.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיטה נולד למשפחה נוצרית גרמנית בחבל ריכנברג של האימפריה האוסטרו-הונגרית, שהפך להיות חלק מחבל הסודטים בצ'כוסלובקיה. נישא להדה קראוס, אחות יהודייה.

קיבל תואר דוקטור מהאוניברסיטה הגרמנית בפראג, ובה פעל עד להשתלטות הנאצים על צ'כוסלובקיה ב-1938. סיטה, שנודע כמתנגד לפאשיזם, נכלא בתחילת מלחמת העולם השנייה במחנה הריכוז בוכנוואלד, והיה עצור בו עד לשחרור המחנה ב-1945. ב-1948 עבר לבריטניה שם פעל באוניברסיטת אדינבורו ובאוניברסיטת מנצ'סטר, ומשם עבר לארצות הברית, שם קיבל משרה באוניברסיטת סירקיוז שבניו יורק. ב-1950 החל לפעול למען הביון הצ'כי, כשהוא משטה ב-FBI שניסה לגייסו לשירותיו. סיטה עורר את חשד ה-FBI ולכן לא חודשה אשרת השהייה שלו בארצות הברית, והוא עבר לאוניברסיטת סאו פאולו שבברזיל.

ב-1954 הגיע לטכניון, לאחר פנייה של ראשי המוסד האקדמי שחיפשו מדענים בתחום התמחותו. הוא נחשב מדען בעל שם עולמי ונחל הצלחה אקדמית, התמנה לראש החוג לפיזיקה, ושימש כחבר בוועדה הישראלית לאנרגיה אטומית. בשנת 1959 השתתף בהקמת אגודה אסטרונאוטית בחיפה[1]. השתתף גם בפרויקט הרקטה שביט 2.

הצ'כים החליטו לנצל את הפוטנציאל הגלום בו, וב-1955 גייסו אותו שוב לשורות ארגון הביון שלהם. סיטה קיבל מהם תגמולים כספיים נאים, אך למידע שמסר לא היה ערך ביטחוני רב. ב-1959 התגרש מאשתו ונישא לישראלית[2]. במרץ 1960 התגלו, במקרה[3], קשריו עם איש השגרירות הצ'כית, ואז החל מעקב של שירותי הביטחון אחריו, ועמיתיו התבקשו שלא לחשוף בפניו מידע ביטחוני רגיש. ב-14 ביוני 1960, לאחר שמוּנה למנהל משנה לענייני מחקר של הטכניון, וביקש מהחוקרים בטכניון מידע עדכני על מחקריהם[4], נעצר. בעקבות מעצרו, הופצה על ידי סוכנות עתי"ם הודעה שבמשך היום תופץ ידיעה משטרתית חשובה, אך לאחר זמן מה נמסר שהידיעה לא תפורסם בשבועות הקרובים. עבודת בילוש של העיתונאים הביאה אותם למסקנה שמדובר במעצרו של סיטה, אולם הם נמנעו מלפרסם את הידיעה[4]. כחמישה שבועות מאוחר יותר, ב-19 ביולי 1960, פורסמה ידיעה סתומה על כך שפרופ' נתן רוזן נתמנה לראש המדור לפיזיקה בטכניון[5], תפקיד בו החזיק סיטה, מבלי לציין דבר על סיטה. למחרת, ב-20 ביולי 1960, הופיע בעיתונות פרסום סתום תחת הכותרת "הופסקה עבודתו של פרופ' סיטה" ללא ציון סיבה[6][7]. ב-21 ביולי 1960 כבר פורסם דבר המעצר תוך ציון החשדות נגדו[8].

אנשי הטכניון פעלו למען סיטה, אם מתוך שהאמינו בחפותו, ואם מתוך הרצון להימנע מלהדביק למוסד את השערורייה. בין המתגייסים למענו היה ערי ז'בוטינסקי, שהקים ועד למען סיטה. הוועד דרש מראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון, להסתפק בגירושו של סיטה מישראל, אך בן-גוריון לא נענה לכך. נגד סיטה הוגש כתב אישום בגין עבירת ריגול חמור המצויה בסעיף 113(ג) לחוק העונשין, בגלגולו הקודם.

ב-5 בנובמבר 1960 נפתח משפטו. במהלך הדיונים שהתקיימו בבית המשפט המחוזי בחיפה, ישבה באולם משלחת של פיזיקאים מהטכניון, מהאוניברסיטה העברית, וממכון ויצמן. הם באו כ"משקיפים" שבאו לפקח על התנהלות המשפט, שלא יקופחו זכויותיו של הנאשם.

במשפטו טען סיטה כי היסוד הנפשי החפצי של כוונה לא התקיים, מאחר שהוא לא התכוון לפגוע בביטחון המדינה, אלא פעל מתוך כוונה לעשיית הון וממון. בית-המשפט לא קיבל את טענתו והרשיע אותו על סמך הלכת הצפיות, ואמר כי אף על פי שקורט סיטה לא התכוון לפגוע בביטחון המדינה, די בכך שהוא ראה את אפשרות הפגיעה במדינה כאפשרות קרובה לוודאי. סיטה נידון לחמש שנות מאסר. ערעורו לבית המשפט העליון התקבל בחלקו, אך ללא שינוי גזר הדין. בזכות פעילות ידידיו ועורך דינו, יעקב סלומון, קיבל סיטה חנינה מנשיא המדינה, יצחק בן-צבי, לאחר שנתיים ועשרה חודשים בכלא[9]. ב-2 באפריל 1963 שוחרר מכלאו, והצהיר: "אני מקווה להישאר תמיד ידידה של ישראל ואם אני נאלץ לעזוב כרגע מדינה זו אני נפרד ממנה באיחולים לביטחון ולעתיד מזהיר"[10]. בו ביום עזב את ישראל לשווייץ, ומשם עבר למערב גרמניה, שם העביר את שארית חייו כאיש אקדמיה, באוניברסיטת פרייבורג ובאוניברסיטת היידלברג.

דמותו של פטר לאנג, מדען צ'כי צעיר וקומוניסט נאמן, במחזה "אז, בפראג" מאת הלל מיטלפונקט ובבימויו, שהועלה בתיאטרון בית ליסין, דומה מאוד לסיפור חייו של סיטה[11] (אך לא מצוין שהמחזה מבוסס על סיפור אמיתי).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קורט סיטה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אגודה אסטרונאוטית נוסדה בחיפה, דבר, 3 בפברואר 1959
  2. ^ ריגול - קשריו של הפרופסור, דבר, 29 ביולי 1960 מספר על "ידידתו הפיזיותרפיסטית של הפרופסור החיה עמו מזה שנתיים באותה דירה"
  3. ^ ריגול - קשריו של הפרופסור, דבר, 29 ביולי 1960 טוען "כבר לפני כמה שנים עורר הפרופסור סיטה את חשדו של ש. ב. ... נהגו בו על פי הכלל כבדהו וחשדהו" ומספר על האזהרות לעמיתיו לפני שהתגלה הקשר שלו עם איש השגרירות הצ'כוסלובקית
  4. ^ 1 2 ריגול - קשריו של הפרופסור, דבר, 29 ביולי 1960
  5. ^ אססטנט של אינשטין בראש המדור לפיסיקה בטכניון, הצופה, 19 ביולי 1960
  6. ^ הופסקה עבודתו של פרופ' סיטה, דבר, 20 ביולי 1960
  7. ^ א. מרקוביץ, עבודת הפרופסור באמצע נפסקה, מעריב, 20 ביולי 1960
  8. ^ פרופ' סיטה נעצר כחשוד במסירת ידיעות לסוכן זר, דבר, 21 ביולי 1960
  9. ^ הופחת עונשו של פרופ' סיטה, דבר, 27 במרץ 1963
  10. ^ עמוס כרמלי, פרופ' סיטה שוחרר מהכלא, דבר, 3 באפריל 1963
  11. ^ דן מרגלית, לעשות מהפכה ללא עלבונות ובלי התלהמות, באתר ישראל היום, 26 באפריל 2013