קוניוטומיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קוניוטומיה (באנגלית: Coniotomy, ידוע גם בתור Thyrocricotomy, Cricothyroidotomy; בעברית: פיום גרון[1]) היא שיטת פיום קנה המתבצעת באמצעות חתך ברקמת החיבור שבין סחוס הקריקואיד לסחוס התירואיד, אזור הנקרא גם הממברנה הקריקותירואידית, עד לחשיפת קנה הנשימה, והחדרת קוניוטום או טובוס דרך החתך.

בשעת חירום הפרוצדורה תעשה באמצעות צינורית קטנה הנקראת גם "קוניוטום שיילי" המשמש גם לביצוע טרכאוסטומיה בבית החולים. קוניוטום נוסף נפוץ גם כן נקרא גם "פורטקס". ניתן לבצע את הפרוצדורה גם באמצעות טובוס המשמש לביצוע אינטובציה, לאחר קיצורו.

קוניוטומיה תתבצע רק כשאין אפשרות לעשות אינטובציה. לדוגמה: כאשר יש שברים בפה וריסוק של הלסת, או כאשר קיים בקנה-הנשימה אנפילקסיס ברמה כזאת שביצוע אינטובציה יביא לפציעת קנה-הנשימה.

אחד הכשלים המרכזיים העלולים להיווצר בהליך זה הוא מצב שבו הצינור מוכנס אל מתחת לעור במקום אל תוך הקנה. כשל זה עשוי להתרחש בעיקר כאשר יש פגיעה באנטומיה באזור הצוואר בשל חבלה חודרת או בצקת. במצב זה, ההנשמה תגרום להתנפחות של העור (נפחת), מצב שאינו מסוכן כשלעצמו, אך אינו מביא לאספקת חמצן תקינה למטופל.

קוניוטומיה היא פרצדורה המבוצעת בהרדמה מקומית, למרות שברוב המקרים בהם נאלץ לבצע את הפרוצדורה החולה יהיה חסר הכרה בשל חומרת פגיעתו.

הפעולה נחשבת כפעולה חודרנית מכיוון שמבצעים חתך בגרון ומכניסים טובוס (צינור לקנה הנשימה) ישר לדרכי הנשימה התחתונות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קוניוטומיה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.