קולקטיביזם
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
קוֹלֶקְטִיבִיזְם הוא מונח המתאר כל השקפה פילוסופית, פוליטית, דתית, כלכלית או חברתית, המדגישה את קיומן של קבוצות. הגישה המנוגדת לקולקטיביזם מכונה אינדיבידואליזם. באנתרופולוגיה ובסוציולוגיה, קולקטיביזם הוא היבט תרבותי, הקיים כניגוד לאינדיבידואליזם, ומאפיין את רמת הלכידות בין הפרטים בתוך הקבוצה. השקפות קולקטיביסטיות מדגישות את חשיבותה של הלכידות הקבוצתית, ואת מקומו של הפרט כחלק מקבוצה חברתית. לעיתים, יעדיפו את טובת החברה (הקולקטיב) על פני טובתו של הפרט (האינדיבידואל). פילוסופיות קולקטיביסטיות מנתחות את החברה כיחסי גומלין בין קבוצות ולא בין פרטים בלבד. לדוגמה, פילוסופיה קולקטיביסטית יכולה לנתח את החברה כיחסי גומלין בין מעמדות, לאומים, גזעים או מגדרים מסוימים, ולא כיחסי גומלין בין יחידים, הפועלים על פי רצונם החופשי בלבד. לאורך ההיסטוריה נעשה שימוש בקולקטיביזם כדי לתאר מגוון רחב של עמדות פוליטיות וכלכליות.
ישנם אנרכיסטים משמאל, המשלבים בין קולקטיביזם לאינדיבידואליזם (במובן מסוים), בכך שהם תומכים בריבונותו המוחלטת של הפרט, מחד, אך מאידך, הם קולקטיביסטים, בכך שהם קוראים לביטולה המוחלט של רשות היחיד (הזכות לפרטיות) ושההתארגנות הטובה ביותר ליחידים היא קומונה.
דוגמאות לפילוסופיות קולקטיביסטיות הן הסוציאליזם (ובצורתו הרדיקלית קומוניזם) והפשיזם.
דוגמאות לפילוסופיות אינדיבידואליסטיות, המתנגדות לקולקטיביזם, הן הליברליזם, הליברטריאניזם (ובצורתו הרדיקלית אנרכו-קפיטליזם), האגואיזם האתי והאובייקטיביזם
קולקטיביזם בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחברה הישראלית יש שילוב של ערכים קולקטיביים ואינדיבידואליסטים. גם לישראלים יהודים וגם לישראלים ערבים אכפת מהקהילות והמשפחות שלהם, כמו גם מהחירויות האישיות שלהם. קיבוצים מהווים צורת התיישבות שהייתה ייחודית לישראל והכילה יסודות קולקטיביים מובהקים של עבודה וחיים משותפים. חברי קיבוץ חולקים אחריות ומקבלים החלטות ביחד לטובת הקהילה כולה. באופן היסטורי בקיבוצים החשיבות של עבודת צוות הייתה גבוהה וצורכי הקבוצה עמדו מעל רצונות הפרט. גם הכפרים הערביים בישראל מדגישים את המשמעות של קהילות מלוכדות וסיוע הדדי. הם חלקו (וחלקם חולקים גם כיום) מנהגים ומסורות, המחזקים את תחושת השייכות שלהם כקבוצה.
עם זאת, יש בישראל גם התמקדות הולכת וגוברת במטרות הפרט ובחופש האישי. ישראלים מושפעים מהתרבות המערבית, שמעריכה הצלחה אישית ועצמאות. ניתן לראות השפעה זו בתחומים כמו חינוך וקריירה. השילוב של ערכים קולקטיביים ואינדיבידואליים בישראל מעצב את האופן שבו אנשים רואים את עצמם ומתקשרים עם אחרים.[1][2][3]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מדינתיות
- זולתנות
- היסטוריה של הסוציאליזם
- המחזה קרנפים כדוגמה לביקורת על הקולקטיביזם
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קולקטיביזם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
קולקטיביזם, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Daphna Oyserman, Heather M. Coon, Markus Kemmelmeier, Rethinking individualism and collectivism: Evaluation of theoretical assumptions and meta-analyses., Psychological Bulletin 128, 2002-01, עמ' 3–72 doi: 10.1037/0033-2909.128.1.3
- ^ Mordecai Nisan, Moral norms and social conventions: A cross-cultural comparison., Developmental Psychology 23, 1987-09, עמ' 719–725 doi: 10.1037/0012-1649.23.5.719
- ^ Daphna Oyserman, The lens of personhood: Viewing the self and others in a multicultural society., Journal of Personality and Social Psychology 65, 1993-11, עמ' 993–1009 doi: 10.1037/0022-3514.65.5.993
