קולנוע עדן

קולנוע עדן
מידע כללי
סוג	בית קולנוע
כתובת	Lilienblum Street 2
מיקום	תל אביב-יפו
מדינה	ישראל
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1913
תאריך פתיחה רשמי	22 באוגוסט 1914
קואורדינטות	32°03′42″N 34°46′02″E / 32.0617°N 34.7672°E
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת תל אביב רגילה) קולנוע עדן קולנוע עדן קולנוע עדן מפת מרכז __ תל אביב; [‌למפה דינמית של גוש דן וסביבותיו‌] ממזרח: __ בני ברק, __ רמת גן, __ גבעתיים; ממערב: הים התיכון

ערך זה עוסק בראינוע הראשון בתל אביב. אם התכוונתם לקולנוע עדן הירושלמי, ראו קולנוע עדן (ירושלים).

קולנוע עדן (בעבר: ראינוע עדן) הוא הראינוע הראשון של תל אביב, שבסוף שנות העשרים, עם התפתחות הטכנולוגיה, הפך לקולנוע. זהו אחד ממוסדות התרבות החשובים של תל אביב הקטנה. בניין הקולנוע מצוי בתחילת רחוב ליליינבלום 2 בנווה צדק, ועיצובו הייחודי אופייני לשכונה זו. הקולנוע כלל שני אולמות: תחילה נבנה אולם עם גג (אולם החורף) וכעבור שנים אחדות נוסף אולם הקיץ (חסר גג, שבו הוקרנו הסרטים תחת כיפת השמים). בכל אולם היו 800 מקומות ישיבה. בהיותו אחד מאולמות ההצגה היחידים בתל אביב הקטנה של ראשית המאה, הוא שימש לא פעם גם למופעי אופרה ותיאטרון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראינוע "עדן" נחנך ב-22 באוגוסט 1914. הוא נבנה בפינת הרחובות ליליינבלום ופינס שבשכונת נווה צדק על ידי עקיבא אריה ויס, ממייסדה של שכונת אחוזת בית. את השם "עדן" נתן לו הסופר ש. בן-ציון. הראינוע נחנך בהקרנת הסרט "ימי פומפיי האחרונים" (אנ'), ובתחילת דרכו הוקרנו בו בעיקר סרטים רוסיים אילמים.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה החרימו השלטונות הטורקים את מכונת ההקרנה.^[1]

ב-1921 הוקם בו אולם הקיץ, וב-1923 נערכה בו הופעת האופרה הראשונה.

בשנות ה-20 הוצגו בו גדולי הסרטים האילמים מתוצרת הוליווד ארצות הברית ואולפני UFA גרמניה, בליווי תזמורת קאמרית קבועה. על מלאכת הכנת כתוביות התרגום והפעלתן באמצעות פנס קסם היה אמון ירושלים סגל, חלוץ מתרגמי הסרטים בארץ.

בשנות ה-30 הוצג בו לראשונה הסרט המדבר הראשון "זמר הג'אז" עם אל ג'ולסון.

בשנות ה-60 התמקד קולנוע עדן בהצגת סרטים הודיים, בין השאר הוצגו בו לראשונה הסרטים הקלאסיים "הנודד" ו"סאנגם" עם ראג' קאפור.^[1]

הקולנוע היה פעיל עד יולי 1974. לאחר מכן, נקנה המבנה על ידי בנק לאומי מתוך מטרה לשמרו ולהנציח את הקולנוע הישראלי, והוא שימש בשנות ה-80 את יחידת המחשב של הבנק, ובסוף ננטש.^[2] כיום הוא עומד אטום ומוזנח, אך השלט של הקולנוע עדיין עומד על מקומו וגם מקום הקופות ניתן לזיהוי.

ביוני 2012 במסגרת אירועי לילה לבן בתל אביב התקיימה בבניין הקולנוע תערוכת וידאו-ארט.^[3]

בשנת 2016 פורסם על מהלכים להוספת קומות נוספות על גבי מבנה הקולנוע והפיכתו למלון יוקרה.^[4]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

עדנה יקותיאלי-כהן, "חברת הסרטים 'אורה חדשה'", בתוך: קתדרה, חוברת 73, ספטמבר 1994, עמ' 143–144
מנאר חסן, "סמויות מן העין : נשים והערים הפלסטיניות", הוצאת מכון ון ליר והוצאת הקיבוץ המאוחד, 2017, עמ' 110