קווארה
| מדינה |
 אתיופיה |
|---|---|
| מדינה |
 אמהרה |
| מחוז | צפון גונדר |
| מושל | ליקה כהנת קס אדגו נגסה |
| שטח | 7,707.19 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בנפה | 94,106 (2007) |
| ‑ צפיפות | 12.21 נפש לקמ"ר (2007) |
| קואורדינטות | 12°15′00″N 35°51′27″E / 12.25°N 35.8576°E |
| אזור זמן | UTC +3 |
  | |
קווארה (בגעז: ቋራ) הוא מחוז היסטורי באתיופיה וכיום נפה באמהרה. השם קווארה ניתן על ידי ראשוני היהודים אשר הגיעו לאתיופיה והתיישבו בקווארה, השם קווארה אינו מן השפה האמהרית ופירושו באמהרית "ת/צהיי מאוצ'ה" כלומר "זריחתה של השמש". קווארה הנפה גובלת במדינת בנישנגול-גומאז בדרום מערבה, במחוז אגאו אוי ובנפת אלפה בדרום מזרחה, בנפת טקוסה במזרחה, בנפת מטמה בצפונה ובסודאן במערב.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעבר קווארה היה מחוז היסטורי באימפריה האתיופית. במערב המחוז גבל עם סודאן, בדרומו באגאו מדר, במערב באגם טאנה ובצפונו הגיע עד לעיירה מטמה, קווארה בסופו של דבר נהפך להיות חלק ממחוז בגמדר.
המחוז כלל בתוכו מספר עמים אגאווים כמנתים וקווארים שמהם קיבל את שמו, בנוסף לקהילה יהודית שהייתה קיימת באזור. האזור עבר "אמהריזציה" והתושבים הקווארים נעלמו למעשה והוטמעו בתוך האמהרים. קבוצות אתניות אחרות כגון היהודים הפסיקו להשתמש בקווארית ועברו להשתמש בשפה האמהרית.
לקווארה הייתה חשיבות גדולה בתקופתו של הקיסר ייאסו השני כאשר אמו מאנטאווב הוליכה את קרוביה כנגד היג'ו אורומו. בתקופת השופטים האזור נשלט על ידי הדאג'זמץ מארו וקווארה היה ידוע בשם "יא מארו קאמס" (עברית: הפה של מארו) באזור זה פעל גם הדאג'זמץ קינפו. קאסה היילו נצר לדאג'זמץ קינפו החל לבנות את כוחו באזור עד אשר הומלך לקיסר תוודרוס השני[1]. קווארה הייתה מרכז הכוח של היילו מקרב קוסו בר ועד לקרב גור אמבה שבאותו הזמן היילו היה שיפטה (עבריין)[2].
לקווארה, לצד אדיבו, יש מקום נכבד במסורת ביתא ישראל ומתואר כאזור שבו התיישבו אבות ביתא ישראל לאחר שהיגרו מסנאר דרך יובלי הנילוס הכחול ונחשב לאזור שממנו נפוצו היהודים לאזורים סביב אגם טאנה. לפי המסורת האתיופית האזור היה נתון לשליטת שושלת הגדעונים.[3] השפה הקווארית מוכרת אצל יהודי המקום בשם דידיש. עד היום נותרו בודדים שמדברים בשפה הזו מקרב היהודים או הקווארים האמהרים. באזור קווארה יש הרבה כפרים למשל: אבטגהו, וומבלדה, טווה, גלגו, איידיבה, בלוואה, גונדנה, גניש,
סטטיסטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי נתוני הסוכנות המרכזית לסטטיסטיקה האתיופית לשנת 2007 האוכלוסייה מונה 94,106 נפשות שרק 5.03% מהם חיים בערים. שטח הנפה הוא 7,707.19 קמ"ר וצפיפות האוכלוסייה עומדת על 12.21 נפש לקמ"ר.[4]
בנתונים הסטטיסטים משנת 1994 האוכלוסייה מנתה 35,600 נפש שהרוב המכריע (81.35%) הוא אמהרי עם מיעוט אווי (10%), גומאזי (6.69%), כמנתי (0.71%) ואחרים (1.25%).[5]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הדנה טקויה, מגונדר לירושלים, דפוס משכן, תשע"א
- "Qwara" in Siegbert Uhlig (Editor), Encyclopaedia Aethiopica: O-X, Harrassowitz, 2010, ISBN 3447062460, p. 1082-1083
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Rubenson, Sven (1966). King of Kings: Tewodros of Ethiopia. Addis Ababa: Haile Selassie I University, p. 36.
- ^ Rubenson, King of Kings, p. 28.
- ^ James Arthur Quirin, The Evolution of the Ethiopian Jews: A History of the Beta Israel (Falasha) to I920, University of Pennsylvania Press, 1992, ISBN 9780812231168, p. 22-23
- ^ Census 2007 Tables: Amhara Region, Tables 2.1, 2.4, 2.5, 3.1, 3.2 and 3.4.
- ^ 1994 Population and Housing Census of Ethiopia: Results for Amhara Region, Vol. 1, part 1, Tables 2.1, 2.7, 2.10, 2.13, 2.17, Annex II.2 (accessed 9 April 2009)