קודיקולוגיה
קודיקולוגיה (מתוך המילה הלטינית: "קודקס") הוא מדע העוסק בחקר הספרים כאובייקטים פיזיים, בייחוד כתבי יד שנכתבו בצורת קודקס, על קלף או נייר. הקודיקולוגיה עוסקת בחומרים (קלף, נייר, דיו וכדומה) ובטכניקות בהן נעשה שימוש בתהליך ייצור הספרים, כולל כריכתם.
בין הנושאים שקודיקולוגים ישימו אליהם את לבם, יהיו עיטורים אופייניים הרומזים לשם המעתיק, נוסחאות קבועות או דומות האופייניות לחתימת המעתיק בקולופון, שינויים טיפוסיים של מעתיק בכתיבה, למשל אופן סימון הערות, עובי השוליים הפנימיים והחיצונים, העליונים והתחתיים, וכן מאפייני "שומר הדף" – מילה מן העמוד הבא, הנכתבת בסוף העמוד הנוכחי, מיקומו בתחתית העמוד, גודל אותיותיו ועיטורים שלו. סימנים אלו ואחרים מאפשרים לזהות ולסווג את אזור הכתיבה, את סוג הכתיבה ולעיתים אף לזהות מעתיק ששמו ידוע מאזור נספח החתימה לסיום (הקולופון), הנכתב בדרך כלל בסוף כתב היד.
אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקור השם קודיקולוגיה הוא במילה הלטינית קודקס, כינוי לספר שנכתב שלא על גבי מגילה אלא עשוי קונטרסים קונטרסים המורכבים מכמה גיליונות מקופלים המאפשרים דפדוף נוח בדפי הספר[1]. שיטה זו תרמה להתפשטות של הפקת ספרים – לאחר תפירתם במפתחיהם וכריכתם, בדומה לספר הנהוג בימינו.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנוצרים אימצו מוקדם את צורת הקודקס לשם פרסום ספריהם. כבר משנת 300 בערך נעשה הקודקס הדרך הרגילה להפצת ספריהם. אצל היהודים התרחש תהליך זה הרבה יותר מאוחר, במאה השמינית לכל המוקדם[2].
במאה ה-19 היה מחקר כתבי היד מרכיב חשוב של הספרנות יחד עם תולדות הספריות, מחקר האינקונבולים וביבליוגרפיה. את המונח קודיקולוגיה טבע פרנסואה מאזה (Masai) (1909–1979) ב-1950 במאמר שפרסם בכתב העת "סקריפטוריום". לפניו השתמש פלאוגרף צרפתי בשם שרל סמראן (Charles Samaran) במונח קודיקוגרפיה (Codicographie). אלפונס דן (Alphonse Dain) ראה כתפקידה של הקודיקולוגיה במחקר על היסטוריה של כתבי יד ואיסופם, של תכונותיהם וקטלוגם. הוא הוציא מנושאי המחקר את האותיות משום שזה היה, לדעתו חלק מהפלאוגרפיה. מאזה טען שקודיקולוגיה צריכה להיות תחום מחקר עצמאי ויחד עם היסטוריון האמנות לאון מ.י. דלסה (Léon M. J. Delaissé) הוא תיאר את הקודיקולוגיה כארכאולוגיה של הספר כשהאובייקט הקונקרטי הוא הספר והצדדים הטכניים הם התוצאות שניתן להשתמש בהן בתחומי מחקר היסטוריים.
במחקר הקודיקולוגי בודקים כמה אלמנטים במבנה הקודקס[3]:
- קלף, נייר
- צורת עיבוד הקלף. האם מטשטשים את ההבדל בין צד הבשר וצד השיער בקלף או לא, האם טורחים לשים סימני מים בנייר
- מספר הגיליונות בקונטרס
- טכניקות שרטוט השורות והשוליים.
קודיקולוגיה ופלאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האבחנה בין קודיקולוגיה לבין פלאוגרפיה (מדע כתב היד) אינה ברורה. יש קודיקולוגים הטוענים שתחום מחקרם כולל את הפלאוגרפיה, ויש פלאוגרפים הטוענים שתחום מחקרם כולל קודיקולוגיה. לדעת המפרידים, הפלאוגרפיה עוסקת בהתפתחות שיטות הכתיבה, מערכות האותיות, הגופנים שנבחרו וסגנון ציור האותיות. לעומתה, הקודיקולוגיה עוסקת בחקר התהוותם והשתלשלותו של הכתב בתוך כתבי היד, מיונם וסיווגם לפי מוצאם האזורי של כתבים אלו, זיהוי המעתיקים, חקר תהליכי היצירה וההפצה של כתבי יד ישנים, והתפתחות תהליכים כמו שיפור הקריאוּת עם הזמן.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מלאכי בית-אריה, קודיקולוגיה עברית: טיפולוגיה של מלאכת הספר העברי ועיצובו בימי-הביניים בהיבט היסטורי והשוואתי מתוך גישה כמותית המיוסדת על תיעוד כתבי-היד בציוני תאריך עד שנת 1540, ירושלים והמבורג: האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תשפ"א / 2021.
- קולט סיראט, מלאכי בית-אריה ומרדכי גלצר (עורכים), אוצר כתבי יד עבריים מימי הביניים: בציוני תאריך עד שנת ה’ש, ירושלים, מפעל הפלאוגרפיה העברית, תשל"ב–תשמ"ו.
- מפעל הפליאוגראפיה העברית, אסופות כתבים עבריים מימי-הביניים, ירושלים, 1987–2002.
- F. Masai, Paléographie et codicologie, Scriptorium, 4 (1950), pp. 279–293 [=Codicologica, vol. 1: Théories et principes, ed. A. Gruys & J. P. Gumbert, Leiden 1976, pp. 34–53.
- Philippe Bobichon, Codicological Glossary Online. Page Layout of Hebrew, Greek, Arabic, Roman and Latin Manuscripts/ Le lexicon : Mise en page et mise en texte des manuscrits hébreux, grecs, latins, romans et arabes.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קודיקולוגיה עברית, באתר הספרייה הלאומית.
- ספרדתא(הקישור אינו פעיל) – מסד הנתונים הקודיקולוגי של מפעל הפלאוגרפיה העברית.
- מידע על קודיקולוגיה בקטלוג הספרייה הלאומית
קודיקולוגיה, דף שער בספרייה הלאומית
