קודו הביצות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןקודו הביצות
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: מכפילי פרסה
משפחה: פריים
תת־משפחה: פרים
סוג: קודו
מין: קודו הביצות
שם מדעי
Tragelaphus spekii
סקלטר, 1863
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קודו הביצות או הסיטטונגה (שם מדעי: Tragelaphus spekii) הוא מין של אנטילופה ממשפחת הפריים.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קודו הביצות נפוץ ברחבי אפריקה, בעיקר ליד נהר הקונגו. ישנם עדרים מסוימים שחיים בסביבות נהר הזמבזי. תפוצתו מוגבלת לאזורי ביצות, יערות וסבכי שיחים.

גובהו בכתפיים של קודו הביצות 75–125 ס"מ, אורך ראשו וגופו 115–170 ס"מ ומשקלו נע בין 40 ל-120 ק"ג. הזכרים גדולים וכבדים באופן ניכר מהנקבות, ובנוסף יש להם זוג קרניים סליליות שאורכן נע בין 45 ל-90 ס"מ. צבעו של הזכר חום כהה ופס לבן חוצה את גבו לאורך. הנקבות חסרות קרניים וצבען חום בהיר, מבנה גופן עדין יותר משל הזכרים. פרסותיו של קודו הביצות מפושקות וגדולות, ומבנה זה תורם ליכולתו לנוע בבוץ הטובעני.

כמו כל האנטילופות, קודו הביצות ניזון אך ורק ממזון צמחי – עלים, שורשים, פקעות, עשב וצמחי מים.

בעונת הרבייה, זכרי הקודו נוגחים בקרניהם ביריב שלהם כדי לזכות בנקבות. הזכר המנצח זוכה בנקבות ומזדווג אתן. הזכרים המובסים הכפופים לזכר השליט, יוצרים עדרים משלהם. לאחר היריון שנמשך 8–9 חודשים הנקבה ממליטה גור אחד בלבד. לאחר הלידה גור "קודו הביצות" דומה לנקבה (גם אם הוא זכר).

אורך חייו הממוצע של קודו הביצות הוא 15–20 שנה.

אויביו העיקריים של הקודו הם אריות, נמרים, צבועים, ואת הגורים הקטנים טורפים הבבונים והשימפנזים. הביצה היא מקום המפלט של הקודו. הקודו נמלט לעבר הביצה כדי לברוח מטורפיו, אם הביצה עמוקה דיה יוכל הקודו לקפוץ למים ולהסתתר כשנחיריו מחוץ למים כדי שיוכל לנשום. הקודו יוצא מהמים כאשר האויב מתייאש והסכנה חולפת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קודו הביצות בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קודו הביצות באתר הרשימה האדומה של IUCN