קובי ריכטר
 | |
| לידה |
24 בדצמבר 1945 (בן 78) רמת יוחנן  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| השכלה |
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| דרגה |
 אלוף-משנה |
| תפקידים בשירות | |
| טייס אוראגן, טייס מיראז' 3, מפקד טייסת 117 | |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים | |
| תפקידים אזרחיים | |
|
מייסד חברת מדינול יו"ר תנועת דרכנו | |
  | |
יעקב (קובי) ריכטר (נולד ב-24 בדצמבר 1945) הוא איש עסקים, תעשיין, יזם ופוליטיקאי ישראלי ויו"ר תנועת "דרכנו" לשעבר. ריכטר הוא טייס קרב לשעבר בחיל האוויר הישראלי, אלוף הפלות שלזכותו נזקפות 11.5 הפלות של מטוסים ומסוקי אויב. ביוני 2021 העריך העיתון הכלכלי "TheMarker" את הונו בכ-2 מיליארד דולר, ברשימת 500 עשירי ישראל שפרסם[1].
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ריכטר גדל בקיבוץ רמת יוחנן, האח האמצעי מבין שלושה ילדיהם של קלמן, יליד אוקראינה שהיה מסגר ומירה, ילידת אוסטריה שהייתה רפתנית. כנער הצטיין בשחייה ועד לגיוסו היה חבר בנבחרת ישראל. באליפות ישראל בשחייה למרחקים ארוכים שנערכה בבריכת בבת גלים בחיפה בתחילת אוקטובר 1963 זכה ריכטר במדליית ארד במשחה ל-1,500 מטר חופשי בתוצאה של 21:28.8 דקות, אחרי חבריו לקבוצה משה גרטל (19:59.0 דקות) ודני רבס (20:07.0 דקות)[2]. באמצע שנות השישים, במהלך מחקרו לספר "ילדי החלום" ראיין הפסיכולוג הנודע ברונו בטלהיים בני נוער בקיבוץ רמת יוחנן. ריכטר היה אחד המרואיינים ובתשובה לשאלה "מה תרצה לעשות כשתהיה גדול?" ענה "ארצה להיות טייס ומדען". התשובה הייתה הוכחה מבחינת בטלהיים לכך שילדי החממה הקיבוצית הם ילדים שתפישת המציאות שלהם לקויה[3].
שירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]
התגייס לצה"ל ב-1964 ושירת במשך 22 שנים כטייס קרב בחיל האוויר הישראלי. את קורס הטיס מס' 50 סיים ביולי 1966 והוצב כטייס אוראגן בטייסת 107. במלחמת ששת הימים השתתף בתקיפת שדה התעופה באל עריש במבצע מוקד[4]. במלחמת ההתשה ובמלחמת יום הכיפורים שירת כטייס מיראז' 3 בטייסת 117[5]. בתקופת שירותו בטייסת השתתף בקרבות אוויר רבים ובהם קרב אוויר נגד טייסים סובייטיים והפיל 11.5 מטוסים ומסוקים.
הפלותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מספר | תאריך הקרב | המטוס המפיל | המטוס שהופל | החימוש | פרטי ההפלה |
|---|---|---|---|---|---|
| 1 | 24 בפברואר 1968 | מיראז' 3 |  מיג 17 סורי |
תותחים | סמוך לדמשק במהלך תקיפת מחנות מחבלים |
| 2 | 2 ביולי 1969 | מיראז' 3 |  מיג 21 מצרי |
שפריר 2 | הפלת הבכורה בטיל שפריר 2 |
| 3 | 8 ביולי 1969 | מיראז' 3 | מיג 21 סורי |
תותחים | במהלך קרב אוויר המוני מעל רמת הגולן ודמשק |
| 4 | 8 בינואר 1970 | מיראז' 3 | מיג 21 סורי |
שפריר 2 | |
| 5 | 15 במאי 1970 | מיראז' 3 | מיג 17 מצרי |
טיל אוויר אוויר | הראשון בזוג מטוסים מצריים שתקפו כוחות צה"ל ממזרח לתעלה. |
| 6 | 15 במאי 1970 | מיראז' 3 | מיג 17 מצרי |
טיל אוויר-אוויר | הפלת המטוס השני בזוג. הופל מעל אזור שלופה. |
| 6.5 | 26 ביוני 1970 | מיראז' 3 | מיג 17 סורי |
תותחים | חצי הפלה משותפת עם יהודה קורן במסגרת מבצע קיתון 10 |
| 7.5 | 7 באוקטובר 1973 | מיראז' 3 | מיג 21 סורי |
תותחים | יומה השני של מלחמת יום הכיפורים |
| 8.5 | 9 באוקטובר 1973 | מיראז' 3 | מיל מי-8 סורי |
יומה הרביעי של מלחמת יום הכיפורים | |
| 9.5 | 10 באוקטובר 1973 | מיראז' 3 | מיג 21 סורי |
שפריר 2 | יומה החמישי של מלחמת יום הכיפורים |
| 10.5 | 10 באוקטובר 1973 | מיראז' 3 | סוחוי 7 סורי |
יומה החמישי של מלחמת יום הכיפורים | |
| 11.5 | 22 באוקטובר 1973 | מיראז' 3 | מיג 21 סורי |
תותחים |
בשנים 1977 עד 1979 פיקד ריכטר על טייסת 117, בתפקיד זה פעל למיסוד חקר ביצועים בבחינת התנהגות מטוסי אויב[6].
במהלך השירות הצבאי סיים תואר ראשון בהצטיינות בביולוגיה ובביוכימיה באוניברסיטת הנגב[7] וב-1976 סיים לימודי דוקטורט באוניברסיטת תל אביב, בתחום חקר המוח והתמחה בבניית מודלים מתימטיים של מערכת הראייה. ב-1979 יצא ללימודי פוסט דוקטורט ב-MIT ועסק בבינה מלאכותית וחקר המוח. לאחר שובו לישראל מונה לראש מחלקת אמצעי לחימה של חיל האוויר והיה ממתנגדי פרויקט הלביא, בפברואר 1986 השתחרר מצה"ל בדרגת אלוף-משנה[8].
קריירה עסקית[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שחרורו מונה למנהל הפיתוח של חברת "אורבוט", חברה שייסד יחד עם אחיו יוחאי ושותפים נוספים עוד ב-1983. החברה שעסקה בייצור מערכות בדיקה של רכיבים אלקטרונים, רשמה הפסדים גבוהים וב-1992 התמזגה עם מתחרתה העיקרית אופטרוטק לחברה אחת בשם אורבוטק[9]. לאחר המיזוג סיים ריכטר את תפקידו בחברה והוא היה בין מקימי "מרתון", קרן הון סיכון שהייתה בין הראשונות שהוקמו בישראל[10]. ריכטר היה מנכ"ל "מרתון" עד 1995[11]. ארבע חברות בהן השקיעה "מרתון" הונפקו בבורסה: "פרוטליקס", "אופטיבייס", "אראל תקשורת" ובי.או.אס[12]. הקרן נמכרה אחר כך לאיש העסקים יצחק תשובה[13].
ב-1992 הקים עם רעייתו יהודית את חברת המכשור הרפואי "מדינול", יחד עם עם גרגורי פנחסיק, עולה חדש מאוקראינה, שהציג בפניו פטנט לייצור תומכן – קפיץ מתכת המושתל בכלי דם לתמיכה בהם. מדינול פיתחה וייצרה תומכנים לשימוש קרדיולוגים, תחת המותג "ניר" על שם ניר פורז, חברו של יורם, בנם של יהודית וקובי ריכטר. את השיווק למוצרים עשתה בוסטון סיינטיפיק, החברה זכתה להצלחה רבה והכנסותיה הסתכמו במאות מיליוני דולרים מדי שנה[14]. לאחר סכסוך ממושך עם בוסטון סיינטיפיק, שהסתיים בשנת 2005, שילמה זו 750 מיליון דולר למדינול בגין הפרת הזכויות על הפטנט[15].
ב-1993 הקימו בני הזוג ריכטר את חברת "מדקון", שפיתחה תוכנה לניהול מידע רפואי בתחום הקרדיולוגיה. התוכנה של מדקון כללה יכולות לניהול תמונה, מידע ותהליכי עבודה במחלקה הקרדיולוגית[16]. בשנת 1999 הונפקה החברה בבורסה לניירות ערך בתל אביב[17]. בשנת 2005 נמכרה השליטה בחברה לחברה אמריקאית, לפי שווי של 105 מיליון דולר. תמורת חלקם בחברה קיבלו בני הזוג ריכטר כ-30 מיליון דולר[18].
במהלך השנים היה מעורב ריכטר במיזמים רבים נוספים, בין השאר השקיע בחברת האינטרנט QXL (שהייתה מתחרה של חברת eBay)[19], ובחברות הזנק אחרות[20]. ב-2006 הקימו בני הזוג ריכטר את חברת מיקרוטק שמפתחת מכשיר לשחרור מבוקר של תרופות באמצעות אנרגיית אולטרסאונד וב-2007 את וולב מדיקל העוסקת בפיתוח שסתומים המושתלים בהליך זעיר פולשני, שתיהן בבעלותם המלאה[21].
ריכטר היה גם בעל המניות הפרטי הגדול בחברת אורבוטק[22]. במרץ 2018 נמכרה אורבוטק לחברת לחברת KLA האמריקאית, וריכטר קיבל תמורת חלקו כ-180 מיליון דולר[23].
ב-2017 השקיע ריכטר בחברת "נוסטרומו אנרגיה" שפיתחה פתרון לאגירת אנרגיה והוא חבר בדירקטוריון שלה[24].
פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ריכטר הוא אחד המממנים המובילים של נבחרת ישראל בכדורעף נשים (פרויקט זלינגר).
בין השנים 2016–2019 כיהן כיו"ר תנועת "דרכנו".
ביוני 2019 נמנה עם מייסדי ישראל דמוקרטית, מפלגתו של אהוד ברק לקראת הבחירות לכנסת ה-22[25]. ברשימה המאוחדת של המחנה הדמוקרטי הוצב במקום 22. במרץ 2020 נמנה עם מבקרי החלטתה של מפלגת "חוסן לישראל" להצטרף לממשלה בראשות בנימין נתניהו[26].
בבחירות לכנסת ה-24, הביע ריכטר תמיכה ברשימה המשותפת.[27]
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
את אשתו יהודית, שמנהלת את חברת מדינול, הכיר בזמן ששירתה כקצינת ח"ן בבסיס רמת דוד שבו שירת אף הוא. לזוג שלושה ילדים והם מתגוררים בארסוף. אחיו הבכור יוחאי שירת גם הוא כטייס קרב בחיל האוויר ולאחר מכן כשותפו לעסקים של ריכטר.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מאמרי קובי ריכטר, באתר "הארץ"
- שרה ליבוביץ-דר, זה הסוד שלהם, באתר TheMarker, 30 ביולי 1999
- שחר גינוסר, מר קובי ודוקטור ריכטר, באתר ynet, 17 באפריל 2001
- ארי שביט, מספר 1, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2001
- גיא רולניק, קובי ריכטר: "לא יודע אם הגשמתי את החלום הישראלי אבל הגשמתי את החלום שלי; מעולם לא חלמתי להיות מיליונר", באתר TheMarker, 2 במאי 2006
- כשיש רעיון טוב, חשוב לא למכור, באתר גלובס, 5 במאי 2010
- קובי ריכטר, רק להילחם הם יודעים, באתר הארץ, 22 בנובמבר 2012
טלי חרותי-סובר, יהודית ריכטר: "אנחנו לא עשויים מחומר של מתמוטטים", באתר TheMarker, 4 בינואר 2014- קובי מידן, חוצה ישראל - שיחה עם קובי ריכטר, הטלוויזיה החינוכית, 2014
- מיה סלע, קובי ריכטר: רוצה לשבור ההגדרות שכל מי ששמאל - בוגד, באתר גלובס, 12 בפברואר 2017
- גלי וינרב, שירי חביב ולדהורן, "אני חרד שלנכדיי לא תהיה אותה ארץ ישראל כמו שהייתה לי", באתר גלובס, 30 במרץ 2018
- חן שלטא, לקובי ריכטר מאדריכלי האיחוד במרכז לא משנה מי ינצח, באתר גלובס, 5 באפריל 2019
- ארי ליבסקר, "מי שמכיר אותי יודע שאני לא הטיפוס שזורקים בצד הדרך. לא יעזו לעשות זאת", באתר כלכליסט, 4 ביולי 2019
- גיל פלוטקין, הקיבוץ, ההיי-טק, הכסף, המדינה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 5 במאי 2022
- גלי בלוך לירן, קובי ריכטר משחזר את הדרך מלימודים כילד בקיבוץ לאימפריה שהקים עם רעייתו, באתר כלכליסט, 4 באפריל 2023
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ איתמר כהן, עשירי ישראל של מגזין TheMarker, דירוג 2021, באתר TheMarker
- ^ ש. מוזר, 2 שיאים ארציים בשחייה, דבר, 2 באוקטובר 1963
- ^ הארץ, הטובים, הרעים ושאר הממוצעים, באתר TheMarker, 6 בדצמבר 2001
- ^ דני שלום, כרעם ביום בהיר : מבצע מוקד - כך הושמדו חילות האוויר הערביים במלחמת ששת הימים, באוויר - פרסומי תעופה, 2002, עמ' 222
- ^ איתי אילנאי, המלחמה שלא נגמרה, באתר ynet, 15 ביוני 2019.
- ^ רן רוזנברג, מיראז'ים אדומים, בטאון חיל האוויר, גיליון 154, דצמבר 2006
- ^ nrg מעריב, קיבל תואר ראשון באיחור של 40 שנה, באתר nrg, 25 ביוני 2013
- ^ אלכס פישמן, נימוקי המתנגדים לפרויקט הלביא נשמעים משכנעים מאוד, חדשות, 3 ביולי 1987
- ^ בני מר, אופטרוטק ואורבוט התמזגו, חדשות, 18 באוגוסט 1992
- ^ בני מרי, שי שלו, יוגדל חלקם של הגופים המוסדיים בהנפקת קרן ההון מרתון, חדשות, 23 ביולי 1993
- ^ שי שלו, ריכטר ושרם: אינדיאנה ג'ונס מול הפיננסייר, באתר גלובס, 18 ביולי 1999
- ^ עופר לוי, מהון סיכון לתעשייה: מרתון נפרדת מהשקעותיה הטכנולוגיות ומחפשת לרכוש חברות תעשייתיות, באתר גלובס, 23 בפברואר 2005
- ^ שי שלו, תשובה לא עוצר במופת: רכש השליטה בקרן מרתון, באתר גלובס, 4 בנובמבר 1999
- ^ נתן ליפסון, פרסום ראשון ומלא: הכנסות ורווחי מדינול מאז שהחלה למכור; הרוויחה כ-600 מיליון דולר מאז 1996, באתר TheMarker, 21 באוקטובר 2001
- ^ גתית פנקס, הפעם זה סופי: בוסטון תפצה את מדינול ב-750 מיליון דולר בסכסוך על הסטנטים, באתר גלובס, 22 בספטמבר 2005
- ^ גולן פרידנפלד, השת"פ של מדקון עם סימנס נושא פרי: חתמה על שני חוזים בהיקף של כמיליון ש', באתר גלובס, 1 באוקטובר 2003
גולן פרידנפלד, מדקון תספק מערכות תוכנה קרדיולוגיות לבתי חולים באנגליה ב-6 מיליון שקל, באתר גלובס, 17 במאי 2004 - ^ שי שלו, קובי ריכטר מנפיק את האחות הקטנה של מדינול, באתר גלובס, 23 בנובמבר 1999
איי אונליין, מדקון מתכננת גיוס של 25 מיליון שקל בבורסה בתל אביב, באתר TheMarker, 5 באוקטובר 1999 - ^ TheMarker digital, חברת הענק האמריקאית Mckesson רוכשת את מדקון הישראלית על פי שווי של 105 מיליון דולר, באתר TheMarker, 20 ביוני 2005
גולן פרידנפלד, האקזיט הקטן של הריכטרים: מדקון נמכרת ל-Mckesson האמריקנית תמורת 105 מיליון ד', באתר גלובס, 20 ביוני 2005 - ^ שמוליק שלח, עסקה של פעם בחיים, באתר גלובס, 20 בדצמבר 2007
- ^ גלי וינרב, הריכטרים משקיעים גם בחו"ל: השתתפו בגיוס של חברת פרבסיס, באתר גלובס, 16 בספטמבר 2009
- ^ גלי וינרב, מה עוד רוקחת משפחת ריכטר שייסדה את חברת מדינול?, באתר גלובס, 12 בינואר 2011
- ^ רון שטיינבלט, יהודית וקובי ריכטר הגדילו אחזקותיהם באורבוטק ל-8.9%, באתר גלובס, 22 ביולי 2009
- ^ שירי חביב ולדהורן, עומרי כהן, אחרי זינוק של 1,900%: אורבוטק נמכרת ב-3.4 מיליארד דולר, באתר גלובס, 19 במרץ 2018
- ^ אביב לוי, אוגרים אנרגיה: נוסטרומו של קובי ריכטר, רמי אונגר ותעבורה מגיעה לבורסה דרך מיזוג עם סומוטו, באתר גלובס, 12 באוגוסט 2020
- ^ יובל קרני, ברק חוזר לפוליטיקה: "את נתניהו צריך להפיל ולא להציל", באתר ynet, 26 ביוני 2019;
חיים לוינסון, אהוד ברק הודיע על הקמת מפלגה חדשה: "זה לא הזמן להיות על הגדר", באתר הארץ, 26 ביוני 2019 - ^ קובי ריכטר, הנרטיב המומצא של מחנה גנץ, באתר הארץ, 29 במרץ 2020
- ^ ישי פרידמן - עורך "שביעי", המיליונר ואיש השמאל קובי ריכטר: "אם לא נתאחד עם הערבים, לא נהיה רוב", באתר ערוץ 7, 28 ביולי 2022
- אלופי הפלות ישראלים
- אלופי-משנה בחיל האוויר
- ארסוף: אישים
- בוגרי אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
- בעלי תואר דוקטור מאוניברסיטת תל אביב
- דירקטורים ישראלים
- דרכנו (ארגון)
- טייסי חיל האוויר הישראלי
- יזמי היי-טק ישראלים
- מנכ"לים ישראלים
- משקיעי הון סיכון ישראלים
- פעילי ישראל דמוקרטית
- פעילי מפלגת העצמאות
- ראשי מחלקת אמצעי לחימה בחיל האוויר
- רמת יוחנן: אישים
- שחייני חופשי ישראלים
- שחיינים ישראלים
- תעשיינים ישראלים
- ישראלים שנולדו ב-1945