קדש (מדבר צין)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מפה של נדודי בני ישראל 1641

קדש היא עיר מקראית בה נקברה מרים, אחות משה, בזמן נדידת בני ישראל במדבר.

לשם קדש קשורים גם המקומות: קדש ברנע, מי מריבת קדש, קדש עין משפט.

רקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

רש"י כותב שיש להבחין בין שני מקומות שנקראים קדש בתנ"ך, אחד במדבר פארן ואחד במדבר צין: ”ושני קדש היו: …מבחינים בין קדש ברנע שבמדבר פארן, לבין קדש של מי מריבה אשר במדבר צין” ( רש"י ספר במדבר, פרק ל"ב)

גם הרמב"ן מבחין בשני קדש: "כי קדש אשר כתוב בו (דברים א מו) ותשבו בקדש ימים רבים כימים אשר ישבתם, הוא קדש ברנע והוא במדבר פארן, ומשם נשתלחו המרגלים בשנה השנייה ושם חזרו, אבל קדש זה הוא במדבר צין ובאו שם בשנת הארבעים ושם מתה מרים" (רמב"ן במדבר כ).

ספר במדבר קושר את קדש עם אדום. משה פונה אל מלך אדום: "בְקָדֵשׁ, עִיר קְצֵה גְבוּלֶךָ" (במדבר כ').

בני ישראל נדדו באזור קדש 38 שנים ואף התיישבו בה. "וַתֵּשְׁבוּ בְקָדֵשׁ יָמִים רַבִּים, כַּיָּמִים אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם" (דברים א).

זיהוי המקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד העת האחרונה זוהתה קדש עם פטרה, הסלע האדום, בירדן. על פי התנ"ך קדש שוכנת במדבר צין על גבול ארץ אדום אך לא באדום עצמה. "וַיִּסְעוּ מֵעֶצְיֹן גָּבֶר וַיַּחֲנוּ בְמִדְבַּר-צִין, הִוא קָדֵשׁ. וַיִּסְעוּ מִקָּדֵשׁ וַיַּחֲנוּ בְּהֹר הָהָר, בִּקְצֵה אֶרֶץ אֱדוֹם"[1].

את השם קדש משמר הכפר קדיסיה Al Qadisiyya שעל שמו נקרא גם כל האזור שמצפון מזרח לפטרה.

באזור פטרה ניתן למצוא אתרים רבים המזכירים את הסיפור התנ"כי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


תחנה קודמת:
עציון גבר
נדודי בני ישראל במדבר תחנה הבאה:
הור ההר