קבר ראובן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קבר ראובן
נתונים כלליים
נקבר ראובן בן יעקב
תקופה המאה ה-15 לפנה"ס
תאריך גילוי המאה ה-2 לפנה"ס (חברון)
המאה ה-12 (ארבל)
המאה ה-14 (חורבת רומא)
המאה ה-15 (מצרים)
המאה ה-20 (פלמחים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מקום קברו של ראובן בן יעקב הוא נושא שנוי במחלוקת. מקום קבורתו של ראובן וכן של שאר אחיו השבטים (מלבד יוסף) אינו מתואר בתנ"ך, וקיימות מספר מסורות לגביו.

המקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברון (המאה ה-2 לפנה"ס)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערת המכפלה, חברון

ספר צוואות השבטים (המאה ה-2 לפנה"ס - המאה ה-1 לפנה"ס):

וימת ראובן אחר אשר צווה לבניו את הדברים האלה. וישימוהו בארון עד העלותם אותו ממצרים, ויקברוהו בחברון, במערת המכפלה, במקום קבורת אביו.

צוואות השבטים, "צוואת ראובן בכור יעקב ולאה" פרק ז

ספר היובלים (המאה ה-2 לפנה"ס - המאה ה-1 לפנה"ס):

ויוציאו בני ישראל את עצמות בני יעקב לבד מעצמות יוסף, ויקברו אותם על השדה במערת המכפלה על ההר

ספר היובלים פרק מו, טז

יוסף בן מתתיהו (המאה ה-1 לספירה):

וגם אחיו (של יוסף) מתו לאחר שחיו חיי טובה במצרים, כעבר זמן נשאו (בניהם) ונכדיהם את גוויותיהם וקברו אותן בחברון. ואילו את עצמות יוסף נשאו לארץ כנען בזמן מאוחר יותר, כשיצאו העברים ממצרים, משום שכך השביע אותם יוסף.

קדמוניות היהודים, 199 - 200 (מהדורת אברהם שליט, תשל"ג)

ארץ ישראל (המאה ה-2)[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי חז"ל העלו בני ישראל את כל בני יעקב לארץ ישראל להיקבר שם:

"והעליתם את עצמותי מזה אתכם", שומע אני מיד? תלמוד לומר "אתכם" - כשתהיו עולים. ומנין שאף עצמות שאר השבטים העלו עמם? שנאמר: "מזה אתכם"

מכילתא דרבי ישמעאל, שמות, פרשת בשלח פרק יג, פסוק יט

רבי יהודה אומר: וכי עצמות יוסף בלבד העלו בני ישראל ממצרים? והלא כל שבט ושבט העלו עצמות שבטו ממצרים.

ספרי, דברים, וזאת הברכה, פרק לג פסוק ז (פיסקה שמח)

ר' שמעון בן אלעזר אומר מנין שכל עצמות השבטים עלו עמו? תלמוד לומר "והעליתם את עצמותי מזה אתכם".

מכילתא דרשב"י, שמות, פרשת בשלח פרק יג, פסוק יט

אמר ר' חמא בר חנינא: משל למלך שהיה משיא את בנו ובא איפרכוס לטעון באפיריון ולא הניחו לו. אמר המלך: הניחו לו, למחר הוא משיא את בתו ואני מכבדו במה שכיבדני. ככתוב (בראשית מו) "אנכי ארד עמך מצרים ואני אעלך גם עלה". מה תלמוד לומר "גם עלה"? אמר: אותך אני מעלה ושאר כל השבטים אני מעלה; מלמד שכל שבט ושבט העלה עצמות ראש שבטו עמו.

תלמוד ירושלמי, מסכת סוטה (דף ח ע"ב; פרק א הלכה י)

"וישבע יוסף את בני ישראל" וגו', שומע אני מיד? תלמוד לומר "אתכם" - כשתהיו עולין. ומנין אף עצמות של שבטים העלו עמו? שנאמר "אתכם".

בראשית רבה, ויחי ק, יא

רבי יהודה אומר: אינו צריך. והלא כבר נאמר "כי השבע השביע את בני ישראל לאמר" והלא כל שבט ושבט העלה עצמות שבטו עמו

מדרש תנאים לדברים, דברים, וזאת הברכה, פרק לג פסוק ז

רבי יהודה אומר: וכי עצמות יוסף בלבד העלו בני ישראל ממצרים? והלא כל שבט ושבט העלו עצמות שבטו ממצרים.

ילקוט שמעוני, דברים, וזאת הברכה, תתקנד

"מזה אתכם": מלמד שכל שבט ושבט העלה נשיאו עמו.

מדרש אגדה (בובר), שמות, בא-בשלח פרק יג

רבי אומר: אינו צריך. והלא כבר נאמר "כי השבע השביע את בני ישראל לאמר" והלא כל שבט ושבט העלה עצמות שבטו עמו

מדרש הגדול, דברים, וזאת הברכה, פרק לג פסוק ז

ארבל (המאה ה-12)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסורת קבר ראובן ביישוב ארבל הסמוכה לטבריה, תחילתה מן המאה ה-12.

ארבל... קברות ראובן שמעון לוי ודינה, וקברם מכוסה כל כך עד שאין אדם יכול להכניס ידו שם

ומשם עד ראובן בן יעקב ושמעון ולוי ויהודה ודינה ובנימין, ובין כל אחד ואחד מהלך יום או יומיים

בשנת 2007 ביצעו הארכאולוג יוסי סטפנסקי וישראל הרצברג מחקר בו גילו על פי כתבי יד עולי הרגל, מפות ותמונות - את תיאור עולי הרגל כקברם של ראובן, שמעון, לוי, דינה ושת בן אדם הראשון בארבל.

חורבת רומא (המאה ה-14)[עריכת קוד מקור | עריכה]

חורבת רומא

מסורת קבר ראובן ב"רומיא" שבעבר הירדן מוזכרת לראשונה בספר הישר:

ויקברו את ארונות מטות אבותיהם אשר העלו ממצרים איש בנחלת בניו. את שנים עשר בני יעקב קברו בני ישראל, איש באחוזת בניו. ואלה שמות הערים אשר קברו בהם את שנים עשר בני יעקב אשר העלו בני ישראל ממצרים. ויקברו את ראובן ואת גד בעבר הירדן ברומיא אשר נתן להם משה לבניהם

  • ספר "ציוני קברים בארץ ישראל"[1], סביב שנת 1440 לספירה:

רומי, שם קבורת ראובן בן יעקב אבינו עליו השלום, בארון של חרש מונח על גבי הקרקע, במערה אשר היה בתוכה, הוא הנקרא מגארת אלכיזראן. ודלת אבן שלמה, סוגרת ופותחת כמלוא כף

  • ספר "איגרת יחוס האבות"[2], סביב שנת 1537 לספירה:

רומי, שם קבורת ראובן בן יעקב אבינו עליו השלום במערה, בארון של חרס מונח על הקרקע

  • רבי יצחק בר מוסא בספרו "שבח לארץ ישראל"[3], סביב שנת 1541 לספירה:

ותלך עוד מעט[4] ותמצא קבר ראובן בן יעקב עליו השלום בהר, וממנו יוצא הירדן[5]

  • ספר "אגרת מספרת יחסותא דצדיקייא דארעא דישראל, שליחי ציון", סביב שנת 1626 לספירה:

רומי, במערה לפני מערה... וראובן בן יעקב אבינו עליו השלום

ראובן... מנוחתו ברומיא בעבר הירדן

ראובן... מקום קבורתו בראמה, סמוך ליער יבוק

מצרים (המאה ה-15)[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יצחק אברבנאל (סוף המאה ה-15) מסייג את דברי חז"ל ולטענתו הם בגדר "דרש" בלבד וכי השבטים נשארו להיקבר במצרים:

אמנם שאר השבטים נשארו במצרים כי נדונו בגלות בחייהם ובמותם לא נפרדו ממנו וכמו שכתבו חז"ל שאף עצמות של כל השבטים העלו עמהם, דרש הוא. כי הכתוב מעיד (שמות י"ג) "ויקח משה את עצמות יוסף עמו" וגו'. ובסוף ספר יהושע (כד) "ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל ממצרים קברו בשכם", ואם עצמות שאר השבטים העלו גם כן איך לא נזכרו לא בעליה ולא בקבורה

פירוש אברבנאל על התורה, בראשית (ט"ו:י"ב)

פלמחים (המאה ה-20)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבר בנבי רובין
ערכים מורחבים – נבי רובין

מסורת ערבית רואה במבנה קבר המצוי בלב חולות פלמחים, את מקום קבורתו של ראובן וכינו את המקום נבי רובין על שמו. המקום היווה מקום עלייה לרגל במאות הקודמות.

מקום הקבר לא נזכר כלל בספרות היהודית ובכתבי עולי הרגל והמסעות. נכון ל-2014 המקום מוזנח, אך מצבת הקבר עצמה זוכה למבקרים יהודים הבאים להתפלל במקום.

ההיסטוריונית רבקה גונן טוענת[6] כי הקבר בנבי רובין שייך כנראה לשייח' ערבי. ההיסטוריון וליד ח'אלדי כתב כי הקבר נבנה כנראה על מקדש כנעני ומקור ההילולות באזור הם בטקסים של עבודה זרה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כתב-יד מוסקבה
  2. ^ או "איגרת יחוס האבות והנביאים"
  3. ^ או "איגרת רבי יצחק בר מוסא"
  4. ^ מציפורי, הקרובה לחורבת רומא
  5. ^ "לא ברורה כוונתו" ("מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל" כרך א', עמוד 433), אך נראה כי כוונתו להמוזכר ב"ספר הישר" שראובן נקבר ברומא שבעבר הירדן
  6. ^ Rivka Gonen, 2000. עמוד 209.