קבר דניאל הנביא
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מאוזוליאום, מקדש, קניין תרבותי  |
| על שם |
דניאל |
| כתובת |
שוש |
| מיקום |
ח'וזסתאן |
| מדינה |
איראן |
| קואורדינטות | 32°11′25″N 48°14′37″E / 32.1904°N 48.2436°E |
  | |
קבר דניאל הנביא הוא מקום קברו המסורתי של הנביא דניאל. קיימות מספר מסורות נוספות בדבר מיקום הקבר. האתר בשושן הוזכר לראשונה בכתביו של בנימין מטודלה - שם מציין מטודלה את קברו של דניאל בעיר שושן (סוסה) שבאיראן.
בספר דניאל מתואר חזון של הנביא דניאל בעיר שושן:
וָאֶרְאֶה, בֶּחָזוֹן, וַיְהִי בִּרְאֹתִי, וַאֲנִי בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה אֲשֶׁר בְּעֵילָם הַמְּדִינָה; וָאֶרְאֶה, בֶּחָזוֹן, וַאֲנִי הָיִיתִי, עַל-אוּבַל אוּלָי.
הספר אינו מציין את מקום פטירתו של דניאל, ורק מסורות מאוחרות מציינות את מקום קבורתו בעיר שושן.
במסורת היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספר סדר הדורות הוא מציין כי ארונו של דניאל קבור בנהר חידקל . כנראה כהשראה מארונו של יוסף
הקבר בספרו של מטודלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האזכור הראשון של הקבר באתר זה מופיע בכתביו של בנימין מטודלה אשר ביקר באסיה בין השנים 1160–1163. בנימין מתאר בית כנסת בפרס שבחזיתו קבר דניאל הנביא. בנימין סיפר כי קברו של דניאל היה במיקום אחר, בחלקה האחד של העיר, ותושבי אותו הצד התעשרו באופן מפתיע בעוד בני החלק השני של העיר היו עניים, והעניים באו בטענה כי העושר נגרם לבני החלק השני של העיר בשל קבר דניאל שאצלם ודרשו להעביר את הקבר אל חלק העיר שלהם. בין בני העיר פרץ מאבק ממושך, שבסופו נהגתה פשרה מקורית: ארון הקבורה הוצא ממקומו והועבר אחת לשנה מחלק אחד של העיר לחלקה השני, ובכל חלק שהה הארון שנה אחת, ואכן בני כל העיר התעשרו. הסדר זה נהג שנים רבות, עד אשר בא לעיר השאה סינג'אר, שהוא לדברי בנימין 'המולך במלכות פרס על ארבעים וחמישה מלכים שהם תחת ידו והוא שולטאן אל-פארס אל-כביר בלשון ערב, והוא מולך משער נהר סאמארא עד עיר סמרכנת ועד נהר גוזן ועד מדינת ניסבור והרי הפתון ועד מדינת טיבת שנמצא ביערות שלה חיות שיוצא מהם המור וממשלתו מהלך ארבעה חודשים וארבעה ימים'. השאה התרעם על מנהג העברת ארונו של דניאל הנביא וראה בו בזיון חמור. הוא הורה להפסיק לאלתר את העברת העצמות, וציווה לתלות את הארון באמצע הגשר שבין שני חלקי העיר ולבנות במקום בית-תפילה לבני כל הדתות בשווה.
הקבר קדוש גם לפי מסורות מוסלמיות. על פי מסורות אלה הובא ארונו של דניאל לשושן בשנת 638 על מנת לעצור בצורת.
מסורות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנן מספר מסורות אחרות הממקמות את הקבר באתרים אחרים:
איראן[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר נוסף באיראן בו מצוין קברו של דניאל הוא בסמוך לדזפול, בפרובינציית קוזסטאן שבאיראן.
עיראק[עריכת קוד מקור | עריכה]
- על פי מסורות נוצריות (ה-Martyrologium Romanum משנת 1583) דניאל קבור בבבל שבעיראק;
- מסורת אחרת מציין את קברו של דניאל בתוך מצודת כירכוכ שבעיראק. במקום עמד בית כנסת יהודי, שלימים הפך לכנסייה ולאחר מכן למסגד מוסלמי. במסגד מצוינים קברי דניאל, חנניה, מישאל ועזריה. אתר זה פוצץ על ידי כוחות המדינה האסלאמית ביולי 2014.
- מסורת שלישית מציינת את מקום הקבר במוקדדיה שבעיראק.
