קבלן כוח אדם

קבלן כוח אדם הוא גוף שעיסוקו במתן שירותי כוח אדם של עובדיו לשם עבודה אצל מעסיק אחר. עובדיו המועסקים בהעסקה קבלנית מכונים עובדי קבלן

מאפייני העסקה באמצעות קבלן כוח אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהעסקה באמצעות קבלן כוח אדם יש להבדיל בין שני מעסיקים:

המעסיק הפורמלי, שהוא קבלן כוח אדם, ואתו מקיים העובד יחסי עובד-מעביד.
המעסיק בפועל, שאצלו ולמענו נעשית העבודה, ולפיכך הוא הקובע את סדר יומו של העובד ואת המשימות שעליו לבצע.

קבלני כוח אדם החלו לפעול לשם אספקת עובדים למשימות זמניות, כגון מילוי מקום של עובד שיצא לחופשה ארוכה או התמודדות של מעסיק עם משימה קצרת טווח הדורשת גידול במצבת העובדים שלו. בישראל פועלים קבלני כוח אדם גם למטרה זו, אך מטרה נוספת, המשפיעה על רבים מהמועסקים בצורת העסקה זו, היא הרצון של המעסיק בפועל להעסיק עובדים בתנאים נחותים מאלה שהוא מעניק לעובדיו הקבועים. כאשר זו מטרת ההעסקה של עובד קבלן, העובד מועסק לעיתים במסגרת זו במשך שנים רבות^[1]. בצורה זו נוצרים במקום העבודה שני מעמדות של עובדים:

עובדיו של המעסיק בפועל, הנהנים מתנאי עבודה משופרים, שאותם מבטיחים להם הסכמים קיבוציים החלים על המעסיק, או נורמות אחרות החלות על עובדיו הקבועים של המעסיק.
עובדי קבלן, שתנאי עבודתם נקבעים על ידי מעסיקם הפורמלי, והם בדרך כלל נחותים משמעותית מאלה שניתנים לעובדיו של המעסיק בפועל, כמו חוסר קביעות ושכר נמוך יותר.

במקרים בהם מועסקים עובדי קבלן כוח אדם לצד עובדים ישירים תוך ביצוע עבודה זהה, מכונה תצורת העסקה זו פעמים רבות בשיח הציבורי כהעסקת כתף-אל-כתף^[2].

יש להבחין בין העסקת עובדים באמצעות קבלן כוח אדם ובין העברת משימות למיקור חוץ. ההבדל המהותי בין השניים הוא בשאלת הניהול היומיומי של העובד. בהעסקה באמצעות קבלן כוח אדם, המעסיק בפועל הוא המנהל את פעילותו של העובד, ואילו בהעברת משימות למיקור חוץ, הגוף המבצע את המשימה הוא המנהל את פעילותו של העובד. ב-7 בנובמבר 2011 פתחה ההסתדרות בשביתה במשק שמטרתה לצמצם את היקף העסקת עובדי הקבלן במגזר הציבורי (בעיקר עובדי השמירה והניקיון, המועסקים באמצעות חברות קבלן). בהוראת בית הדין לעבודה נפסקה השביתה לאחר מספר שעות^[3]. ב-8 בפברואר 2012 פתחה שוב ההסתדרות בשביתה לאור אי התקדמות במשא ומתן עם משרד האוצר על שיפור תנאי עובדי הקבלן^[4]. בדצמבר 2012, נחתם הסכם בין יו"ר ההסתדרות עופר עיני ושר האוצר יובל שטייניץ לפיו שכר עובדי הקבלן יוצמד לשאר עובדי מגזר הציבורי^[5].

ביולי 2015, נחתם הסכם בין יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן לבין שר האוצר משה כחלון, במסגרתו 15 אלף עובדי קבלן במגזר הציבורי עברו למתכונת של העסקה ישירה, וישופרו תנאי העסקתם של כ–30 אלף עובדי קבלן אחרים^[6].

חוקים להסדרת העסקתם של עובדים על ידי קבלני כוח אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

להסדרת עבודתם של עובדי קבלן חוקקה הכנסת את חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996. החוק קובע כי עיסוק כקבלן כוח אדם מצריך רישיון משר התמ"ת, ומפרט את התנאים למתן רישיון. למתן שירותים בין-ארציים של כוח אדם, כלומר לפעילותו של קבלן כוח אדם המביא לישראל עובדים זרים, נדרש היתר מיוחד.

פרק נוסף בחוק מסדיר את תנאי עבודתם של עובדי הקבלן. החוק מחייב עריכת חוזה עבודה בכתב בין הקבלן לכל אחד מעובדיו, אלא אם קיים הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי עבודתו של העובד אצל קבלן כוח האדם. תנאי זה, ותנאים נוספים המקנים יתרון להעסקת עובד קבלן באמצעות הסכם קיבוצי, הביא לחתימתו של הסכם קיבוצי כללי בענף זה. על קבלן כוח אדם נאסר לקבל או לדרוש מעובד שהוא מעסיק או ממועמד לעבודה אצלו, כל תמורה בעד שירותיו או החזר הוצאותיו. איסור דומה חל על המעסיק בפועל של עובד קבלן.

סעיף 12א לחוק זה קובע כי עובד קבלן שהועסק ברציפות במשך תשעה חודשים (או תקופה ארוכה יותר שקבע שר התמ"ת) על ידי אותו מעסיק בפועל, יהפוך לעובד של המעסיק בפועל. סעיף זה אינו חל על עובד קבלן המועסק אצל מעסיק בפועל בתפקידי מחשוב. סעיף 12א נחקק בשנת 2000, אך כניסתו לתוקף נדחתה שוב ושוב באמצעות חוק ההסדרים ביוזמת הממשלה, שהיא מעסיק גדול של עובדי קבלן. ב-1 בינואר 2008 נכנס הסעיף לתוקף. בשנת תשס"ב, ב-1 במרץ 2002 נקבע שסעיפים 12א ו-13 לחוק זה לא יחולו על תפקידי המחשוב - תחזוקה, פיתוח והטמעה של מערכות מחשוב.

תניה בחוזה האוסרת על המעסיק בפועל להעסיק ישירות את עובד הקבלן, או האוסרת על העובד להיות עובדו של המעסיק בפועל - אין לה תוקף.

קבלן כוח אדם לא יעסיק עובדים הבאים במקום עובדים המשתתפים בשביתה ולא יעסיק עובדים במקום עובדים המושבתים עקב השבתה, כל עוד השביתה או ההשבתה מתקיימות.

הגנה נוספת לעובדי קבלן ניתנת בחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987. סעיף 6א לחוק זה קובע כי עובד קבלן שלא שולם לו שכר מינימום רשאי לתבוע גם את המעסיק בפועל. בתנאים מסוימים ניתן להטיל עונש מאסר על מעסיק בפועל של עובד קבלן שהקבלן לא שילם לו שכר מינימום.

בחוק הזכות לעבודה בישיבה, התשס"ז-2007 נקבע כי הוראותיו של חוק זה חלות, לעניין מעביד ועובד, גם על מעסיק בפועל ועל עובד קבלן המועסק אצל מעסיק בפועל.

הסעיף בחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954, המגביל את פיטוריה של עובדת בהיריון, הורחב כדי להגן גם על עובדת קבלן, ונקבע בו "לא יגרום מעסיק בפועל לכך שקבלן כוח אדם יפטר עובדת בהיריון בניגוד להוראות סעיף זה".