קארל בילדט
 | |||||||
| קארל בילדט, 2016 | |||||||
| לידה |
15 ביולי 1949 (בן 74) האלמסטד שבשוודיה | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| שם מלא | Niels Carl Daniel Bildt | ||||||
| מדינה |
 שוודיה | ||||||
| השכלה |
| ||||||
| מפלגה | המפלגה השמרנית | ||||||
| בן או בת זוג |
Anna Maria Corazza Bildt (18 באוקטובר 1998–?)  | ||||||
|
www | |||||||
| |||||||
| |||||||
| פרסים והוקרה | |||||||
| |||||||
| חתימה |
 | ||||||
  | |||||||
נילס קארל דניאל בילדט (בשוודית: Carl Bildt; נולד ב-15 ביולי 1949) הוא פוליטיקאי ודיפלומט שוודי שכיהן כראש ממשלת שוודיה בשנים 1991–1994. עמד בראש המפלגה השמרנית בין השנים 1986–1999 וכיהן כשר החוץ של שוודיה בשנים 2006–2014.
בין פעולותיו הבינלאומיות הבולטות של בילדט נמנות גישור במלחמות הבלקן, כהונה כשליח מיוחד של האיחוד האירופי ליוגוסלביה לשעבר החל מיוני 1995 וכהונות כיושב ראש משותף מטעם האיחוד האירופי בהסכם דייטון וכנציג העליון של האו"ם בבוסניה והרצגובינה מדצמבר 1995 עד יוני 1997, בסמוך לסיומה של מלחמת בוסניה. בין השנים 1999–2001 שירת כשליח מיוחד של מזכ"ל האו"ם לחבל הבלקן.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נילס קרל דניאל בילדט נולד ב-1949 בהלמסטאד, האלאנד, בן למשפחת אצילים ממוצא נורווגי-דני-שוודי, שהתיישבה מזה זמן רב במחוז בוהוס. גיליס בילט, סבו של סבו כיהן כראש ממשלת שוודיה בשנים 1889-1886 האב, דניאל (2010-1920) היה קצין (מייג'ור) בגדוד האלאנד לשעבר של הצבא השוודי וכיהן כמנהל הלשכה לחינוך של ההגנה האזרחית. הוא נשא לאשה בשנת 1947 את קרסטין אנדרסון-אלוו. לבילדט אח צעיר בשם נילס.
בילדט למד באוניברסיטת סטוקהולם אך לא סיים את חובותיו האקדמיים. בתחילת שנות ה-70 כיהן כראש התאחדות הסטודנטים השוודים הקונסרבטיבים-ליברלים, ארגון סטודנטים ימין-מרכז. בילדט תמך בפרויקט האיחוד האירופי והצטרף לתנועת הנוער "Young European Federalists" (אנ') כדי להראות את מחויבותו לרעיון. בהמשך מונה לסגן הנשיא של הקבוצה השוודית בתנועה.
בילדט נבחר לראשונה לפרלמנט השוודי בבחירות של 1979 ושירת כמזכיר המדינה לתיאום מדיניות בממשלה שהוקמה. היה לראש המפלגה השמרנית ב-1986. ב-1991 הסוציאל-דמוקרטים הפסידו לקואליציה בת 4 מפלגות בהנהגת בילדט.
ראש ממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-4 באוקטובר 1991 מונה בילדט לראש ממשלת שוודיה והיה לראש הממשלה הקונסרבטיבי הראשון מזה 61 שנה. מדיניות הממשלה שלו התרכזה בליברליזציה ורפורמה בכלכלה השוודית והפיכתה של שוודיה לחברת האיחוד האירופי. המדיניות יצרה דיון ציבורי בשאלת קבלת אמנת האיחוד האירופי, אף על פי שהחלו לעסוק בנושא עוד בשנה האחרונה לכהונת הממשלה הסוציאל-דמוקרטית. בילדט חתם על קבלת האמנה בפסגת האיחוד האירופי בקורפו שביוון, ב-23 ביוני 1994.
החלו ביישום של רפורמות כלכליות כגון שוברי חינוך, הנהגת ליברליזציה בשוקי האנרגיה והטלקומניקציה (טכנולוגיה לתקשורת אלקטרונית למרחקים) והפרטת חברות ממשלתיות ותחום הבריאות. היעילות של הממשלה נפגעה פעמים רבות בשל מריבות פנימיות, הידועה שבהן בבניית גשר ארסונד.
תקופה הכהונה הושפעה ממשבר כלכלי חריף. בנובמבר 1992 המשבר הגיע לשיאו כששוודיה נטשה את מנגנון שער החליפין האירופי ונתנה לשער הקרונה לעלות, לאחר שהגנה על שער החליפין הקבוע במחיר גבוה מאוד. ההגנה על הקרונה הביאה לביקורת מצד חלק מהציבור. במהלך המשבר נערך משא ומתן לצמצום חירום עם הסוציאל-דמוקרטים. האמצעים שננקטו עזרו לצמצום החוב הציבורי בשנים 1994 ו-1995 וייתכן שגם תרמו להחזרת הצמיחה בשנים העוקבות.
בבחירות של שנת 1994 ניצחו הסוציאל-דמוקרטים ובילדט כיהן כראש האופוזיציה עד שנת 1999.
מלחמות הבלקן[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר סיום כהונתו כראש ממשלה החל בילדט לפעול כמתווך במלחמות הבלקן והיה לשליח מיוחד של האיחוד האירופי ליוגוסלביה לשעבר החל מיוני 1995, יושב ראש משותף בוועדת השלום בדייטון בנובמבר 1995 ולנציג העליון של בוסניה והרצגובינה מדצמבר 1995 עד יוני 1997 מיד בסיום מלחמת בוסניה. בין השנים 1999–2001 כיהן כשליח מיוחד של מזכ"ל האו"ם לבלקן.
בילדט הוכרז כאישיות בלתי רצויה במספר מדינות בשל התבטאויות שלו כנגד ממשלות אחדות. בין ההתבטאויות נמנות התבטאות בקרואטיה, שם "איבד את האמינות הנדרשת עבור תפקיד של מתווך לשלום" כיוון שטען שנשיא קרואטיה לשעבר פרניו טוג'מן אשם בפשעי מלחמה[1].
קוסובו הכריזה חד צדדית על עצמאות מסרביה ב-17 בפברואר 2008, ללא הסכמת וועדת הביטחון של האו"ם. שוודיה הכירה בה ב-4 במרץ 2008[2] וב-8 במרץ 2008 בילדט היה לשר החוץ הראשון שביקר רשמית בקוסובו מאז הכריזה על עצמאותה[3].
שר חוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-6 באוקטובר 2006 בילדט מונה לשר החוץ בקבינט של פרדריק ריינפלט. המינוי היה מהלך מפתיע כיוון שבילדט כיהן בעבר הן כראש ממשלה והן כיו"ר המפלגה השמרנית. יתר על כן, בילדט וריינפלט לא הסתדרו היטב בעבר. הוא מונה מחדש למשרה לאחר בחירות 2010.
מחלוקות וביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מפלגות האופוזיציה, פוליטיקאים ועיתונאים העלו ספקות באשר להתאמתו של בילדט לתפקיד שר החוץ של שוודיה בשל עמדתו האישית לגבי עניינים בינלאומיים וכן פעילותו הפרטית כאיש עסקים בעל עניין בחברת הגז הרוסית "גזפרום" ובחברת הנפט השוודית "לונדין פטרוליום".
פעילותה של לונדין פטרוליום בסודאן[עריכת קוד מקור | עריכה]
בילדט מונה לדירקטור חברת לונדין בשנת 2000[דרוש מקור]. בשנת 1997 יצרה לונדין תאגיד, בשיתוף עם החברות "Petronas Carigali Overseas Sdn Bhd" המלזית, "OMV (Sudan) Exploration GmbH" האוסטרית ו-"Sudapet Ltd" (שבבעלות ממשלת סודאן) על הסכם זיכיון לכריית נפט. התאגיד של לונדין הואשם בכך שהיה מעורב בעקיפין בפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות שבוצעו בידי ממשלת סודאן בשטח הזיכיון (אנ') וכוללים בין היתר תקיפות אזרחים, אונס, ביזה, שריפת אמצעי הישרדות וכפיית מעבר באופן אלים[4]. אף על פי שההאשמות גובו בדו"ח מיוחד של האו"ם[5] וחקירה מטעם ממשלת קנדה, בילדט ניצח בוויכוח הציבורי בשוודיה ואיפשר ללונדין להמשיך בפעילותה בסודאן. ביוני 2010 הקואליציה האירופאית לנפט בסודאן פרסמה דו"ח בשם "Unpaid Debt"[4] שטען שבילדט קשור בעקיפין לפשעי המלחמה שבוצעו. חברת הנפט השוודית הכחישה שעשתה כל פשע, אך התובע הציבורי בשוודיה פתח בחקירה פלילית לאחר שלמד את הדו"ח. בעקבות החלטת התובע הציבורי, חברי פרלמנט מהאופוזיציה בשוודיה דרשו מבילדט להתפטר אך הוא סירב[6]. בדו"ח שפרסם, הטיל משמר זכויות האדם אחריות לפשעים שבוצעו על חברת הנפט לונדין וטען שלא נעשתה הגליה בכפייה של תושבים מאזור הזיכיון עד שנת 1998, השנה שבה לונדין ביססה את עצמה בסודאן[7].
מלחמת בוסניה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בילדט התנגד להתערבות צבאית וביקר את ראש ממשלת בריטניה לשעבר, מרגרט תאצ'ר, שקראה ב-1993 לנאט"ו להתערב כנגד הכוחות הסרביים בוסניים. הוא גם ספג ביקורת על פעילותו כמתווך במלחמת בוסניה והואשם בכך שבמהלך כהונתו כראש ממשלה התעלם מהטיהור האתני ורצח העם שביצעו הכוחות הסרבים-בוסנים כנגד אזרחים קרואטים ובוסניאקים. הסאנדיי טיימס תיאר את בילדט ומנהיגים אירופאים אחרים כ"רובוטים גמדיים פוליטיים" ואת הקבלה שלהם את רצח העם המתחולל כ"מבישה".
לאחר מינויו לשליח מיוחד של האו"ם ליוגוסלביה הואשם באדישות כלפי הטבח בסרברניצה, בו נרצחו מעל 8000 בוסניאקים. ממשלות בעולם ביקרו את בילדט על חוסר אפקטיביות ועל כך שהוא קשור מדי לסרבים בבוסניה וסרביה. עוד הואשם שבמהלך פגישה ב-15 ביולי 1995 בבלגרד עם נשיא סרביה סלובודן מילושביץ' ומפקד הצבא הסרבי-בוסני ראטקו מלאדיץ' לא הזכיר את רצח העם המתרחש.
לאחר שחרורה המוקדם של פושעת המלחמה ביליאנה פלאבשיץ' מהכלא השוודי ב-2009, דווח לוועדת החוקה השוודית כי בילדט אינו מוסמך לקחת חלק בהחלטה כזו. בילדט הואשם במעורבות אישית במקרה וקשר אישי קרוב לפלאבשיץ'. בילדט העיד לטובת פלאבשיץ' במשפטה בהאג ב-2002 ושיבח את פעולותיה טרום המלחמה.
המזרח התיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-8 באפריל 2008, במהלך ביקורו בישראל וברשות הפלסטינית, התראיין בילדט לרדיו הממלכתי השוודי שם השיב לשאלה האם ניתן להגיע להסכם שלום ללא מעורבות חמאס, שנותר תחת חרם בינלאומי. בתגובה ענה בילדט שממשלה של הפת"ח מהצד הפלסטיני תוכל לעשות שלום ללא החמאס, בדיוק כמו שהצד הישראלי יוכל לעשות שלום בלי נתניהו, שהתנגד כמו חמאס לפתרון שתי המדינות. גורמים ישראלים גינו את ההשוואה ותיארו אותה כ"חוסר הבנה בענייני המזרח התיכון" ו"שערורייה", בשל ההשוואה בין נתניהו והחמאס כגורמים שווים[8].
ב-2009 פרסם העיתון השוודי "אפטונבלאדט" תחקיר לפיו ישראל, באמצעות צה"ל, הורגת פלסטינים לצורך סחר באבריהם ("קציר איברים"). שגרירת שוודיה בישראל גינתה את הכתבה אך בילדט שכיהן כשר החוץ השוודי התנער מהגינוי[9]. בילדט ציין שאינו מוכן לגנות את העיתון בשל חופש הביטוי[10].
המלחמה בדרום אוסטיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר סיום המלחמה בדרום אוסטיה כתב בילדט בבלוג שהסיבה של רוסיה להתערב באזור, הנובעת מדאגה לרווחת האוכלוסייה הרוסית באזור, דומה לסיבה של גרמניה הנאצית לסיפוח חבל הסודטים[11]. ברוסיה הגיבו בחריפות ומשרד החוץ של רוסיה הודיע שבילדט אינו רצוי יותר ברוסיה. בילדט קרא לעצמאות דרום אוסטיה "בדיחה" וטען שהיא תיתמך רק בידי מדינות "אומללות".
ויקיליקס[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקיליקס פרסם מסמכים אמריקאיים מסווגים בהם דיפלומטים אמריקאים מתארים את בילדט כ"עקשן", "יהיר" ובעל "יכולות פוליטיות מוגבלות". לפי המסמכים, בילדט סבור שהוא בעל כוח והשפעה רבים ממה שיש לו ולכן הומלץ לנשיא ארצות הברית ג'ורג' ווקר בוש ולדיפלומטים אמריקאיים להפגין התרשמות מבילדט.
דווח בעבר כי ויקיליקס מחזיקה במסמכים על פיהם בילדט הוא מרגל אמריקאי. חלק מהמקורות טענו שוויקיליקס פועלת בסחטנות במטרה למנוע את הסגרת מייסדה, ג'וליאן אסאנג'[12].
באוגוסט 2012 בילדט טען ששר החוץ האקוודורי "חי בסרט" כיוון שהעניק מקלט מדיני לאסאנג'[13]
יועץ לגורמים ממלכתיים ופרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
באמצע מאי 2015 התמנה בילדט חבר במועצה המייעצת הבינלאומית לררפומות הפועלת לצדו של נשיא אוקראינה, פטרו פורושנקו. זו קבוצת יועצים זרים האמורים לסייע לממשל האוקראיני לשפר את הכלכלה ואת הביטחון שנפגעו בעקבות הסכסוך המזוין במדינה עם הכוחות הפלגניים הפרו-רוסים. בילדט התמנה גם כיועץ לקבוצת ההשקעות הרוסית לטר אואן (LetterOne) שנוסדה ב-2013 על ידי האוליגרך הרוסי מיכאיל פרידמן ושמושבה בלוקסמבורג.
חיים פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קרל בילדט היה נשוי שלוש פעמים: בשנים 1974–1975 עם קרסטין זטרברג, בשנים 1984–1997 עם מיה בוהמן (בתו של מנהיג מפלגת המתונים ושר הכלכלה לשעבר גסטה בוהמן, והחל משנת 1998 עם אנה מריה לבית קוראצה. יש לו שלושה ילדים:שניים מנישואיו השניים ואחד מנישואיו הנוכחיים.
פעילות אינטרנטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בילדט הוא תומך ותיק בתקשורת אינטרנטית. ב-4 בפברואר 1994 שלח דואר אלקטרוני לנשיא ארצות הברית, ביל קלינטון. זה היה המסר האלקטרוני הציבורי הראשון שהועבר בין שני ראשי ממשלות. בדואר האלקטרוני הוא שיבח את החלטת קלינטון להסיר את איסור הסחר עם וייטנאם. באותה השנה הוא החל במשלוח דיוור אלקטרוני שבועי, שירות שהיה פעיל עד 2005. הבלוג הנוכחי שלו, אותו פתח ב-2007, הוא אחד הבלוגים הפוליטיים הנצפים ביותר בשוודיה.
אותות כבוד (רשימה חלקית)[עריכת קוד מקור | עריכה]
לגיון הכבוד, מפקד (צרפת)
מסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש, אביר מפקד (בריטניה)
מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, הצלב הגדול (גרמניה)
מסדר עוף החול, הצלב הגדול (יוון)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של קארל בילדט
קארל בילדט, ברשת החברתית פייסבוק
קארל בילדט, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Daya Gamage, Sweden’s Foreign (Ethnic) Minister Carl Bildt renews old ties with Hillary Clinton, Asian Tribune, 9 במאי 2009
- ^ Sweden recognises the Republic of Kosovo, באתר משרדי ממשלת שוודיה, 4 במרץ 2008
- ^ Minister for Foreign Affairs Carl Bildt to visit Kosovo and Macedonia, באתר משרדי ממשלת שוודיה, 6 במרץ 2008
- ^ 1 2 Unpaid Debt
- ^ Special Rapporteur of the Commission on Human Rights on the situation of human rights in the Sudan, 2003
- ^ לירן לוטקר, השר שביקר את ישראל ושערוריית ההרג בסודאן, nrg, 23 ביוני 2010
- ^ PART II: OIL FUELS THE WAR
- ^ אורי יבלונקה, "ניתן לעשות שלום בלי חמאס ובלי נתניהו", nrg, 9 באפריל 2008
- ^ שר החוץ השוודי: לא נגנה הפרסום על צה"ל, Nrg, 21 באוגוסט 2009
- ^ שר החוץ השוודי: לא אגנה את הדיווח על סחר באיברי פלסטינים, ynet, 21 באוגוסט 2009
- ^ שר החוץ השוודי השווה בין רוסיה לגרמניה הנאצית, וואלה, 10 באוגוסט 2008
- ^ "ויקיליקס ידליף: שר החוץ השוודי מרגל אמריקני", ynet, 2 בפברואר 2012
- ^ Rosa Prince, Wikileaks: Swedish minister says Ecuador living in 'fantasy world' over Julian Assange, Irish Independent, 17 באוגוסט 2012
