צרפת (עיר פיניקית)

צרפת (סַרַפַנְד)
الصرفند
אתרהּ של צרפת (צרפנד) בציורו של דייוויד רוברטס מ-1839
אתרהּ של צרפת (צרפנד) בציורו של דייוויד רוברטס מ-1839
מדינה לבנוןלבנון לבנון
תאריך ייסוד המאה ה-14 לפנה"ס
קואורדינטות 33°27′27″N 35°17′45″E / 33.45750°N 35.29583°E / 33.45750; 35.29583

צרפת היא עיר פיניקית המוזכרת במקרא. העיר ממוקמת בין הערים צור וצידון שבלבנון של ימינו. כיום נקראת העיר בערבית "סַרַפַנְד".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר צרפת מוזכרת בין השאר בספר מלכים א' פרק י"ז כאתר שאליו נשלח אליהו הנביא על ידי אלוהים לאחר התייבשות נחל כרית בו הסתתר בזמן הבצורת הקשה שפקדה את הארץ בימי אחאב. בסיפור מכונה העיר ”צרפתה אשר לצידון”. אליהו נשלח בציווי אלוהי לגור בביתה של אישה אלמנה מקומית, שם הוא חי ביחד איתה ובנה. המשפחה מתקיימת גם כך בקושי רב לפני הצטרפות אליהו לביתם, האלמנה אף מתלוננת על כך בפני אליהו וזה מבטיח לה שאין צורך בדאגה מכיוון שעד שתסתיים הבצורת בישראל לא יחסר לה דבר.[1] ואכן, בתקופת מגוריו בבית האלמנה מתואר מצב על-טבעי בו לא חסר לאלמנה שום מצרך לכלכלתה כפי שניבא אליהו.[2] בהמשך הסיפור מסופר כי בנה של האלמנה חלה כל כך קשה עד שמת, האלמנה באה בטענה לאליהו כי מות בנה קרה באשמתו, אליהו בתגובה לוקח את הילד לחדרו שבמעלה הבית, השתטח ונשכב עליו שלוש פעמים והתפלל לאלוהי ישראל שישיב את נפשו לאחר שהילד "מת" לדברי המחבר המקראי. אליהו מחולל נס והילד חוזר לחיים. לאחר שהציל את בנה מכנה האישה את אליהו בכינוי "נביא האלוהים".

העיר מוזכרת גם בספר עובדיה: ”וְגָלֻת הַחֵל-הַזֶּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר-כְּנַעֲנִים, עַד-צָרְפַת, וְגָלֻת יְרוּשָׁלַים אֲשֶׁר בִּסְפָרַד יִרְשׁוּ אֵת עָרֵי הַנֶּגֶב.”[3]. אולם פרשני המקרא, רש״י ורד״ק ועוד[4], מבדילים בין העיר צרפת הסמוכה לצידון לבין ארץ צרפת המוזכרת בנבואת עובדיה.

ארכאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימוש בשם כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

על שמה של העיר נקראת בשפה העברית המודרנית צרפת אשר במערב אירופה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צרפת בוויקישיתוף


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "ותאמר חי ה' אלהיך אם יש לי מעוג כי אם מלא כף קמח בכד ומעט שמן בצפחת והנני מקששת שנים עצים ובאתי ועשיתיהו לי ולבני ואכלנהו ומתנו". ספר מלכים א', פרק י"ז, פסוק י"ב.
  2. ^ " כד הקמח לא כלתה וצפחת השמן לא חסר כדבר ה' אשר דבר ביד אליהו" ספר מלכים א', פרק י"ז, פסוק ט"ז.
  3. ^ ספר עובדיה, פרק א', פסוק כ'
  4. ^ בשונה מן המלבי"ם שמבאר שצרפת היא צרפת הצידונית.
ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.