צפע מזרחי
 צפע מזרחי
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | זוחלים |
| סדרה: | קשקשאים |
| תת־סדרה: | נחשים |
| משפחה: | צפעיים |
| תת־משפחה: | צפעונים |
| סוג: | צפע גדול |
| מין: | צפע מזרחי |
| שם מדעי | |
 Macrovipera lebetinaליניאוס, 1758 | |
| |
צפע מזרחי (שם מדעי: Macrovipera lebetina) הוא נחש ארסי בסוג צפע גדול ממשפחת הצפעיים, המצוי מצפון אפריקה ובחלקים נרחבים מהמזרח התיכון ועד חבל קשמיר במזרח. קיימים חמישה תת-מינים.
תיאור המין[עריכת קוד מקור | עריכה]
זהו הצפע הגדול ביותר באירופה המגיע לאורך מקסימלי של 160 ס"מ, ולמשקל מקסימלי של 2.7 ק"ג, אם כי האורך הממוצע נע בין 80–100 ס"מ. קיימים קצת הבדלים באורך הנחשים בין תת-המינים השונים, הנקבה לרוב גדולה מן הזכר.
הראש רחב ובצורת משולש ונפרד מהצוואר והחוטם מעוגל ופחוס. הגוף עבה וצבעו אפור בהיר, אך גם קיימים פרטים בצבע אפור-ירוק, בז', אפור-צהבהב, חאקי או חום-אדמדם.
תפוצה ואזור מחיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הצפע המזרחי נפוץ באלג'יריה, תוניסיה, קפריסין, טורקיה, סוריה, עיראק, איראן, בקווקז, ארמניה, גאורגיה, דאגסטן, אזרבייג'ן, טורקמניסטן, אוזבקיסטן, קזחסטן, טג'יקיסטן, אפגניסטן, פקיסטן וחבל קשמיר.
בעבר היה נפוץ גם בצפון ישראל, אך הוא נכחד בתחילת המאה ה-20.
הצפע המזרחי מעדיף אזורים חמים ויבשים עם מעט צמחייה, כמו מורדות הרים ומישורי כורכר. לרוב הם נמצאים במורדות הרים שמשתפלים למקורות מים. הוא שכיח גם באזורי כרמים ושדות חקלאיים.
הוא מצוי באזורים הרריים עד לגובה של 1,500 מטר, כאשר השיא היה פרט שנמצא בגובה מעל 2,000 מטר.
התנהגות ותזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנחש חי לרוב על הקרקע, אך מסוגל לטפס על שיחים ועצים נמוכים. בפרטים החיים באזורי הרים נצפתה הגירה, בקיץ הנחשים היו נפוצים באזורי נקיקים ובחורף באזורים סלעיים חשופים. בחורף הנחש בתרדמת למשך 2 עד 6 חודשים.
הצפע המזרחי ניזון בעיקר מיונקים קטנים כמו עכברים, עכברושים וארנבות קטנות, אך גם מציפורים, צפרדעים, לטאות ונחשים קטנים יותר.
אויביו העיקריים הם בעיקר הנמיה, גירית הדבש (נדירה ביותר בישראל אך קיימת), אפעה קריני, קוברה כספית, הדיה מצויה, כוח אפור, עקב עיטי ולעיתים אף שועלים.
הנקבות מטילות כ-14–20 ביצים בין אמצע מאי עד סוף יוני ואף עד לאוגוסט, תלוי בתת-מין. לאחר כחודש עד חודשיים הביצים בוקעות מהן יוצאים נחשים צעירים בעלי אורך של 15 עד 20 ס"מ.
ארס[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – ארס
הכשה של הצפע המזרחי מחייבת קבלת טיפול ומתן נסיוב נגד ארס מתאים. חומרת ההכשה תלויה במספר גורמים כמו גודל הנחש, העונה, הטמפרטורה ואזור ההכשה.
מקרי מוות מהכשות מין זה הם נדירים יחסית, ומתרחשים לרוב במקרים בהם לא ניתן כל טיפול או במקרים בהם תהיה תגובה אלרגית חמורה לארס. אולם, הכשה עלולה לגרום לדימום, נקרוזה ואף עלולה להסתיים בכריתת הגף הנפגע.
תת-מינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Macrovipera lebetina cernovi - נפוץ באירן, טורקמניסטן, אפגניסטן ופקיסטן
- Macrovipera lebetina lebetina - נפוץ בקפריסין
- Macrovipera lebetina obtusa - נפוץ בטורקיה, סוריה, עיראק, הקווקז, אזרבייג'ן, דאגסטן, אירן, אפגניסטן ופקיסטן
- Macrovipera lebetina transmediterranea - נפוץ באלג'יריה ותוניסיה
- Macrovipera lebetina turanica - נפוץ בטורקמניסטן, טג'יקיסטן, אוזבקיסטן, קזחסטן, אפגניסטן ופקיסטן
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- צפע מזרחי, באתר ITIS (באנגלית)
- צפע מזרחי, באתר NCBI (באנגלית)
- צפע מזרחי, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- צפע מזרחי, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- צפע מזרחי, באתר GBIF (באנגלית)