צפנת פענח (על הרמב"ם)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הספר צפנת פענח על משנה תורה לרמב"ם הוא אחד מספריו של הרב יוסף רוזין, שרבים מהם נקראו "צפנת פענח".

תוכן וסגנון הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר עוסק בפרשנות תמציתית של החיבור משנה תורה לרמב"ם, ומנוסח באופן קצר מאוד וקשה להבנה באופן חריג. הקושי בהבנת הכתוב בספר נובע בין השאר מריבוי ראשי התיבות שבו ומכך שהכלים שבהם הוא דן ומנתח, נושאים אופי של פילוסופיה האופיינית לרמב"ם.[1]

להלן ציטוט המהווה דוגמה אופיינית לפסקה בספרו:

עי' רש"י ד' ד' וד' ז' ע"ש בתוס' ודף ט"ז ע"א וע"ב וע"ש ברש"י בזה ודף י' ע"ב.

פענוח הציטוט: עיינו ברש"י דף ד' ודף ז', ועיינו שם גם בתוספות, וכן בדף ט"ז עמוד א' ועמוד ב', ועיינו שם ברש"י בעניין זה ובדף י' עמוד ב'.

גם לאחר קריאה בכל המקומות להם מציין המחבר בצפנת פענח קשה ללומד שאינו רגיל במשנתו של הרב רוזין לעמוד על הקשר בין שלל המקורות שהוא מציין להם להלכה ברמב"ם הוא בא לבאר. בספר "מפענח צפונות" הקדישו פרקים להסברת כללי שיטתו ולהסברת ראייתו הפילוסופית של הרב רוזין את דברי התלמוד והמפרשים הראשונים ולפי כללים אלו ניתן להבין בדרך כלל למה הוא מתכוון בציוני המקורות.

מהדורות הספר:

לאחר השואה נעלמו כתביו של הרב יוסף רוזין וביניהם הספר "צפנת פענח", אולם בשנות ה-60 של המאה ה-20 גילה אותם הרב מנחם מנדל כשר, תלמידו של הרב יוסף רוזין, לאחר שבתו של הרב רוזין, רחל ציטרון, שנסעה לאירופה להציל את הכתבים ונספתה שם, הספיקה לשלוח שק מלא בצילומי כתביו של הרב יוסף רוזין לדודתו של הרב ישראל אלטר ספרן פוקס (שהחליף את הרב יוסף רוזין ברבנות העיר דבינסק - כיום דאוגבפילס)[2]. חלק מכתביו עדיין לא יצאו לאור.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מפענח צפונות מאת הרב מנחם מנדל כשר שלמד מהרב יוסף רוזין בצעירותו, הספר מכיל הקדמה שסוקרת את מהותה של שיטת הלימוד והחשיבה של הרב יוסף רוזין, הפירוש לספר צפנת פענח ומילון ערכים ייחודי למשנתו של הרב יוסף רוזין.
  • צפנת פענח המבואר מאת הרב אברהם אטלס (שהקים גם צוות לפרשנות כתבי הרב יוסף רוזין).
  • העמק עיון מאת הרב משה גרוסברג.
  • צפנת פענח על גרושין, צפנת פענח על הלכות שבת, צפנת פענח על הלכות אישות חלק א' [קדושין] ועל חלק ב' [כתובות] מאת הרב אברהם בן שמעון, הוצאת מוסד הרב קוק.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו מאמר של פרופסור ישעיהו ליבוביץ הדן, בין השאר, בפילוסופיה האופיינית לרמב"ם.
    ג'יימס א' אורמסון (עורך), בן-עמי שרפשטיין (עורך המהדורה העברית), רמב"ם, בספר "פילוסופיה" באתר מט"ח.
    וכן מאמר נוסף על הפילוסופיה של הרמב"ם ממחבר לא ידוע.
  2. ^ סיפור זה מובא בספר הרוגוצ'ובי מאת יאיר בורוכוב; 2005. מקור חלקי נוסף לסיפור זה ניתן למצוא כאן וכאן.