צפדינה

צפדינה
Scurvy
	נסיגת חניכיים אופיינית לצפדינה
תחום	אנדוקרינולוגיה
גורם	ascorbic acid deficiency
טיפול	sodium ascorbate
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine	article/125350
DiseasesDB	13930
MeSH	D012614
MedlinePlus	000355
OMIM	240400
סיווגים
ICD-10	E54
ICD-11	5B56.0

צפדינה היא מחלה הנגרמת ממחסור חמור בוויטמין C (חומצה אסקורבית).

גורם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל המחסור בחומצה זו אין אפשרות ליצור קולגן תקין, החלבון המרכיב חלק גדול מרקמות החיבור בגוף (גידים, רצועות, עור, עצמות וסחוס).

סינתזה נורמלית של קולגן תלויה בהידרוקסילציה - הוספת קבוצת OH (הידרוקסיל) - של פרולין וליזין ברשתית התוך-פלזמתית. האנזימים שמבצעים את ההידרוקסילציה דורשים ויטמין C בתור קו-פקטור. במקרים של חסר כרוני בוויטמין C אנזימים אלה לא יתפקדו וההידרוקסילציה לא תתבצע. כיוון שכך, תהיה חסרה קבוצת OH וקשרי מימן המאפשרים את יצירת מבנה הסליל המקנה יציבות למולקולת הקולגן, לא ייווצרו בה. כשיצירת מבנה הסליל לא מתאפשרת, המולקולה חלשה ולא יציבה, מה שגורם למחלה.

העור[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתוצאה ממחסור בקולגן תקין, מתרופפות השיניים והחניכיים מדממים בתחילה; עם התקדמות המחלה ממשיך כל הגוף להידרדר בצורה דומה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחלה הייתה נפוצה במשך מאות שנים, בעיקר בקרב מלחים שלא אכלו פירות וירקות טריים במשך החודשים הארוכים שבילו בלב ים.

המודעות לאכילת ויטמין C החלה ב-1753, בניסוי שערך ג'יימס לינד. לינד חיפש תרופה למחלת הצפדינה שהייתה למלחי הספינה 'ה.מ.ס. סולסברי', ונתן לכל זוג מלחים מתוך 12 המלחים שהיו על הספינה תרופה מסורתית אחרת. בין התרופות היו מיץ תפוחים, אגוז מוסקט, מי ים, חומץ ותערובת שום, חרדל ומור. אך אלה לא השפיעו ורק המלחים שקיבלו שני תפוזים ולימון נרפאו.

בראשית המאה ה-18 עלה הרעיון לשמר את מיץ הלימון בהוספת 25% רום (רעיון שהתקבל בעין יפה מצד הימאים). שיטה זו מיגרה את מחלת הצפדינה בהצלחה כה רבה, עד שרופא בעל שם, שנתקל בה בשנת 1830, אבחן אותה בטעות כסרטן של החניכיים, משום שלא הכיר את תסמיני הצפדינה.^[1]

בתלמוד הבבלי מוזכרת מחלת השיניים "צפדינא" שהקנתה את השם העברי למחלה בתלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף כ"ח, עמוד א' יחד עם אזכור נוסף במסכת בבא מציעא דף פה עמוד א' (על פי כתבי היד, בדפוסים "צפרנא"). וכן במסכת יומא מובאים דרכי טיפול מסורתיים שניסו לטפל במחלה.^[2].