צעירי אגודת חב"ד בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הלוגו של צעירי אגודת חב"ד בישראל
רכב נושא חנוכייה במטרה לפרסם את נס החנוכה[1]
המטה המרכזי בכפר חב"ד
יו"ר צעירי חב"ד הרב ישראל לייבוב נואם בכנס השמיני של צעירי אגודת חב"ד בשנת 1968
תהלוכת ל"ג בעומר של צעירי חב"ד, בלוד, סוף שנות השמונים

צעירי אגודת חב"ד (שם מלא: צעירי אגודת חב"ד בארצנו הקדושה ת"ו, ובקצרה: צעירי חב"ד או בראשי תיבות: צא"ח) הוא ארגון הממונה על פעילות-החוץ של תנועת חב"ד בישראל. מטרות הארגון, כעולה מפרסומיו, הן "קירוב הלבבות, הנחלת מורשת ישראל לילדים לנוער ולמבוגרים, הפצת משנת חסידות חב"ד, הגשת עזרה וסיוע לנזקקים" ועוד[2]. הארגון מזוהה עם האגף המתון בחב"ד.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תשי"א (1951), הורה הרבי מלובביץ' לאגודת חסידי חב"ד, להקים את ארגון צעירי אגודת חב"ד, כדי שישמש זרוע מבצעת לדרכה הרעיונית של התנועה בישראל. הרבי מלובביץ' רצה שכל חסידי חב"ד בישראל יהיו חברים בו ויפעלו במסגרתו[3], ובית דין רבני חב"ד פסק כי כל הפעילות של חב"ד בישראל תהיה כפופה לצא"ח[4]. כיום זהו הארגון המרכזי והדומיננטי של התנועה בישראל.

הארגון אחראי, בין השאר, על פעילות התנועה להנחלת מורשת ישראל, הפצת משנת חסידות חב"ד, הגשת עזרה וסיוע לנזקקים וגלמודים, עידוד משפחות נפגעי הטרור, ועוד. הארגון מקיים גם מבצעים ופרויקטים דוגמת פרויקט ילדי צ'רנוביל.

מטה וסניפי הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחת הארגון פועלים (נכון ל-2018) כ-800 שלוחים ואלפי מתנדבים, המפעילים כ-400 בתי חב"ד בישראל[5]. המטה הארצי של הארגון ('מרכז צעירי חב"ד') ממוקם בכפר חב"ד.

בראש הארגון עמד במשך עשרות שנים הרב ישראל לייבוב. בשנת תשמ"ז (1987) מונה יוסף יצחק אהרונוב למנכ"ל הארגון, ובשנת תשנ"ד (1994), לאחר פטירתו של הרב לייבוב - מונה אהרונוב גם ליו"ר הארגון.

בשנת 2015 הורשע אהרונוב בפלילים ונשלח למאסר. העמותה עברה הליך הבראה ארוך שהסתיים בשנת 2018. במסגרת ההליך הוחלפו חברי העמותה ונמכרו חלק מנכסיה על מנת לכסות את החובות אליהם נקלעה. כיום עומדים בראש העמותה מיכאל דור, גרשון שנור ואריק ליפסקר.

אגפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגף הסניפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגף הסניפים בהנהלת הרב נפתלי ליפסקר, משמש כאחראי על הקשר עם השלוחים והסניפים, ובנוסף מרכז את הטיפול בשיגור שליחים חדשים לבתי חב"ד בישראל.

האגף מארגן את הכינוסים השנתיים, ימי העיון והפעילויות למען השלוחים ובני משפחותיהם. מועמדים חדשים לשליחות עוברים ראיון קבלה באגף הסניפים, ואם נמצאו מתאימים, הם מקבלים אישור להיות שלוחים רשמיים של חב"ד. האגף מטפל גם בבעיות שמתעוררות בבתי חב"ד ברחבי הארץ ומסייע לשלוחים כאשר הם נזקקים לסיוע.

אגף הדוברות וההוצאה לאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

דובר חב"ד, הרב מנחם ברוד, מייצג את צעירי חב"ד בתקשורת ומנהל את האגף.

מדי שבוע, האגף מוציא לאור את עלון פרשת השבוע "שיחת השבוע" ואת החוברת השבועית "התקשרות" המופצת בעיקר בריכוזי חב"ד, ועלון לילדים "ממתק לשבת" (משבט תשפ"ב מודפס בתוך עלון שיחת השבוע). מאז תשס"א יוצא לקראת חלק מהחגים גם עלון "שיחת החג"[6]. מדי שנה מאז תש"מ מוציא האגף ספרון לילדים המשתתפים בתהלוכת ל"ג בעומר. משנת תשס"ט יוצאים שני ספרונים. לקראת כל חג, האגף מוציא לאור עלוני הסבר על החג למבוגרים ולילדים, בעברית וברוסית.

הוצאה לאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מצעד האחדות אלבום של תהלוכות ל"ג בעומר תשמ"ז בישראל
  • אור עולם שני כרכים של חידושי תורה וענייני הלכה שנכתבו על ידי גדולי ישראל לכבודו של הרבי מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד, ויצא ליום השנה שלו, ג' בתמוז תשנ"ו
  • כבוד חכמים־עטרת פז חידושי תורה וענייני הלכה שנכתבו על ידי גדולי ישראל לכבודו של יום הולדת הפ"ז של הרבי מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד, בעריכת הרב חנניה יוסף אייזנבך, הרב חיים שלום דייטש והרב זליג פלדמן, תשמ"ט
  • צעירי אגודת חב"ד - לקט ממכתבי הרבי לארגון, בעריכת הרב מנחם ברוד, תשס"ה (2005)
  • הפצת היהדות, על החובה לקרב יהודים לתורה וכיצד עושים זאת לאור תורתו של הרבי מלובביץ', בעריכת הרב מנחם ברוד
  • בית בישראל - בנין עדי עד לקט מתורתו של הרבי מלובביץ' בנושא
  • הרב יוסף שמחה גינזבורג, הלכות ומנהגי חב"ד ליום יום ולמועדי ישראל, כפי שהתפרסמו בעלון 'התקשרות'
  • בן י"ג למצוות - לקט הלכות בר-מצווה, בעריכת מנחם ברוד
  • תהילים שלי, ספר תהילים מבואר ומאויר לילדים, תשע"ה, בעריכת מנחם ברוד
  • התורה שלי, חומש מבואר ומאויר לילדים, חמישה כרכים, בשיתוף הוצאת ספרים מעיינותיך, בעריכת מנחם ברוד, תשע"ו-תש"ף
  • שולחן שבת - רעיונות לפרשת השבוע, מעובדים מתורתו של הרבי, בעריכת מנחם ברוד, שישה כרכים
  • שולחן חג - רעיונות לחגי ומועדי ישראל, מעובדים מתורתו של הרבי, בעריכת מנחם ברוד
  • פינת ההלכה - תשובות הלכתיות של הרב יוסף שמחה גינזבורג, שהתפרסמו בשיחת השבוע
  • צדיקים למופת - סיפורים על צדיקים מעדות שונות שהתפרסמו בשיחת השבוע, בעריכת מנחם ברוד, שני כרכים
  • עת לדעת - מאורעות וציוני דרך בחסידות חב"ד, בעריכת הרב אברהם שמואל בוקיעט, תשע"א
  • ימות המשיח - הגאולה וביאת המשיח במקורות היהדות, בעריכת הרב מנחם ברוד, תשע"ה

אגף עלייה וקליטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תש"ן נפתח פרויקט חב"ד למען ילדי צ'רנוביל במסגרתו נקלטו בישראל ילדים יהודים מאזור צ'רנוביל.

להקת כלייזמרים מטעם צעירי חב"ד הופיעה בפני עולים בישראל. על פעילות הלהקה והאגף ניצח הרב מאיר ורזוב במשך כמעט עשרים שנה. ורזוב שר עם העולים וגם מרצה בפניהם על הערכים הבסיסיים של היהדות, חגי ישראל, המשפחה היהודית ועוד.

משנת תשמ"ד מוציא האגף את העלון השבועי ברוסית "Восхождение" (ווסחוז'דניה), וכן עלוני חגים, עלוני יהדות בנושאים שונים ולוח שנה עם הלכות ומנהגים. האגף מוציא לאור גם ספרים ברוסית.

המרכז לעזרי שליחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז אחראי על התוכן, העיצוב וההפקה של הפרסומים השבועיים, עלוני החגים, ספרי עזר ומוצרי העזר לשליחים. המחלקה מפיקה גם מוצרי עזר חדשים לפעילות השליחות, תוך כדי בדיקת צורכי השליחים, במטרה לייעל ולמקצע את הסניפים.[7] ראש המרכז הוא הרב לוי וילנקין.

אגף הארגון והלוגיסטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צעירי חב"ד מקיימים מבצעים ארציים מיוחדים בתקופות החגים. בחג הסוכות נעות ברחבי הארץ מאות סוכות ניידות, המזמינות את הציבור לקיים את מצוות החג. בחנוכה מחלקים פעילי הארגון חנוכיות ונרות וסופגניות לכוחות הביטחון, לחולים, לאסירים ולקשישים. בפורים מחלקים נציגי הארגון חבילות של משלוחי מנות לחיילים, לאסירים, לחולים ולקשישים. בפסח מחלקים הפעילים מצה שמורה לחיילים, שוטרים ומאושפזים במרכזים רפואיים. בשבועות מארגנים נציגי הארגון אירועי תפילה וקריאת עשרת הדיברות.

אגף לנפגעי טרור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2002 בתקופת האינתיפאדה השנייה הוקם מטה הפעילות, בהנהלת הרב מנחם קוטנר[8].

צעירי חב"ד מגישים סיוע ליחידים ולמשפחות הנקלעים לפיגוע טרור, ובהכוונת העובדים הסוציאליים של הביטוח הלאומי. הצוותים מסייעים לנזקקים בארגון ההלוויות וכן תפילות ומניינים בימי ה'שבעה'. בהמשך מתקיימים ביקורים אישיים של אנשי האגף אצל הפצועים ואצל משפחות ההרוגים. במקרה של משפחה נזקקת, האגף מקשר בינן לבין תורמים מישראל ומחוץ לה. כמו כן האגף מוציא קבוצות של נפגעי טרור ונכי צה"ל לטיולים בישראל ובחו"ל[9].

מחלקת צבאות השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – צבאות השם
'פתח דבר' של חוברת שהפיקה מחלקת צבאות השם בצעירי אגודת חב"ד

עם הכרזת הרב שניאורסון בשנת תשמ"א על הקמת "צבאות השם" עסקו בצא"ח בפעילות עם ילדים, בהוצאה לאור של חומר ובכינוסי ילדים בתאריכים שעליהם הורה הרבי[10]. סניפי צא"ח בישראל הפעילו מועדוני "צבאות השם" ומרכז צא"ח הפיק חומרי עזר לפעילות וכן עודד הרשמת ילדים למועדונים אלו[11].

בשנת תשמ"ח הוחלט בצא"ח להקים מחלקה לפעולות צבאות השם, ובראשה הועמד הרב נפתלי רוט[12]. המחלקה קיימה פעילות במשך מספר שנים, הפיקה פרסומים[13] וערכה כינוסים שנתיים שבהם נבחנו אלפי ילדים על ספר המצוות של הרמב"ם, על פי תקנתו של הרבי מלובביץ' שילדי ישראל ילמדו בספר זה[14]. גם מבצע 'מצה לתלמיד' של צא"ח התנהל באותן שנים תחת מחלקה זו[15].

מרכז חינוכי חסידותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז נוסד בירושלים בשנת תשמ"ח, על מנת לרכז את הפעילות החינוכית של חב"ד בישראל. בין היתר, המרכז מארגן 'ועידת המחנכים' והוציא שבועון נפוץ לילדים בשם 'תורתך שעשועי'. בשנת תשע"ב פסק השבועון לצאת, ובמקומו החל לצאת לאור עלון שבועי בשם 'ממתק לשבת', בשבט תשפ"ב זה עבר להופיע במדור בתוך עלון שיחת השבוע. המרכז מנוהל מאז היווסדו על ידי הרב נפתלי רוט.

מטה הרמב"ם היומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטה עוסק בהפצת תקנת הרמב"ם היומי של הרבי מלובביץ'. המטה הוקם בשנת תשמ"ח והוא מארגן את חגיגות סיום הרמב"ם היומי מדי שנה, ובראשן חגיגה בקברו של הרמב"ם בטבריה, וכן מוציא לאור מדריך שנתי לשיעורים היומיים ברמב"ם, עלוני הסברה ועוד.

פרויקטים מיוחדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוקם בחודש אלול תשע"ג על ידי הרב משה שילת. תחת האגף פעלו מספר ארגונים ובהם פעילי חב"ד. מטרת הארגון היה "לאפשר לכל חסיד לעסוק במבצעי הרבי באופן מסודר וקבוע, להעניק לו את הכלים הראויים לכך... בהתאם למקום מגוריו ויכולותיו"[16]. הפעילות השגרתית התבצעה בערבי חגים. בזמן פעילות הארגון ביקר כל פעיל אצל עשר משפחות יהודיות באזור מגוריו ונתן להן ערכה מטעם הארגון[17].

ארגונים נוספים שפעלו במסגרת האגף הם חב"ד בקמפוס, וכן ארגון לב חב"ד - המרכז בתי חב"ד הממוקמים במרכזים רפואיים ברחבי הארץ[18]. כיום כל הארגונים שפעלו במסגרת האגף פועלים בצורה עצמאית.

אגף מבצע תורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגף חדש יחסית שבתחילתו היה תחת האגף לפרויקטים מיוחדים. האגף אחראי על פרויקטים לשיפור הפן הלימודי-תורני כגון כרטיסים לניהול שיעורי תורה של שליחי חב"ד וכן אתר לשלוחים המרכז דרשות, סיפורים, רעיונות ועזרים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עם הלוגו הישן של הארגון
  2. ^ אודות באתר חב"ד
  3. ^ מכתבי הרבי בנושא רוכזו בפרק 'כרמי שלי' בספר 'צעירי אגודת חב"ד', כפר חב"ד, 2005.
  4. ^ פסק הדין. עם זאת, כחצי שנה לאחר פסק הדין קבע הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, מזכיר בית הדין, כי ארגון ניידות חב"ד יכול לפעול באופן עצמאי.
  5. ^ מנחם קולודצקי, כמה שלוחי חב"ד יש בישראל וכמה הצטרפו בשנה החולפת?, 03/01/2018 | רשימת בתי חב"ד בארץ
  6. ^ באתר חב"ד
  7. ^ shlich.us, www.shlich.us
  8. ^ הרב מנחם קוטנר בראיון מיוחד ל'עונג חב"ד' - שטורעם.נט כל חב"ד יודעת, באתר www.shturem.net
  9. ^ כתבה בחדשות ערוץ 2 מ-18.7.09 על קבוצת נכי צה"ל שיצאה לאוסטרליה
  10. ^ ספר צעירי אגודת חב"ד עמוד 67.
  11. ^ דוגמה: מודעה, לילדי ישראל, מעריב, 20 בנובמבר 1980
    אהוד בן עזר, צה"ל, ילדים והמצביא העליון, דבר, 8 בפברואר 1982
  12. ^ ראו ספר צעירי אגודת חב"ד שם, וראו גם כפר חב"ד גיליון 409 עמוד 43.
  13. ^ לאחר קריאתו של הרב שניאורסון בקיץ תשנ"א להוסיף בלימוד ענייני משיח וגאולה, הפיקה המחלקה חוברת לימוד בנושא.
  14. ^ ידיעות על הכינוסים: משנת תשמ"ח: כפר חב"ד גיליון 319 בעמוד האחורי, וידאו ממעמד הסיום - בדקה 8:10 ניתן לראות סמל צבאות השם בולט על הבמה. מקהלת צבאות שרה במעמד; תש"נ: כפר חב"ד גיליון 407, הזמנה לכינוס. ועוד.
  15. ^ ראו כפ"ח גיליון 425 עמוד 1 לפני האחרון.
  16. ^ בטאון פעילי חב"ד. דף הבית של פעילי חב"ד בארכיון האינטרנט
  17. ^ COL חב"ד און-ליין | מרהיבה ומפתיעה: ערכת מבצע מזוזה של 'פעילי חב"ד', באתר www.col.org.ilערכות מבצע מזוזה
  18. ^ אתר הארגון