צמרת הבירה

צמרת הבירה
מידע
עיר ירושלים
תאריך ייסוד 1972
קואורדינטות 31°48′14″N 35°14′32″E / 31.8039361°N 35.2423139°E / 31.8039361; 35.2423139
שכונות נוספות בירושלים
(למפת ירושלים רגילה)
 
צמרת הבירה
צמרת הבירה
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

צמרת הבירה היא שכונה יהודית בצפון-מזרח ירושלים, שהוקמה בשנת 1972. מקור שמה הוא בגובהה הרב, גם ביחס לשכונות ירושלים. יחד עם שכונת הגבעה הצרפתית הסמוכה מתגוררים בשכונה כ-7,000 איש.

מיקום וטופוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השכונה ממוקמת על הרכס הצפון מזרחי של הר הצופים ועל מורדותיו כלפי מזרח. הגובה המקסימלי בסביבת השכונה מגיע ל-835 מטר, ועל כן שמה. בצפון גובלת השכונה בכביש 1, במערב בגבעה הצרפתית, בדרום בעיסאוויה ובית החולים הדסה הר הצופים ובמזרח בנחל אוג וכביש 1. יחד עם הגבעה הצרפתית, משתרעת צמרת הבירה על פני 970 דונם[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת השכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השכונה הוקמה בשנת 1972, לאחר ששטחה נכבש מירדן במלחמת ששת הימים. מטרתה של השכונה, היה ליצור רצף יהודי, יחד עם השכונות הגבעה הצרפתית, גבעת המבתר ורמת אשכול, שיחבר בין מרכז ירושלים לבין הר הצופים, שהיה עד מלחמת ששת הימים מובלעת ישראלית בתוך השטח הירדני. השכונה נבנתה על פי סטנדרטים אמריקאיים. מתכנני השכונה ניצלו את המורדות לבנייה מדורגת ואפשרו תחושה של בתים בודדים, המשקיפים אל מדבר יהודה. השכונה אורגנה היטב על ידי ועד שנבחר על ידי התושבים ובכך מהווה דוגמה בולטת לארגון קהילתי.

בשנות ה-2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקב היותה שכונת-קצה, צמרת הבירה היא שכונה פסטורלית ושקטה, ונחשבת לשכונת יוקרה. המצב הסוציו אקונומי של דיירי השכונה הוא בינוני-גבוה. בשל הקרבה לקמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים, מתגורר בשכונה חלק ניכר מהסטודנטים וסגל האוניברסיטה[2].

בצמרת הבירה ישנה אוכלוסייה מגוונת, ברובה יהודית. בשכונה אף מתגוררות מספר משפחות ערביות[1].

מוסדות בשכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחובות השכונה הם: החי"ל, מבוא פלי"ם, מבוא הררי, מבוא נהגי הפרדות ומבוא הנח"ל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 נדב שרגאי, 370 דונם, בסך הכל, באתר הארץ, 13 בדצמבר 2007
  2. ^ אלעזר לוין, ‏יד שניה - צמרת הבירה, ירושלים, באתר גלובס, 11 בינואר 2004