צליפה בישראל

צלף ומאתר של צה"ל עם מערכת נשק צלפים "ברק", באליפות הצליפה של צה"ל.

צלף לוט"ר של ימ"ס ירושלים, משמר הגבול.

צלף כוחות מיוחדים של צה"ל עם בארט MRAD וחליפת הסוואה בתרגיל עומק ביוון, 2020.

מערכת נשק צלפים "ברק" הכוללת רובה צלפים H-S Precision Pro Series 2000 HTR לטווחים ארוכים, שתוכנן על ידי חברת H-S Precision לפי מפרט של צה"ל, שדרש רובה צלפים בריחי מדויק ואמין לטווחים של עד 1200 מטר.

הצליפה בישראל מתייחסת לתחומי הצליפה הצבאית, המשטרתית והספורטיבית במדינת ישראל. כיום, הגופים בישראל שמפעילים צלפים הם צה"ל, משטרת ישראל (הימ"מ), משמר הגבול (הימ"מ וימ"ס) ויחידת מצדה של שירות בתי הסוהר. לצידם קיימת גם אגודת רובאי ישראל שמטפחת את תחום הקליעה והצליפה הספורטיבית האזרחית.

הצליפה בישראל התפתחה בשנות ה-40 של המאה ה-20 וראשיתה בבריגדה היהודית ובמתנדבים מהיישוב היהודי שהוכשרו כצלפים בצבא הבריטי. מתנדבים אלה הקימו את כיתות הצליפה במחתרות העבריות בארץ ישראל ובפרוץ מלחמת העצמאות ב-1948 את מערך הצליפה והדרכת הצליפה בצה"ל. בית הספר הראשון לצלפים הוקם בכפר שמריהו על ידי יצחק בר-און ואלכס אלירז, והכשיר צלפים ומדריכי צליפה. עם זאת, במהלך השנים סבל תחום הצליפה בישראל מעליות ומורדות, כולל תקופות ארוכות של הזנחה. בעשורים האחרונים גדלה ההכרה בחשיבות הצלפים במלחמה ובלוחמה בטרור ונערכו מספר רפורמות בתחום הצליפה במטרה לשקם ולפתח אותו, כולל כתיבה מחדש של תורת הקליעה והצליפה, שינוי ניכר בתהליך הכשרת הצלפים ורכישת רובי צלפים בריחיים ייעודיים, כוונות טלסקופיות, חליפות הסוואה וציוד עזר טקטי נוסף. ברפורמות אלה מוסד בית הספר לקליעה וצליפה צבאית של צה"ל כמרכז ידע לאומי בנושא הצליפה.

הצליפה בצה"ל

רובי צלפים של צה"ל: HTR 2000 (למעלה) ורמינגטון M-24 (באמצע).

רובה קלעים/צלפים SR-25 בשירות צה"ל

צלף יחידת דובדבן מתאמן במטווח במתקן אדם. הצלף חמוש ברובה צלפים "ברק" ולידו נמצא מאתר שמאכן לו מטרות.

צלף של חיל ההנדסה הקרבית יחד עם שני קלעי סער. הצלף חמוש במערכת נשק צלפים רמינגטון M24 וחליפת הסוואה.

רובה בארט M82A1 משמש את חיל ההנדסה הקרבית בעיקר לפגיעה במטרות חומר וסילוק פצצות ופחות נגד מטרות אדם. בעבר שימש כרובה צלפים בחיל הרגלים.

ערך מורחב – צליפה בצה"ל

צה"ל הפעיל צלפים עוד ממלחמת העצמאות אך תחום הצליפה סבל מהזנחה שנים רבות, עד שבוצעו בו שתי מהפכות ורפורמות גדולות: אחת בשנות ה-90 של המאה ה-20 ואחת בעשור הראשון של המאה ה-21. במהפכות אלה מוסד בית הספר לקליעה וצליפה צבאית כמרכז ידע לאומי בנושא הצליפה, הכשרת הצלפים שופרה באופן ניכר, נרכשו רובי צלפים ייעודיים אחידים ומדויקים וכן נרכש ציוד צליפה הכולל כוונות טלסקופיות, עזרים טקטיים וחליפות הסוואה. כיום מפעיל צה"ל צלפי חי"ר (בחיל הרגלים, ובעבר גם בחיל ההנדסה הקרבית) וצלפי לוט"ר (ביחידות המיוחדות).

היסטוריה

לקראת מלחמת העצמאות, זימנה מחלקת ההדרכה של המטכ"ל את חיילי ומפקדי כיתות הצלפים של הבריגדה היהודית לאור הידע והניסיון שרכשו בחזית האיטלקית. יוצאי הבריגדה קיבלו על עצמם להקים את בית הספר הראשון למדריכי צלפים בכפר שמריהו. קבוצה של בוגרי בית הספר, ובראשם נתנאל לירם, הקימה בירושלים יחידת צלפים שפעלה במלחמת העצמאות והמשיכה לפעול עד מלחמת יום הכיפורים. במלחמת העצמאות הסבה יחידת הצלפים הירושלמית אבדות כבדות לחיילי הלגיון הערבי של ירדן, ושיתקה מספר עמדות צלפים ירדניות בחומות העיר העתיקה. באחד המקרים, ב-1948, חיסלו צמד צלפים של היחידה הירושלמית 35 חיילי אויב תוך 48 שעות במחיר 50 כדורים בלבד.

בקרב על גבעת התחמושת, במלחמת ששת הימים, הייתה פלוגה של צלפים שנפרשה על גגות שכונת שמואל הנביא. אולם, תרומתם לקרב הייתה זניחה ביותר. אחת הסיבות לכישלון הייתה שהפלוגה לא הספיקה לאפס את כלי הנשק שלה, מבעוד מועד. בעקבות המקרה, מפקד הפלוגה, אלכס אלירז, המציא מכשיר הקרוי על שמו, שבעזרתו אפסנאי יכול לתאם כוונות של כלי נשק רבים בפרק זמן קצר, תוך היעזרות בחייל אחד בלבד. המכשיר מוכר בצה"ל, והשימוש בו נעשה לעיתים במטווחים.

במלחמת ההתשה התעורר צורך ניכר בצלפים, עקב הופעתם של "הקופים" - צלפים מצרים שנתלו מעצים וגרמו לאבדות במעוזים על קו בר-לב. בשל הזנחת הצליפה, צה"ל נאלץ לגייס קלעים ספורטיביים על מנת להשלים את מכסת הצלפים הדרושה. הצלפים, שכללו צלפים מיחידת הצלפים הירושלמית ומיחידת הצלפים של גוש תל חי, הטמינו מארבים לצלפים המצריים וחיסלו רבים מהם, כאשר במספר לא קטן של מקרים חיסולים אלה גררו הפגזה ארטילרית כתגובה מצד המצרים.

במלחמת יום הכיפורים התנדב אלכס אלירז לסייע לצלפים והשתמש במכשיר האלירז על מנת לאפס מהר את רובי הצלפים בכל החזיתות.

בשנות ה-90 של המאה ה-20 הוחלט בצה"ל לבצע שידוד מערכות בכל הנוגע לצליפה, על מנת לשפר תחום זה שסבל מהזנחה רבה. תורת הלחימה (שיטת הפעלת הצלפים) ומערך ההדרכה נכתבו מחדש. בנוסף, נוצר בצה"ל מקצוע חדש בשם קלע סער, שנועד לפעול בפער שבין רובאי רגיל לבין צלף מקצועי ובכך להשלים את יכולת הקליעה של יחידת החי"ר. רובי הצלפים השונים שהיו בשירות, ביניהם רובי ה-M-14 וגליל צלפים, הוחלפו ברובה בריחי רמינגטון M24 (רובה הצלפים הסטנדרטי של צבא ארצות הברית עד 2010) הידוע בדיוקו ואמינותו. לצד רובי ה-M24 נכנסו לשירות גם רובי בארט M82A1 בקליבר 12.7x99 מ"מ נאט"ו (0.5 אינץ') לירי ארוך טווח במיוחד ונגד מטרות חומר כגון מטעני חבלה או כלי רכב, ורובי SR-25 לירי מהיר בטווחים בינוניים וללוחמה בשטח בנוי. ביחידות מובחרות בצה"ל נרכשו רובי צלפים יקרים יותר ומדויקים מאוד במגוון דגמים, כגון מאוזר 86SR, מקמילן TAC-50 ו-AWM.

בתקופת האינתיפאדה השנייה הפעיל גם חיל ההנדסה הקרבית צלפים, חלקם במסגרת מחלקות הסיור (הנחשבות ליחידות המובחרות של גדודי ההנדסה) ויהל"ם. הצלפים השתמשו בעיקר ברובי רמינגטון M24 ובארט M82A1, אך לעיתים גם ברובים "אקזוטיים" יותר כגון SVD דרגונוב. צלפי מחס"ר גדוד 603 הצטיינו במהלך הקו שתפס הגדוד ברצועת עזה והיו שותפים להישג של המחס"ר שחיסלה למעלה מ-70 מחבלים בשנים 2003–2005. צלפי המחס"ר התאמנו במיוחד בצליפת יום ולילה, ובצליפה תוך שימוש בצייני אינפרא-אדום והציבו מארבים רבים למחבלים. באחד המקרים חיסלו הצלפים חוליית טרור שהטמינה מטעני חבלה באמצעות ירי מדויק ממרחק 600 מטר.

תפקוד מערך הצליפה בצה"ל במלחמת לבנון השנייה נחשב לכישלון. כתוצאה מכך פתח צה"ל בתחקיר מקיף להפקת לקחים וביצוע רפורמות שישפרו את מערך הצליפה, הכשרת הצלפים וניצולם בשטח באופן מיטבי. בשנת 2008, בעקבות תהליך הפקת לקחים הנ"ל, התקבלה בזרוע היבשה החלטה לבצע שורה של שינויים במערך הצליפה של צה"ל.

במבצע עמוד ענן (2012) ומבצע צוק איתן (2014) הוכיחו הצלפים בצה"ל יכולת דיוק גבוהה, כולל צלפים סדירים של חטיבות חיל הרגלים שהראו יכולת דיוק ברמה של יחידות מיוחדות. נכון ל-2017 צלפים סדירים בצבא נחשבים לאיכותיים ברמה עולמית.^{[דרוש מקור]}

ב-2017 רכש צה"ל 800 כוונות טלסקופיות חדשות מדגם לאופולד Mark 6. זוהי כוונת טלסקופית בעלת הגדלה של X3-X18 ולוח שנתות משופר, שהותאמה לדרישות צה"ל. הכוונת נכנסה לכלל מערך הצליפה בצה"ל, כולל החי"ר, הצליפה לרחוק והלוט"ר.

בחודשים מרץ-אוקטובר 2018 הפעיל צה"ל עשרות צלפים כדי לעצור את המהומות האלימות בגבול ישראל-רצועת עזה בהם ניסו אלפי פלסטינים לחבל ולפרוץ בגדר המערכת של רצועת עזה ולחדור לשטח ישראל כדי לבצע פיגועי טרור. הצלפים נטרלו בירי מדויק מאות מחבלים ומתפרעים אלימים, והרגו למעלה מ-205 פלסטינים, מתוכם לפחות 80% זוהו כפעילים בארגוני טרור ובעלי רקע פח"עי, רובם מחמאס. הצלפים העידו שהפלסטינים השתמשו בילדים, נשים וזקנים כמגן אנושי ושבמקרים כאלו הם נמנעו מירי לעברם.

ב-12 ביולי 2018 ארגן בית הספר ללוחמה בטרור, קליעה וצליפה אליפות צליפה בינלאומית, שכללה צלפים ממספר צבאות בעולם בהם צלפי יחידות עילית כגון אריות הים (Navy SEALs) ויחידת הריינג'רס של צבא ארצות הברית. בתחרות זכתה יחידת מגלן של צה"ל בבית היחידות המיוחדות, וגדוד 890 של חטיבת הצנחנים בבית גדודי חיל הרגלים ובסיכום הכולל.

מערך הצליפה בצה"ל כיום

מערכת נשק צלפים הסטנדרטית של צלפי חיל הרגלים של צה"ל כוללת רובה צלפים רמינגטון M24, כוונת טלסקופית (לרוב מדגם ליאופולד סימן 4 X10 או ליאופולד סימן 6 X3-X18), דורגל ותחמושת צליפה של IMI. ציוד נוסף כולל הסוואה צבאית לצלף ואמצעי איכון ומטאורולוגיה.

צלף ומאתר של צה"ל עם מערכת נשק צלפים "ברק".

כיום בצה"ל, קיימים צלפים בחיל הרגלים ויחידות מובחרות (בעבר היו גם בחיל ההנדסה הקרבית). סוגי הצלפים בצבא מתחלק לשני סוגים - צלפי חי"ר (הכולל גם תת-סוג של "צלפים לטווח ארוך") וצלפי לוט"ר.

כאמור, כיום עיקר ההדרכה בנושאי צליפה נעשית בבית הספר לקליעה וצליפה צבאית שבמתקן אדם. צלפי החי"ר (בעיקר צנחנים, גבעתי וגולני) בצה"ל נחשבים למקצועיים יותר יחסית לעבר ובעלי יכולת דיוק גבוהה, אך סובלים מחוסר ניסיון מבצעי (שכן הם משרתים רק 3 שנים שירות סדיר, בניגוד לצלפים אחרים בעולם שמשרתים בתפקיד בקבע שנים רבות). עם זאת, נמתחה ביקורת על חוסר ידע בהפעלת צלפים יעילה על ידי המג"דים של גדודי חיל הרגלים וכן על מחסור באימוני צליפה סדירים בתדירות גבוהה.

רובי הצלפים התקניים של צלפי החי"ר הם הרמינגטון M24 - רובה בריחי לצליפה צבאית כללית בטווחים של 100–800 מטר, SR-25 Mk 11 - רובה חצי-אוטומטי לצליפת לש"ב בטווחים של עד 500 מטר, ברק 338 - רובה בריחי לצליפה צבאית בטווחים ארוכים של 1200 מטר, ובארט M82A1 - רובה חצי-אוטומטי כבד המשמש בעיקר כרובה נגד חומרים ולסילוק פצצות בחיל ההנדסה הקרבית.

צלפי יחידות מובחרות ומיוחדות בצה"ל משתמשים גם ברובי צלפים אחרים בהם מאוזר 86SR,‏ PGM Ultima Ratio,‏ SVD דרגונוב, PSG-1, מקמילן TAC-338, מקמילן TAC-50, ‏SR-25 Mk 11 ובארט MRAD. רובים אלה נחשבים לרובים איכותיים ומדויקים ביותר ובעלי ניסיון מבצעי מוכח. כמעט כל יחידה מיוחדת בצה"ל כוללת גם צלפים, לרבות סיירת מטכ"ל, שייטת 13, יחידת שלדג ויחידת דובדבן. צלפי היחידות המובחרות נחשבים לצלפים מקצועיים וטובים מאוד, וצלפי היחידות של סיירת מטכ"ל, שייטת 13 ושלדג נחשבים כצלפים ברמה עולמית עם מוניטין בינלאומי.

הצלפים בצה"ל משתמשים בתחמושת ייעודית לצליפה, כגון כדורים מדגם M118LR האמריקאי או תחמושת צליפה תואמת של IMI, ולעיתים גם בתחמושת Match Grade האיכותית ביותר, כאשר נדרשת צליפה כירורגית. ברוב הרובים ניתן להשתמש גם בתחמושת רגילה אך היא פחות מדויקת. תחמושת הצליפה של IMI, כגון ה-7.62x51 mm Long Range Match 175-Grain, נחשבת לאיכותית ומדויקת: יכולת הקביצה של רובה רמינגטון M24 עם תחמושת זו בירי לטווח 800 מטרים (870 יארד) הוא פיזור של 12 סנטימטרים (4.7 אינץ'), דיוק השקול לחצי דקת קשת (0.5 MOA), הנחשב מצוין לצליפה צבאית (וגם לצליפת לוט"ר). בנוסף מצוידים הצלפים במגוון עזרים טקטיים הכוללים כוונות טלסקופיות מדגמים שונים (כגון "נמרוד" או "ליאופולד X10" ו"ליאופולד סימן 6 X3-X18" ליום ו"ליטון אקילה X6" ללילה), אמצעי ראיית לילה, משקפת, ערכה מטאורלוגית, חצובות ודורגל, משתיק קול, חליפות הסוואה, רשת הסוואה ועוד.

בשנים האחרונות מארגן בית הספר לקליעה וצליפה צבאית תחרות צליפה שנתית בין כלל היחידות הקרביות של צה"ל, משמר הגבול ומשטרת ישראל. בתחרות מתבצע ירי במתארים שונים, והיחידות מחולקות לבתים (גדודי חיל הרגלים, גדודי סיור, יחידות מובחרות ויחידות עילית).

סוגי צלפים בצה"ל

צלפי שדה של חטיבת הנח"ל עם רובה רמינגטון M24,‏ 2014

צלף ארוך טווח של חטיבת גבעתי עם רובה ברק 338.

צלף לוט"ר של צה"ל חמוש במערכת נשק צלפים בארט MRAD ולצידו מאתר, באליפות הצליפה של צה"ל.

כיום מקובל להבחין בצה"ל בין:

• רובאי 07/קלע - אדם במיומנות הירי הדרושה מלוחם פשוט בחיל הרגלים ובחיל ההנדסה. מקלע מצופה לפגוע במטרת ראש ממרחק 100 מטר, מטרת גוף מ-300 מטר ומטרה מקובצת (מספר אנשים צמודים) מ-500 מטר.
• קלע סער/קלע לילה - ישנם אחד או יותר במחלקת הנדסה קרבית ובמחלקת חי"ר (במחלקה צה"לית סטנדרטית - בין ארבעה לשישה). זהו קלע מצטיין המצויד בנשק מדויק יותר. הוא מתמקד במטרות איכותיות ומזדמנות. תפקיד זה ניתן לחייל שהצטיין בלימודי הירי הרגילים, אך לא עבר קורס צלפים.
• צלף חי"ר שדה - אחד או יותר בפלוגה היורה למטרות קבועות מראש, בדרך כלל מתוך מסתור או תחת הסוואה צבאית. חייל זה עבר קורס צלפים בנוסף למסלול ההכשרה הרגיל לחיל הרגלים. הוא מצויד גם במערכת נשק צלפים ייעודית. מצופה ממנו לפגוע במטרת ראש ממרחק 300 מטר ובמטרת גוף ממרחק 500 מטר. בנוסף לצליפה עוסק צלף החי"ר גם בתצפית ואיסוף מודיעין חזותי.
• צלף חי"ר לטווח ארוך - צלף שעבר קורס צלפים וקורס נוסף שמכשיר אותו לירי בטווחים ארוכים במיוחד, בדרך כלל מעבר ל-1,000 מטר. צלף זה חמוש ברובה צלפים המותאם לירי שכזה (בצה"ל, רובה ה"ברק" בקליבר 0.338 לפואה מגנום, שיעיל ל-1,200 מטר) ואמצעי עזר נוספים. נמצא הן ביחידות החי"ר הרגילות והן בכוחות המיוחדים.
• צלף כוחות מיוחדים/קומנדו/לוט"ר - זוכה להכשרה ולאימון נרחבים יותר מאלו של צלף חיל הרגלים. הוא מאומן גם בירי סלקטיבי (ירי במטרה המייצגת אויב בין מטרות רבות המייצגות ידידים או עוברי אורח). צלפי לוט"ר מופעלים גם על ידי היחידות המיוחדות של המשטרה. בדרך כלל, צלפים של המשטרה משתמשים ברובים שונים מאלה של הצבא ומתאמנים באופן שונה, מאחר שהתפקידים שלהם שונים מאוד. צלף משטרה חייב להיות מאוד מדויק ובדרך כלל לא צריך להסוות את עצמו כמה ימים בשטח או לאכן לעצמו מטרות. צלפי לוט"ר, שפועלים לרוב בשטח בנוי, מבצעים את הירי לרוב מעמדת ישיבה או עמידה, כאשר הרובה מיוצב על גבי חצובה או שולחן ירי.
• מפעיל בארט - לוחם-פלס או לוחם-סלק של חיל ההנדסה הקרבית שעבר הכשרה והוסמך להפעיל רובה נגד חומרים מדגם בארט M82A1. מטרתו לפגוע במטרות חומר וציוד ולפרק מטעני חבלה בירי מרחוק. עם זאת, לבארט יש גם פוטנציאל לצליפה לטווח רחוק ולהריגת מחבלים מאחורי מחסה.

הצליפה במשטרת ישראל

צלף של הימ"מ חמוש ברובה צלפים SR-25 Mk 11.

משטרת ישראל ומשמר הגבול מפעילות גם הן צלפים. בעבר צלפי המשטרה היו חמושים ברובי רמינגטון 700P, רובי M-14 ורובי M-16 שהותאמו לצליפה, אך מאז שנות ה-90 של המאה ה-20 הם חמושים ברובי צלפים ייעודיים בעלי דיוק גבוה. כיום רק היחידות המיוחדות של המשטרה ומג"ב מפעילות צלפים, הבולטות שבהן הן הימ"מ (היחידה המיוחדת ללוחמה בטרור) והימ"ס (יחידות המסתערבים).

במשך עשרות שנים הפעיל המשמר האזרחי יחידה של צלפים מתנדבים. הללו השתמשו ברובים שונים, החל מ-M1 קרבין ומאוזר K98 משופרים עם כוונת טלסקופית וכלה ברמינגטון 700P ורמינגטון 700 BDL. ב-20 באוגוסט 2007 נסגרה יחידת צלפי המשא"ז האחרונה בחיפה. באוקטובר 2000 הפעילה המשטרה צלפים, שירו גם אש חייה לעבר מתפרעים ערביים במהלך אירועי אוקטובר 2000. ירי זה היה שנוי במחלוקת.

הצליפה בימ"מ

ערך מורחב – צליפה בימ"מ

צלפי הימ"מ מבצעים ירי ברובה צלפים בארט MRAD, שלו דיוק של 0.5–0.35 דקת קשת.

צלפי הימ"מ עם בארט MRAD מושתק וחליפת הסוואה.

הימ"מ (היחידה המיוחדת ללוחמה בטרור של משטרת ישראל ומשמר הגבול) מפעילה יחידת צלפים הנחשבת, בעיני רבים מאנשי המקצוע, לאחת היחידות הטובות בעולם. הם חמושים ברובי צלפים מדויקים ביותר (בעלי דיוק של 0.5 דקת קשת ומטה) ובאמצעי עזר טקטיים מתקדמים, כגון כוונות טלסקופיות, אמצעי ראיית לילה, משתיקי קול, חצובות, חליפות הסוואה ועוד רבים בעלי סיווג גבוה. צלפי הימ"מ מאומנים בכל סוגי הצליפה ומבצעים מגוון רחב של תפקידים ומשימות: צליפת לוט"ר (לוחמה בטרור), סיכולים ממוקדים, ניטרול חמושים מסוכנים בתרחישי קיצון, תמיכה ביחידות הפריצה בעת פעולות השתלטות, חיפוי על כוחות אחרים בשטח, מבצעי משטרה מיוחדים, מארבים בשטחים פתוחים, תצפיות ואיסוף מודיעין קרבי ומודיעין משטרתי בזמן אמת. חלק גדול מפעילותם המבצעית משותפת עם שירות הביטחון הכללי תחת מעטה כבד של סיווג.

צלפי הימ"מ נטלו חלק מרכזי בפעולת ההשתלטות והחילוץ באוטובוס האמהות ב-1988 כאשר חיסלו שניים מתוך שלושת המחבלים בירי מדויק. צלפי הימ"מ פעלו במספר מקרים בשנות ה-90 של המאה ה-20 והרגו בירי מדויק חמושים מסוכנים. בתקופת האינתיפאדה השנייה צלפי הימ"מ היוו מרכיב חשוב מאוד בפעילות הלוחמה בטרור ורשמו לזכותם חיסולים רבים, בעיקר של מחבלים שהתבצרו בבתים וירו על לוחמי הפריצה. ב-2005 הרג צלף ימ"מ את סעיד ציאם, בכיר בחמאס, בירי מרחוק שלטענת הפלסטינים בוצע ממגדל שמירה בנווה דקלים. גם אחרי דעיכת האינתיפאדה פעלו צלפי הימ"מ נגד מחבלים פלסטינים ונטרלו מחבלים שתקפו את לוחמי יחידת הפריצה בעת ניסיונות מעצר. ב-20 באוקטובר 2015 סיכלו צלפי הימ"מ בירי רחוק ממארב חוליית צלפי טרור של חמאס, שהייתה חמושה ברובה צלפים כבד מדגם שטייר HS.50. אחד מצלפי הימ"מ המפורסמים ביותר הוא רב-נגד פסקל אברהמי, בעל עיטור האומץ ושני עיטור המופת, שנהרג במתקפת הטרור בדרום ישראל (2011).

רובי הצלפים של הימ"מ

בתחילת דרכו השתמש הימ"מ במגוון רובי צלפים, בהם רמינגטון מודל 700, שטייר SSG 69 וגליל צלפים. בשנות ה-90 של המאה ה-20 הצטייד הימ"מ ברובים נוספים וחדשים יותר הנחשבים למדויקים מאוד, בהם רובי PGM בקליברים שונים (PGM Ultima Ratio המדויק,‏ PGM 338 ו-PGM Hécate II הכבד). בחלק מהרובים השתמשו גם צלפי היחידות המובחרות והמיוחדות של צה"ל, איתם הימ"מ משתף פעולה באימונים ובפעילות מבצעית. בשל התדירות הגבוהה מאוד של האימונים והפעילות המבצעית האינטנסיבית רובי הצלפים של הימ"מ, ובעיקר קניהם, נשחקים עם הזמן. ב-2013 החל הימ"מ להחליף את רובי הצלפים הישנים והשחוקים שלו, בעיקר אלו מתוצרת אירופאית (כגון רובי ה-PGM), עקב אמברגו אירופאי על חלקי חילוף ותחמושת צליפה תואמת. הרובה שנבחר להחליפם היה הבארט MRAD וזאת בזכות איכותו וביצועיו (דיוק גבוה וטווח ירי), היותו רובה מודולרי שתומך במספר קליברים הניתנים להחלפה בקלות (דבר שאפשר יצירת מערך נשקי צליפה אחיד), והיותו תוצרת ארצות הברית (דבר המבטיח אספקה שוטפת של חלקי חילוף וקנים ללא חשש מאמברגו). כיום זהו הרובה העיקרי במערך הצליפה של הימ"מ יחד עם עוד מספר כליים ייעודיים מיוחדים. בזכות הניסיון החיובי וחוות הדעת הטובות מאוד של הימ"מ על הבארט MRAD, רכש גם צה"ל את הרובה עבור צלפי היחידות היחידות המובחרות והמיוחדות שלו. ב-2020 רכש הימ"מ את המקמילן ALIAS CS5, רובה צלפים קומפקטי ומושתק למשימות חשאיות.

טבלה מלאה ומעודכנת של רובי הצלפים של הימ"מ ניתן למצוא בערך צליפה בימ"מ#רובי הצלפים של הימ"מ.

הצליפה בימ"ס

הימ"ס מפעילים אף הם צלפים, בעיקר למשימות לוחמה בטרור ומתן גיבוי לכוחות מסתערבים בשטח. צלפי הימ"ס חמושים ברובי מאוזר 86SR, רמינגטון 700 משופר, SR-25 Mk 11 ובארט REC10 ואמצעי עזר כגון כוונות טלסקופיות וחליפות הסוואה. בנוסף הם חמושים גם ברוגר SR-22 לביצוע ירי פחות מקטלני במהומות אלימות והפרות סדר.

צלפי ימ"ס דרום נפרשו לאורך גדר המערכת סביב רצועת עזה במהלך העימותים גבול ישראל–רצועת עזה על מנת לבצע ירי סלקטיבי במחבלים ופורעים אלימים המנסים לחבל בגדר ולחדור לשטח ישראל. בעקבות ריבוי הרוגים פלסטיניים ביום חניכת שגרירות ארצות הברית בישראל בירושלים ב-2018 שונו הוראות הפתיחה באש ומטרת הירי הוגדרה לפצוע ולא להרוג. ב-21 באוגוסט 2021 נהרג צלף ימ"ס דרום מירי מחבל פלסטיני מטווח אפס.

ב-2022 זכה פקד מ', צלף וקצין מבצעים בימ"ס, ב-3 צל"שים. ב-28 בספטמבר 2022 הרג מ' חמוש פלסטיני שירה לעבר הכוחות, בירי צלפים מטווח 710 מטר. הסיכול תועד במצלמת אבטחה והפך לוויראלי.

להלן טבלה המפרטת את רובי הצלפים ששירתו בימ"ס. הדיוק של הרובים נמדד בדקות קשת (MOA = Minute of Arc). מספר זה מייצג את הפיזור הזוויתי האופייני של הרובה וככל שמספר זה נמוך יותר כך הרובה מדויק יותר. רובים ששמם כתוב על רקע תכלת הם רובים שעדיין נמצאים בשירות פעיל.

רובי הצלפים של הימ"ס
שם הרובה	תמונה	שירות בימ"ס	ארץ ייצור	קליבר	טווח יעיל	דיוק ב-MOA‏
גליל צלפים	‏	1991-?		7.62x51 מ"מ נאט"ו	800 מטר	2.0–1.0
מאוזר SP66 ‏	‏	1991 עד 1996		7.62x51 מ"מ נאט"ו	800 מטר	0.5
מאוזר 86SR ‏	‏	1996 עד היום		7.62x51 מ"מ נאט"ו	800 מטר	0.5
רמינגטון מודל 700 מדגמי 700P ו-BDL	‏‏	שנות ה-80 עד היום?		7.62x51 מ"מ נאט"ו	100–700 מטר	0.75
רוגר 10/22 ‏	‏	1991 – 2015?		טו-טו (0.22 אינץ')	100–400 מטר	?
רוגר SR-22 ‏	‏	2015 – היום		טו-טו (0.22 אינץ')	100–400 מטר	?
PGM Ultima Ratio	‏‏	שנות ה-90 עד ימינו		7.62x51 מ"מ נאט"ו	800 מטר	0.5–0.25
‏ SR-25 Mk 11‏	‏	ככל הנראה מ-2006 עד ימינו		7.62x51 מ"מ נאט"ו	500–800 מטר	0.75–0.5
בארט REC10‏	‏	2021–היום		7.62x51 מ"מ נאט"ו	800 מטר	0.75

כוחות ביטחון נוספים

ביחידת מצדה – יחידת ההשתלטות של שירות בתי הסוהר – משרתים צלפים החמושים ברובי צלפים מדגמי רמינגטון MSR וככל הנראה גם SR-25 Mk 11 ורוגר 10/22.

צליפה ספורטיבית ואזרחית

אחד מענפי הירי הספורטיבי הוא ירי מ-300 מטרים, טווח שהחל ממנו כישורי צליפה הופכים להיות משמעותיים. אחד מהקלעים הבולטים בישראל שהיו פעילים בענף זה היה אלכס אלירז. במלחמת ההתשה, צה"ל גייס לשורותיו קלעים ספורטיביים על מנת להתמודד עם איום "הקופים" - הצלפים המצריים שנתלו מעצים וגרמו לאבדות במעוזים על קו בר-לב.

בישראל פעל גדנ"ע קליעה, מסגרת טרום-צבאית שהכשירה ואימנה צעירים בקליעה וירי אולימפי בפרט. פעילות המסגרת כללה לעיתים רחוקות התנסויות בכלי נשק צבאיים למדריכים וכן לחניכים בולטים (לעיתים רובי צליפה. לדוגמה: בקיץ 2001 הועבר קורס צליפה במתקן אדם). המסגרת פעלה כ-50 שנה, עד שנת 2007, ובמהלך שנותיה הכשירה לצה"ל מאות בעלי תפקידים שהמשיכו לעסוק בתחום הקליעה והצליפה במערכת הביטחון ולמדינת ישראל סיפקה ספורטאים מצטיינים בתחום הירי האולימפי.

בישראל קיימים מטווחי צליפה ספורים, בהם עושים שימוש צלפי צה"ל, משטרת ישראל והמשמר האזרחי. בניגוד למדינות כמו קנדה וארצות הברית בהן קיימת פעילות צליפה אזרחית, לאחר סגירת יחידת הצלפים של המשמר האזרחי בשנת 2007, פעילות הצליפה בישראל נותרה, לזמן מה, נחלתם של כוחות הביטחון בלבד.

לאחר סגירת יחידות צלפי המשא"ז הוקמה אגודת רובאי ישראל הפועלת על פי מתכונת ה-BDMP מגרמניה ומקיימת אימונים ותחרויות בתורות הירי השונות לטווחים רחוקים ומהווה המסגרת האזרחית היחידה בישראל העוסקת בשימור ופיתוח אומנות הירי לטווחים רחוקים בישראל. מאחר שהאגף העוסק ברישוי כלי ירייה (בעבר במשרד הפנים, נכון ל-2016 במשרד לביטחון הפנים) נוקט במדיניות מצמצמת ולמעשה לא מתווספים אזרחים בעלי רישיונות חדשים, פעילות הצליפה האזרחית בישראל צפויה להיפסק תוך מספר עשורים.

רובי צלפים ישראליים

ה"גליל צלפים" החדש

IWI דן - רובה צלפים בריחי בקליבר 0.338 לפואה מגנום.

מאז קום המדינה התעשייה הצבאית מפתחת ומייצרת נשק קל ותחמושת עבור מערכת הביטחון. כלי הנשק שהיא מפתחת כוללים רובים, אקדחים ותת-מקלעים, אך במידה מועטה גם רובי צלפים. עם הפרטת מפעל הנשק הקל "מגן" של התעשייה הצבאית לתעשיות נשק לישראל (IWI), המשיך שם פיתוח רובי הצלפים.

רובה הצלפים הישראלי הידוע ביותר הוא גליל צלפים (גל"ץ), גרסת צליפה לרובה הסער הנפוץ "גליל". ה"גליל צלפים" המקורי נחשב לרובה צלפים גרוע ולא מדויק מספיק, אך נעשו בו מספר שיפורים והוא נמכר בהצלחה בחו"ל. ה"גליל צלפים" שרת גם בצה"ל (לצד רובה M14) ובימ"מ אך הוחלף מאוחר יותר ברובי צלפים בריחיים מדויקים יותר, דוגמת המאוזר 86SR והרמינגטון M24.

אחד ממפתחי הנשק הבכירים בישראל, ד"ר נחמיה סירקיס, פיתח מספר רובי צלפים, בהם הסרדיוס M26 והסרדיוס M36, אך אלה מעולם לא הבשילו לייצור תעשייתי בכמויות משמעותיות. רובה נוסף שהוא תכנן היה הרובה צלפים M89SR, רובה צלפים בולפאפ שהתבסס על רובה M14. רובה זה היה עדיף בהרבה על הגליל ואף נכנס במספרים קטנים ליחידות מובחרות בצה"ל אך עקב קשיים כלכליים של החברה המייצרת לא יוצר בכמויות משמעותיות.

פיתוח רובי הצלפים המשיך גם בתעשיות נשק לישראל (IWI). החברה חידשה את הגליל צלפים ושדרגה אותו באופן ניכר, תוך שהיא משפרת מאוד את הדיוק שלו ומעדכנת את הקת, המעצה והמתפסים שלו למאה ה-21. ב-2014 חשפה החברה את ה-IWI DAN, רובה צלפים בריחי בקליבר 0.338 לפואה מגנום שתכנן נחמיה סירקיס. ב-2016 פורסם בכלי התקשורת בבריטניה שרובה ה-DAN נמצא בשימוש צלפי ה-SAS, יחידת הקומנדו הבכירה של צבא בריטניה. ב-2022 השיקה IWI את רובה צלפים ACE המבוסס על הגליל ACE של החברה והוא רובה חצי-אוטומטי.

לקריאה נוספת

• אלכס אלירז, הצליפה הצבאית, הוצאת מערכות.
• ד"ר רס"ן עידן ירון, מאחורי הכוונת - הצלף הצבאי, הוצאת מערכות, 2016.

קישורים חיצוניים

אליפות הצליפה של צה"ל 2019

כללי

• Sniper Central - אתר על צלפים וצליפה (מנוהל על ידי צלף מקצועי, לשעבר בצבא ארצות הברית וכיום במשטרה)
  • רובי צלפים
• כיצד צלף עובד? (באתר HowStuffWorks)
• הצלף וההסוואה, מערכות 11 אפריל 1942
• אבי אליהו, ‏אין לאן לברוח: יחידות הצלפים הטובות בעולם, באתר ‏מאקו‏, 12 ביולי 2012
• שי לוי, ‏רובה אחד נגד גדוד שלם: הצלפים הקטלניים בהיסטוריה, באתר ‏מאקו‏, 15 בספטמבר 2011

צליפה בישראל

• צליפה בצה"ל, בדגש על היחידות המיוחדות(הקישור אינו פעיל), באתר Isayeret
• רובי צלפים בצה"ל(הקישור אינו פעיל), באתר Isayeret
• איך להיות צלף בצבא, כתבה באתר "מבורבר"
• יותם קניספל, קשה באימונים מדויק בקרב, ביטאון ביבשה, ‏ גיליון 10 יוני 2009
• תומר שניר, מקצועיים יותר, אך חסרי ניסיון, אתר "ישראל דיפנס", ‏ 10 ביולי 2012
• תומר שניר, ‏לצלוף ולהציל: איך יכול צלף לחלץ בני ערובה?, באתר ‏מאקו‏, 22 באפריל 2012
• שקד זיכלינסקי, ‏רואה הכול, יודע הכול: כך עובד צלף בצה"ל, באתר ‏מאקו‏, 4 בינואר 2012
• מאי רש, ‏סוגרים את הקרב בכדור הראשון: הצלפים הכי טובים בצה"ל חושפים את סודות המקצוע, באתר ‏מאקו‏, 4 ביולי 2013
• רונן שיביאק, כוונות טובות, באתר ישראל היום, 25 במרץ 2016
• שי לוי, ‏מחטיאים את המטרה: למה הצלפים בצה"ל מפוספסים?, באתר ‏מאקו‏, 26 באפריל 2016
• "אתה עוצר נשימה וסוחט את ההדק": השינוי שיחוללו הצלפים בצה"ל, באתר וואלה!‏, 3 בנובמבר 2016
• הצלפית שמתעדת את העולם בין שתי עדשות, באתר צה"ל, 5 בינואר 2017 (כולל תמונות של אימון צלפים)
• יואב זיתון, מגלן אלופת מבחן הקומנדו: זהו הצלף המצטיין בחטיבה, באתר ynet, 4 באפריל 2017
• אתי אברמוב, בעיניים של צלף, באתר "ידיעות אחרונות", 17 במאי 2018
• יוחאי עופר, על הכוונת: הצצה על עמדות הצלפים בעזה, מקור ראשון, 18 במאי 2018
• רן פוני, צפו פגיעה, באתר ישראל היום, 27 בספטמבר 2018
• אמיר בוחבוט‏, בין כוונות: כך פועלים הצלפים המובחרים של צה"ל, באתר וואלה!‏, 28 במרץ 2019
• מירב בראל, מערכת אתר צה"ל, כלי הנשק החדשים של זרוע היבשה נחשפים במטווח ראשון מסוגו, באתר צה"ל, 10 באפריל 2019
• שי לוי, ‏צלף מול צלף: "נטרלנו אותו ומאז הוא לא יורה באף אחד", באתר ‏מאקו‏, 9 בינואר 2020
• טל אריאל יקיר, "כששאלו אותי בוועדת העיטורים של המשטרה למה מגיעים לי שלושה צל"שים, אמרתי שאני לא יודע. כל לוחם היה נוהג כמוני", באתר ישראל היום, 13 באוקטובר 2022
• אליפות הצליפה של צה"ל וכוחות הביטחון
  • עידן סונסינו, צפו: גבעתי צלפו כל הדרך לניצחון, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 21 ביוני 2012
  • אמיר בוחבוט‏, הצצה אל מאחורי הקלעים של אליפות צה"ל לצלפים, באתר וואלה!‏, 29 ביוני 2013
  • יואב זיתון, אליפות צה"ל בצליפה: הצנחנים כבשו המקום ה-1, באתר ynet, 17 באפריל 2015
  • אביגיל בוקובזה, צלף ישראלי - על תחרות הצליפה 2015, אתר זרוע היבשה, 19 באפריל 2015
  • בול פגיעה: כך הפכה חטיבת גבעתי לאלופת הצליפה של צה"ל, באתר צה"ל, 30 בנובמבר 2017
  • ניר דבורי, ‏"בול פגיעה": תחרות הצליפה הבינ"ל, באתר ‏מאקו‏, 11 ביולי 2018
  • ה-"Navy SEALs", מגלן או הגדס"ר. מי ניצח בתחרות הצליפה הבין-לאומית? התוצאות, באתר צה"ל, 12 ביולי 2018
  • אלה המנצחים בתחרות הצליפה הבינ"ל ובאליפות הלחימה בטרור, באתר צה"ל (כולל וידאו)

מדיה (תמונות וסרטוני וידאו)

• IDF Sniper Competition, סרט בערוץ YouTube של דובר צה"ל, 2012
• צלפי גבעתי מתאמנים בבית הספר ללוט"ר, וידאו בפייסבוק של צה"ל, 2017
• אליפות הצליפה בצה"ל 2017, בדף הפייסבוק של צה"ל באנגלית
• הצלפים מדברים על הלחימה בעזה, באתר ערוץ 7, 5 ביוני 2018
• צלפי ימ"ס דרום, בדף הפייסבוק של משמר הגבול
• Israel's Secret Snipers EXPLAINED!, סרטון בערוץ "Agilite", באתר יוטיוב (אורך: 04:14)
• כאן צלפים בערוץ היוטיוב של כאן 11
  • פרק 1: "צלפי דובדבן - מה עובר לצלף בראש כשהוא מסתכל על המטרה שלו דרך הכוונת?"
  • פרק 2: "צלף בלי מאתר לא באמת שווה משהו"
  • פרק 3: "אתה שומע משהו ברדיו ויודע שעוד מעט יצלצל הטלפון"