ציר ציון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בית הכנסת חזון דוד בתחילת ציר ציון
תפילה בבית הכנסת
מצבת ההנצחה לזכר דוד כהן

ציר ציון, הידוע גם כדרך לפיד, הוא כביש המחבר את קריית ארבע ליישוב היהודי בחברון, היחיד בחברון הפתוח למעבר ולנסיעת יהודים ואורכו כ-700 מטר. הכביש נסגר לתנועת כלי רכב פלסטינים במהלך האינתיפאדה השנייה, ומ-2009 פלסטינים בעלי אישור מיוחד רשאים לנוע בו ברכבם.

הציר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכביש שימש מתחילה ככביש גישה לקריית ארבע, שהשער המזרחי שלה נפתח לציר, עד לסלילת עוקף חברון, שהיפכה את כיוון התנועה, ובעקבות חלוקת חברון בהסכם חברון והאינתיפאדה השנייה נחסם בצפונו והפך לדרך היחידה הפתוחה ליהודים ליישוב היהודי בחברון ומערת המכפלה.

הכביש הוא חלקו הדרומי של כביש 3557, וציר המתפללים חוצה אותו בדרומו.

בפיגוע ב-1993 מול הכניסה לקריית ארבע נרצחו מרדכי ושלום לפיד, ועל שמם כונה הציר "דרך לפיד"[1].

סגירת הכביש לפלסטינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1994 נסגר הכביש לראשונה לתנועת כלי רכב פלסטינים בעקבות טבח מערת המכפלה.

עד שנת 2000 נפתח ונסגר הכביש לסירוגין, ועם פרוץ האינתיפאדה השנייה ב-2000 נסגר הכביש שוב לתנועת כלי רכב פלסטינים.

באוגוסט 2009 נפתח הכביש לתנועת כלי רכב פלסטינים בעלי אישור מיוחד[2].

מבנים בציר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הכנסת חזון דוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

חזון דוד הוא בית כנסת על "ציר ציון". בית הכנסת הוקם בשנת ה'תשס"ג (2003}. שמו מנציח את דוד כהן וחזי מועלם שנרצחו על ידי פלסטינים בסמוך למקום ב-כ"ב תמוז ה'תשס"א (2001). בית הכנסת מסייע לרצף בין מערב "קריית ארבע" לבין שכונת "גבעת האבות", ובינם למערת המכפלה. בית הכנסת נמצא מחוץ לגדר ההיקפית של קריית ארבע, אך בתוך שטח השיפוט המוניציפלי שלה.

בית הכנסת בנוי בצורה פשוטה מספסלי עץ, ומוקף בגדר אבנים ויריעות ברזנט. בימי החורף נבנית מעליו סככה. בסמוך לבית הכנסת הותקנה מערכת שתייה והוקמו מצבות זיכרון לנרצחים.

מפאת היעדר הגנה על הציוד, ספר התורה אינו נשאר בארון הקודש כבשאר בתי הכנסת, אלא מובא ונלקח לאחר כל תפילה הכוללת קריאת התורה.

ב-19 ביוני 2013 התקיימה בבית הכנסת הכנסת ספר תורה, של ספר תורה שנכתב לעילוי נשמת יצחק וטליה אימס[3].

בערב ראש השנה ה'תשס"ח פנו פעילי שמאל אל השייח ג'עברי, שהאדמה בבעלותו, בבקשה לקבל את אישורו להרוס את בית הכנסת. ג'עברי סירב לבקשה בנימוק שאינו מוכן לחלל מקום תפילה. ב-10 בפברואר 2008 נפגש ג'עברי בביתו עם ראשי היישוב היהודי בחברון וכן קציני צה"ל. במפגש הסתייגו שני הצדדים מפעילות האנרכיסטים. זמן קצר לאחר הפגישה זימנה הרשות הפלסטינית את השייח ל"שיחת הבהרה דחופה". באותו לילה הופץ בחברון כרוז מטעם הזרוע הצבאית של הפת"ח: "השמות של כל משתתפי הפגישה רשומים אצלנו, נכה ביד של ברזל את כל המשת"פים אשר מכרו את דם השהידים תמורת חופן דולרים"[4]

עקב מעמדו המשפטי של בית הכנסת כמבנה בלתי חוקי, וכן עקב טענת פלסטינים שהקרקע שייכת להם, הוצאו צווי הריסה לבית הכנסת והוא נהרס כארבעים פעמים. לאחר כל הריסה מקימים תושבי האזור את בית הכנסת מחדש. בדצמבר 2013 קרס בית הכנסת בסופת שלגים, אך עוד בעיצומה של הסופה בנו אותו המתפללים מחדש[5].

בית השלום

בית השלום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – בית השלום (חברון)

'בית השלום' הוא בניין בן ארבע קומות בבעלות יהודית היושב על ציר ציון. במרץ 2007 נכנסו יהודים לבניין לאחר שרכשו אותו מפאיז רג'בי, ובדצמבר 2008 הם פונו על ידי משטרת ישראל, לאחר שנדחתה עתירה נגד הפינוי שהגישו לבג"ץ. לאחר הפינוי נותר הבית בידי כוחות הביטחון עד להכרעת מערכת המשפט ועל גגו עמדה מאוישת של צה"ל. ב-13 בספטמבר 2012 פסק בית המשפט המחוזי בירושלים כי הבית נרכש כחוק וחייב את המדינה להשיב את הבית לרוכשיו בתוך 30 יום, אך החליט לעכב את המהלך עד להחלטת בבית המשפט העליון בערעור[6]. ב-11 במרץ 2014 דחה בית המשפט העליון את ערעורו של רג'בי ואישר שהבית נרכש כדין[7]. באפריל 2014 אוכלס הבניין ביהודים.

בית התקומה

בית התקומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – בית התקומה

מבנה יהודי נוסף היושב על ציר ציון הוא בית התקומה, שאוכלס על ידי יהודים במהלך מאי 2022, אך פונה והועבר לרשות כוחות הביטחון עד להתבררות מעמדו המשפטי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]