ציפורה דולפין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ציפורה דולפין
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1945 (בת 79 בערך)
ארגנטינה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה פליסה רוזנברג עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי נאונאטולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג דן דולפין עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ציפורה (ציפי) דולפין (נולדה ב-1945) היא רופאה ומנהלת רפואית ישראלית, שבנתה וניהלה את מחלקת תינוקות וטיפול נמרץ פגים (פגיה) של בית חולים מאיר במשך 25 שנה. נמנית עם קבוצת אבות הנאונאטולוגיה וכיהנה כיושבת ראש האיגוד הנאונאטולוגי בשנים 2002–2004.

היא כיהנה כפרופסור לרפואת ילדים בבית הספר לרפואה ע"ש סאקלר של אוניברסיטת תל אביב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בארגנטינה בשם פליסה רוזנברג להורים פליטי פולין (1938) במושבה ריביירה של פיק"א והברון הירש.

בגיל 6 החלה ללמוד בבית ספר ביאליק בבואנוס איירס. סיימה תיכון והחלה ללמוד רפואה בו זמנית. עלתה לישראל בשנת 1965 והתקבלה לשנת הלימודים השלישית באוניברסיטה העברית בירושלים.

עם סיום הלימודים נישאה, והחלה התמחות ברפואת ילדים בבית חולים פוריה בטבריה. לאחר שנתיים עברה לבית חולים קפלן ברחובות ושם סיימה את ההתמחות. התמקדה ברפואת פגים (נאונאטולוגיה). בשנים 1979–1982 התמחתה ברפואת פגים בבתי החולים האוניברסיטאיים Sick Children ו Women's College בטורונטו, קנדה, שם התמקדה בביצוע איבחונים של מחלות המוח בפגים בעזרת מכשיר האולטראסאונד המוחי, נושא שבארץ היה עדיין בחיתוליו. באותה עת כתבה והשתתפה בכתיבת מספר מאמרים פורצי דרך בנושא זה.[דרוש מקור]

ב-1988 ייסדה דולפין את הפגייה בבית חולים מאיר בכפר סבא ומונתה למנהלת מחלקת תינוקות וטיפול נמרץ פגים בבית חולים זה. עם השנים הצליחה להתרים עשרות מיליוני שקלים, שאיפשרו לבנות משכן חדש מודרני ביותר למחלקת טיפול נמרץ פגים ותינוקות ולהביא למחלקה את מיטב הציוד המודרני לטיפול והצלת חיי פגים. התמקדה רבות בפיתוח כוח האדם הרפואי והסיעודי, דאגה לכך שרופאי ואחיות המחלקה ייצאו לכנסים והשתלמויות בישראל ומחוצה לה במימון קרן המחלקה.

ייסדה את עמותת הפגיה שהוקמה על ידי הורי פגים שטופלו בפגיה, עמותה שצברה כח ותקציבים ועד היום מגבה את קידום והתפתחות המחלקה.

ב-2012 פרשה לגמלאות.

דולפין הובילה את החלק המדעי בקורס הראשון מטעם משרד הבריאות המסמיך אחיות כמומחיות בטיפול בפגים עם סמכויות רפואיות חלקיות -Nurse Practitioner - . פריצת דרך מקומית אל מקצוע הקיים כבר שנים רבות בעולם. ב-2016 הוסמכו לראשונה 22 אחיות ל-Nurse Practitioner.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס רוגוז'נסקי לרופא מצטיין 1976 בבית חולים קפלן
  • כלת אות המופת לרופא מטעם האגודה לרפואה ומשפט בישראל 1993

פרויקטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מתחילת דרכה במאיר הציבה במקום הראשון את ההכרה בתינוק ובפג כזכאי לקשר עם הוריו מרגע היוולדו בניגוד למגמה שרווחה של צפייה של 10 דקות ביממה מעבר לחלון, הסרת כל המחיצות ושילוב ההורים בצוות המטפל. חיזוק ה Bonding.
  • הקמת עמותת הפגיה בזכות קשרים הדוקים עם הקהילה ומחויבות אישית. נאספו מיליוני שקלים, נבנתה פגיה מהמשוכללות בארץ ובה מיטב הציוד המודרני.
  • הכרה בפג וצרכיו כמרכז חיי הפגיה. כל אמצעי המפריע להתפתחות הפג (צלצולי מכונות וטלפונים, תאורה חזקה ועוד), כולם הוצאו מהפגייה.
  • העבודה לפי הסטנדרטים שהוזכרו לעיל הובילה באופן טבעי להתקשרות עם האיגוד האמריקאי שמוביל את תוכנית ה NIDCAP (Newborn Individualized Developmental Care and assessment Program) שמקדם את הטיפול התומך בפג לפי עקרונות ברורים. בעקרונות אלה נכתב: To encourage its use nationally and internationally to support the growth and development of premature infants and to improve the quality of their care and support their famillies
  • לאחר הכנה ולימוד של כ-10 שנות לימוד ותרגול הוסמכה הפגיה על ידי האיגוד האמריקאי בתואר היוקרתי כ"פגיה תומכת פג" (כמה עשרות פגיות בארצות הברית, בודדות באירופה, יחידה במזרח התיכון)
  • לחימה באויב הגדול של הפגים והוא הזיהומים הגורמים להם לתחלואה ותמותה בממדים גבוהים. בהנהגת פרופ. דולפין נבנתה תוכנית ייחודית בהשתתפות כל הצוות שכלל רופאים, אחיות, רוקחת, עובדת סוציאלית ושאר הצוות הפרה רפואי ובשיתוף מלא של ההורים כדי להוריד את שכיחות הזיהומים הקטלניים בקרב הפגים. במאמץ גדול ובהרבה דוגמה אישית, התוכנית שנקראה "אפס זיהומים" הצליחה בגדול ומשמשת דוגמה לפגיות נוספות בארץ.

שלטון מקומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאת ראש עיריית רעננה זאב בילסקי התווסף מימד חדש לפעילותה. סגנית ראש העיר רעננה בהתנדבות במשך 10 שנים.

בהנהגתה בוצעו מספר פרויקטים בתקציבים מיוחדים:

  • בטיחות בגני ילדים ומינימליזציה של היפגעות
  • הצללה של כל חצרות המשחק והגנים הציבוריים
  • הקמת מרכז להתאמת כיסאות תינוק לרכב (בוסטר)
  • לגיל המתבגר התקנת אביזרי בטיחות נגד נפילה ושברים בתוך הבית, מלווה בהרצאות והדרכה בקבוצות בנושאי מניעת נפילה.
  • גולת הכותרת הייתה ההתקשרות לארגון הבריאות העולמי שבחן את התוצאות והכרזת רעננה כ"עיר בטוחה" שעומדת בכל הקריטריונים של HWO, היחידה בישראל.

כמי שהגיעה לארץ כעולה חדשה, נטלה חסות על מרכז הקליטה הגדול שברעננה כדי לעזור הן בשיפור הקשר עם העולים והן בעזרה ביציאה ובהתארגנות בחיים מחוץ למרכז הקליטה. הקשר עם מרכז הקליטה כלל אימוץ כמה רופאים עולים מארגנטינה.

אקדמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסמה עשרות מאמרים בעיתונות רפואית מובילה ברפואת ילדים ונאונאטולוגיה.