צילום על-סגול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

צילום על-סגול הוא תהליך צילום תמונות באמצעות אור בתחום העל-סגול (UV) של הספקטרום בלבד. לצילום על-סגול יש שימוש ברפואה, בדרמטולוגיה, בקרימינולוגיה ובתיאטרון.

רקע על קרינת על-סגול[עריכת קוד מקור | עריכה]

צילום על-סגול בחלל

האור הנראה לעין אנושית הוא באורך גל שבין 400 ל-750 ננומטר, ובתחום זה נעשה שימוש בצילום סטנדרטי. התחום שמ-1 ועד 400 ננומטר ידוע בתור התחום העל-סגול. תחום זה אינו נראה לעין אנושית, ובשל כך בצילום רגיל הוא מסונן מהתמונה כדי שלא להסיט את צבעי התמונה מהצבעים שהאדם רואה. תחום ה-UV מחולק לשלושה תתי-תחומים:

  • על-סגול קרוב (באורך גל 380–200 ננומטר; ובקיצור: NUV).
  • על-סגול רחוק (באורך גל 200–10 ננומטר; ובקיצור: FUV).
  • על-סגול אקסטרים (באורך גל 1–31 ננומטר; ובקיצור: EUV או XUV).

רק תחום העל-סגול הקרוב משמש לצילום על-סגול, שכן אוויר רגיל חוסם אור באורכי גל הנמוכים מכ-200 ננומטר, ועדשות זכוכית חוסמות אור באורכי גל הנמוכים מ-180 ננומטרים. בצילום על-סגול מחלקים את התחום העל-סגול הקרוב לשלושה תחומים שונים (יש להבחין ביניהם לבין התחומים הפיזיקליים של אורכי הגל):

  • על-סגול קצר - מ-200 ועד 280 ננומטרים. נקרא UV-C.
  • על-סגול בינוני - מ-280 ועד 320 ננומטרים. נקרא UV-B.
  • על-סגול ארוך - מ-320 ועד 400 ננומטרים. נקרא UV-A.

מקורות העל-סגול[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור העל-סגול הזמין ביותר הוא אור השמש, אך האיכות והכמות של הקרינה תלויה בתנאים האטמוספירים, כאשר ככל שהיום בהיר ויבש יותר כך כמות אור העל-סגול גדלה. מקור מלאכותי אחר הוא מבזק (פלאש) בשילוב מחזיר אלומיניום.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צילום על-סגול בוויקישיתוף