צחר
צֹחַר (בכתיב מלא: צוחר) הוא דמות מקראית, בנו החמישי של שמעון ונכדם של יעקב ושל לאה. לצחר היו חמישה אחים: ימואל, ימין, אהד, יכין ושאול.[1][2][3][4]
צׂחר בתורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתורה מוזכרת משפחתו של צׂחר רק ברשימה הראשונה של בני שמעון, "וּבְנֵ֣י שִׁמְע֗וֹן יְמוּאֵ֧ל וְיָמִ֛ין וְאֹ֖הַד וְיָכִ֣ין וְצֹ֑וחַר וְשָׁא֖וּל בֶּן־הַֽכְּנַעֲנִֽית׃ (בראשית פרק מו פסוק י), אך ברשימה השנייה והשלישית הוא לא מופיע.[4] זה כנראה, מפני שהוא נכחד או שלא נולדו לא ילדים. במקומו נכתב זרח, שהיה צאצא של שמעון, ככל הנראה משום שהיה משפחה גדולה וחשובה. לפי פירוש שכל טוב מאת ר' מנחם בן שלמה על ספר בראשית, פרק מ"ו פסוק י' צחר וזרח הם אותו אדם, מכיוון שמשמעות שני השמות קשור לדעתו באור השמש.[5] גם משפחתו של אהד לא מופיעה ברשימות אלו, אך הוא לא מופיע בשום רשימה, וזאת מאותה הסיבה, אך הוא כנראה נכחד מאוחר יותר.[6][4]
צׂחר אצל השומרונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אצל השומרונים צחר נקרא צהר (צוהר).[4]
פירוש השם[עריכת קוד מקור | עריכה]
פירוש השם צחר הוא צחור, לבן. שם זה הוא חלק מקבוצת השמות בהם נמצאים גם השמות לבן ותולע, הנקראים על שם צבעים.[4]
